01-08-2006, 19:54
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.04.02
הודעות: 17,485
|
|
אחת התגובות צדה את עיני.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מדינאי שמתחילה ב "דוד בן גוריון: להעביר במהירות האפשרית את המלחמה לעומק השטח של האויב"
אני שותף לביקורת של ח"כ שטייניץ. בקרב אוכלוסיית המדינה שיושבת במקלטים או בביתה וצופה במתרחש, לבטח לא היה רוב בתחילת המלחמה שהיה מאמין כי ביום ה-20 למלחמה מול החיזבאללה נספוג עדיין טילים ונהנה מהפסקת אש שגזר על עצמו ביוזמתו מנהיג החיזבאללה, נסראללה.
צה"ל לא הצליח להעביר את המלחמה לשטח האוייב, בדיוק כמו שאומר יובל שטייניץ. עובדה שתשמש כתקדים להבא.
הטיעון שאנו נלחמים מול גרילה - מגוחך. זו איננה גרילה. זוהי מסגרת צבאית מאורגנת - חסרת מטוסים וטנקים, כרגע - שנלחמת בצבא שלנו בשיטות גרילה. הם מיפו את נקודות התורפה שלנו (טראומה מהבוץ הלבנוני, חשש מחטיפת חיילים, חשש מפגיעה בחיילים, חוסר באמצעי לפגיעה בנשק תלול מסלול, חשש מתגובות בעולם מפגיעה ב"בלתי לוחמים" וכו') וארגנו את הצבא שלהם לפעול בדיוק מאותן נקודות תורפה. מי שראה את המחזה המגוחך של צה"ל ברצועת עזה מפגיז במשך ימים ארוכים שטחים ריקים מאדם - יבין את דבריי. העובדות הן שאין לנו כרגע פתרון להרבה נקודות תורפה בצה"ל. הנה רק חלק מהן:
1. אין פתרון נוכחי לנשק תלול מסלול. את זה כבר אמרנו.
2. אין פתרון נוכחי לאיתור מנהרות הנחפרות מתחת רגלנו.
3. אנו מגיבים לאט מדי על פגיעה בסיור של צה"ל.
4. רמת היכולת של אוגדות המילואים להילחם בשטח בנוי או מול צבא כמו חיזבאללה המחופר בדרום לבנון - טעונה שיפור.
5. יש לנו חשש כבד מפגיעה בחיילים. יותר מאשר החשש אצל האוייב. לכן, רמת ההיסוס שלנו למבצעים נרחבים - גדולה יותר. האוייב מנצל את זה.
6. אנו חוששים לפגוע במבנים מהם נורית אש עלינו למרות שיש לנו הוכחות מצולמות לכך. רק בשבוע השלישי הרהבנו עוז. המחיר כמובן הוא פרשת כפר כנא. אבל לכך יש לנו את הבעיה בסעיף הבא.
7. יש לנו בעיה גדולה בתחום ההסברה. אין לנו יכולת לקחת את המידע המצולם שיש לנו ולהעביר אותו בצורה שיטתית עם דוברים רהוטים בשפות: אנגלית, רוסית וצרפתית
לכל רשת ידיעות עולמית.
8. עובדתית, יש לנו צוות מקבלי החלטות (אולמרט, פרץ, חלוץ, לבני) שלא התנסה בניהול מערכות מורכבות כאלה.
טהרן מנצלת את זה. הרי ברור לכל שכל ההחלטות מגיעות משם.
כעת, עלי לשאול שאלה נוקבת את ח"כ שטייניץ. עד לפני כמה חודשים הוא ישב בצומת החלטה מרכזי: יו"ר חוץ וביטחון. כל מקבלי ההחלטות דאז, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר היו ממפלגתו. והוא ידע לבטח את 7 הסעיפים הראשונים שמניתי. מדיווחי מודיעין שהאלוף פרקש ואחריו האלוף ידלין שמו על שולחנו הוא גם ידע (ברמת הבונקר והגשר) מה מתרחש בדרום לבנון ומי מספק את אמצעי הלחימה, כמותם ויכולתם. ואני כבר לא מדבר על דיווחי המוסד. הוא ידע שאמצעי ההגנה שלנו רופפים. הוא ידע שמערכת נאוטילוס לא הפכה למבצעית בגלל שיקולי תקציב. ואנחנו הרי סופגים קסאמים וקטיושות מזה שנים. אז למה הוא שתק? למה הוא לא דפק על השולחן? למה אנחנו צריכים להיוודע למחסור הזה בדיעבד? לשם מה הוא כיהן כיו"ר חוץ וביטחון? רק כדי לספר לנו את הבעיות שלא נפתרו בדיעבד?
_____________________________________
looopy
|