במספר אשכולות ובעיתונות דובר לאחרונה הרבה על התלונות בעיניין ציוד חסר וברמה לא מספקת.
בדרך הישראלית מיד מפנים אצבע מאשימה לדרגים האחראים, אבל הלו..... האם זה לא אנשי היחידה ומפקדיה צריכים לבוא באופן סדיר (נאמר פעם בשנה) ולבדוק את הציוד, תקינותו, איך הוא מסודר וכיוב'? כך לפחות הכרתי אני לאורך השנים. אז כל המתלוננים נא לפשפש קודם כל בדרך התנהלותם לפני שמתנפלים על אחרים!

קיימים בעיות-גם בדרגים הזוטרים,אך ברגע שאין אספקה בשטח-כיצד הם יכולים לתפקד?

"חכם לומד מכל מלמדיו"...

ידידי - כמשלמים ימ"מ על זה, אז באים. הבעיה היא שכבר אין יכולת ליחידות לזמן אנשים לשם כך, ולא כולם יכולים לקחת יום חופש באותו יום שיתאים לכולם.

יש אנשים שבאים על חשבונם. יש אנשים שלא יכולים לעשות זאת. לבקש מהם לבוא גם לזה בהתנדבות באופן גורף זה קצת מוגזם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

במשך יותר מדי זמן איש לא ניער את האחראים בצה"ל עם "תובנות" על כך שחיילי המילואים "של היום" הם כבר לא חקלאים ופועלים, אלא אנשים שלרובם כבר היה בסדיר ציוד איכותי, ובנוסף לכך כמעט כולם באזרחות הם אנשים שיכולים להרשות לעצמם לצייד עצמם בציוד איכותי לכל תחביב (בין אם זה ג'יפ לטיולים, אקדח לירי מעשי, ציוד לטרקים בדרום אמריקה או מערכת קולנוע ביתי).

במילים מאוד פשוטות - צה"ל עוד חי באשליה שאפשר להכין קיטבג עם סמרטוט שהיה פעם 3 אפודי חש"ן שאוחדו לאחד בידי מתנדבות יהודיות ממיאמי, קסדה שהרצועות שלה בלויות ובעלות תפס של אבזם, מימיות בלויות ודולפות עם פקק שלא שייך למימיה המקורית ועוד ועוד...

האשליה היא שאדם שבחייו האזרחיים הוא ראש צוות פיתוח (לדוגמא) ויכול להושיב את הצוות שלו ללילה לבן בשביל לסיים דמו של מוצר, יקבל את החירטוט הזה ועוד ישתוק. בכיפור או בשל"ג, ההבדלים בין הציוד של חטיבות החי"ר הטובות במיל'ו בין זה של הסדירים, היה קטן הרבה יותר. כיום הפער הוא עצום. לא נגעתי בכלל באיכות ותקינות הציוד שאינו אישי.

אולי קטונתי אבל אני חושב שעל מערך המילואים (מבחינה לוגיסטית) חייבים להיות מופקדים לפחות כמה אזרחים (=אנשים שעבדו באזרחות). מעיניין שבחברות רבות של ה"כלכלה הישנה" (יבואנים, מפעלי ייצור) מוצאים לנכון להציב כל מיני רס"נים וסא"לים במיל' בתפקידי "לוגיסטיקה" אבל איש עוד לא חשב לעשות את ההיפך.

.

בתקופת המתיחות מול סוריה שעורר סוכן המוסד יהודה גיל זומן סגל פיקוד הגדוד (קצינים ומש"קים) ליום עיון והדרכה בימ"ח. בדקנו מדגמית תומ"ת אחד, ולא מצא חן בעינינו מה שראינו. ביקשנו (המש"קים) לזמן ליום נוסף את כל החיילים, ולפתוח את כל הכלים מהאח"י. לאחר זמן קצר זה בוצע, והזדעזענו - קפל"דים (היינו ממתכת, לא פלסטיק); חגורים (כן, מה שהשתמשו ביוה"כ); ושכפ"צים כבדים (נראו לאחרונה בשל"ג).
צעקנו חמס, ואמרו שיטפלו. אז עכשיו יש קפלס"טים, אולי גם אפודי חש"ן ישנים (לא חי"ר חו"ח), אבל שכפ"צים כבדים - יש ויש. נו, אז בדקנו, ומה יצא מזה ? עדיין חרא של ציוד ...

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לפני מספר שנים אספתי מספר חיילים שבאו בהתנדבות לטפל בציוד בימח.שהינו בימח על חשבוננו מספר ימים לא מבוטל וטיפלנו בציוד שעות רבות כל יממה. באחד הימים, יצאנו מתוך הסככות לארוחת צהריים ומשום מה בעוונותי נותר הכפתור העליון בצווארון חולצתי פרוף. בכניסה לחדר האוכל תפס אותי בגסות רס"ל מפקדת העוצבה והעיר לי ברעש רב, לעיני כל החיילים על מצב הכפתור. כאשר ביקשתי כי ינהג קצת יותר בנימוס כלפי אדם מבוגר ממנו בשנים ובדרגות (הרבה משניהם), הגיח מאי שם קצין בדרגת תת אלוף, מגיבורי יום כיפור, והעיפני בגסות מחדר האוכל. איני מבקש משפט צדק על אירוע שהתרחש לפני 15 שנה, אבל סבורני כי האירוע מלמד על התייחסות אנשי הקבע למצב הימחים והיחס לאנשי המילואים. ואידך זיל גמור