שלום !!!
אולי השאלה שלי לא קשורה אבל לא ידעתי איפה עוד לשאול . האם וכמה אנרגיה אנו שורפים בזמן אורגזמה (אני לא מדבר על אהאקט של קיום יחסי המין אלה רק על האורגזמה)??
בתודה מראש לעונים
פבליק

אין לי מידע מדויק, אך אני ארשה לעצמי להעריך שמדובר בכמות זניחה של קלוריות. גם אם הפעלת השרירים באותה נקודה היא אינטנסיבית, העובדה שהיא מאד קצרה גורמת לביזבוז אנרגיה קטן מאד, במיוחד ביחס לאנרגיה המושקעת בקיום יחסי המין בכללותם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

האם התחושה היא מדומה והגוף אינו באמת עייף אלה יותר מדמה עייפות על מנת לתת לזכרים אחרים הזדמנות???(האם עליתי כאן על מנגנון אבולציאוני שמונע מי זכר אחת להשתלט על הרבה נקבות ולהרביע אותם בפרק זמן קצרו ע"י כך שיוצרים תחושה של עייפות וכך הזכר אינו יכול להמשיך במלאכתו???? האם זה מנגנון של הטבע שמונע ריבוי מיותר של גנים מאותו סוג (למשל למנוע מגן מחלה להופיע אצל מינים רבים בפרק זמן קצר) ) מה גם שתחושת האורגזמה מלוו בעליית דופק ובכיוצי שרירים לא רצוניים האם אלה לא שורפים אנרגיה????

אני זוכר שראיתי פעם מאיזשהו מקום את כמות הקלוריות שאתה שורף בזמן האורגזמה
אבל זה היה כ"כ זניח...עדיף לך לקום ולשבת,וכבר שרפת יותר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל מקורן הוודאי הוא בשחרור של אנדורפינים למחזור הדם - ואין קורלציה ישירה בינו לבין המאמץ הגופני במהלך החתירה לאורגזמה.

בין הסיבות התיאורתיות:
- הרגעת הגוף לאחר המאמץ והכנה לבעילה הבאה (עלינו לטובה)
- השארת הזכר בסביבה, על מנת להגדיל את הסיכויים לתמיכה בצאצאים (הסבר אבולוציוני)

מעולם לא שמעתי את התאורייה המדברת על הגדלת סיכויי זכרים אחרים להפריית הנקבה, זה סותר את הדחף הטבעי להתרבות ונשמע כמו מנהג שהאבולוציה היתה מכחידה במהירות גדולה

ראיתי תכנית בערוץ 8, או ב-BBC שעסקה בנושא ההפריה עצמה.
אחת הסברות שעלו שם היא שישנם סוגים שונים של תאי זרע שלכל אחד מהם מטרה אחרת.
חלק מתאי הזרע פוריים יותר ומהירים יותר וחלקם איטיים ועקרים, אבל תפקידם הוא למנוע מתאי זרע של זכר אחר להגיע לביצית.
אם אני זוכר נכון, ההשוואה הייתה בין תאי זרע שונים לקבוצת פוטבול והתפקידים בה.
כיוון שאלו סברות בסה"כ, לא ברור אם זה נכון או לא, אך קיים הסיכוי שגם אצל נקבות אנושיות תהיה תחרות על הביצית בין תאי זרע מזכרים שונים. זה קורה אצל בע"ח אחרים.
אגב, זה מבטיח גם את הגעתם של תאי הזרע הכשירים ביותר, על אף שאני בספק אם ניתן להסיק מזה על "איכות" התכונות שהם נושאים.

מבחינה אבולוציונית לא יתכן כי הזכר "יפנה את מקומו" לזכרים אחרים. התחרות טובה רק לזכרים החזקים (AKA שורדים) ומהרגע שזכו להזדווג אין שום יתרון מבחינתם בתנומה שמטרתה איזה אתגר אבולוציוני עתיר יצרים.

ראיתי את/קראתי על הסברי סוגי הזרע השונים (היתה כתבה מצוינת על זה ב"הארץ" לפני כמה שנים) והם רלוונטיים למצב שבו נוצרה הזדמנות לזכר להזדווג עם נקבה משומשת (אם תסלח לי על הביטוי). לזכר הראשון יש יתרון אם הזרע שלו יותר "מוכשר" (הושרה במלח?), אבל בוודאי שלא יקרא לזכרים נוספים "בואו הזדווגו עם הנקבה הזאת - ונראה למי יש יותר מהיר!".

אני לא יודע מתי חלו כל אותם שינויים וכיצד התנהלו אבותינו.
ייתכן שהפרייה מרובה הביאה דווקא למצב בו הצאצאים היו בטוחים יותר מפני הזכרים בלהקה\שבט, ולו רק משום שלא ידוע בבטחה מיהו האב.
מדובר בהשערה שלי, וכאמור, אני לא יודע אם יש בה משהו, ואין לי מושג אילו שינויים חלו בנו ברבבות האחרונות, אבל שינויים התנהגותיים קורים מהר יותר משינויים פיסיולוגים.

תוספת: הבהרה: אני מסכים עם מה שכתבת, אין שום סיבה נראית לעין בה יתאפשר לזכר שני להפרות נקבה אחרי זה הראשון, בייחוד לאור העובדה כי כל זכר רוצה להפיץ את המטען הגנטי שלו.
אני בסה"כ מנסה להעלות השערות. ([עוד תוספת:] על אף שלא ברור כלל כי זהו המצב, קרי אני מעלה השערה על השערה).