http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3280640,00.html

1. יוצאים לשדה הקרב עם נייד.
2. רשום שהוא שלח הודעה שהוא מחולץ ע"י טנק, ואחר כך דיווח שהטנק חטף.

כשהייתי בלבנון, היה אסור באיסור חמור להכניס סלולאריים. כולנו מכירים את הסיפורים "השקשוקה בחמש", ואז השקשוקה חוטפת בחמש וחמישה.
אני לא שולט בטכנולוגיה סלולארית, אז אשאל- האם יש אפשרות לאכן את התשדורות האזרחיות? את מיקום הנייד?

החברות הסלולריות עושות את זה כל הזמן- כשבית המשפט פונה אליהן או המשטרה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

להאזין לתוכן השיחה אפשר בלי בעיה.

קיימות מספר מערכות אזרחיות (לא יודע לגבי מערכות צבאיות וגם אם ...) שמצפינות את התקשורת ואז לפענח את תוכן השיחה כמעט בלתי אפשרי.
לגבי איכון המכשיר החברות הסוללריות עושות את זה בלי בעיה - כי יש להם גישה לנתונים של המקלטים שבאנטנות - למי שאין גישה -יתכן וזה בלתי אפשרי לקבל מידע מדויק על מיקום - אולי רק איזור כללי מאוד.

אבל הנוהג הוא שפצוע בהכרה (אפילו עם הוא מובל בטיפול נמרץ) יתקשר להודיע על הפציעה, זה הרבה פחות טראומתי ומדאיג את המשפחה מאשר ביקור של קצין העיר, או טלפון מגרומי צבא ....


ואני מדבר מנסיון

אינני יודע באיזה שלב מודיעים למשפחה על פציעת הבן..
אבל, בטוח שדיווח על מאמצי החילוץ הוא פתרון גרוע!
"הנה אבא, עכשיו מקפיצים מסוק שיבוא לחלץ אותי" זה כאילו להגיד לחיזבאללה לפרוס מארב טזק"א כי יש להם מטרה בונבוניירה!

במקרה של מוות האחריות היא של קצין העיר ביחד עם קצינת נפגעים

האויב הרי יושב על הרשתות הצה"ליות הלא מוצפנות. החיזבאללה מלכים בזה.
אם ב-82 ספינת ריגול סובייטית היתה מסוגלת לאתר מיקום של חיילי צה"ל על פי קשר הרדיו... אז אין שום סיבה שב-2006 החיזבאללה לא ישב על הניידים.

"אבא, נפצעתי", "אמא, מפנים אותי בטנק", "אמא, הם פגעו בטנק המחלץ".
מניסיונך הרב, אתה באמת חושב שזה מרגיע?

שום איש צוות לא יתן לשום פצוע להתקשר לשום מקום בזמן שהוא שוכב על מיטת האמבולנס , בעיקר בשלבים הראשונים בשלב שמעריכים ומאבחנים את מצבו ופציעתו
בלבנון של פעם , אסור היה בכלל להפעיל פלאפונים במצבי שגרה בתוך המוצבים , שלא לדבר על להשתמש בהם מעבר לגבול , בשביל זה נועד הטלפון מוצב של בזק בכול המוצבים , פתוח לכול אזורי החיוג והפלאפונים וחופשי לכול חייל
זכור מקרה אחד באסון המסוקים , אז עברה פקודה ישירה בין כול מוצבי צה"ל שניתנה ע"י לא פחות מהרמטכ"ל להפעיל פלאפונים ולהתקשר למשפחות המודאגות בארץ , ככלל פרט לארוע זה לא היו משתמשים בהם ובטח שלא נושאים אותם בתוך הווסט או האפוד בזמן פעילות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי u-367 שום איש צוות לא יתן לשום פצוע להתקשר לשום מקום בזמן שהוא שוכב על מיטת האמבולנס , בעיקר בשלבים הראשונים בשלב שמעריכים ומאבחנים את מצבו ופציעתו

מתוך נסיון אישי, אני חוזר ואומר שמבמקרים של פציעה הגורם האחרון שיודיע למשפחה, זה מודיעי נפגעים מקיצין העיר, לפני זה ינסו להשיג את המשפחה בטלפון, שכל חייל ממלא בסעיף "הודעה במקרה אסון"
ואם תהיה אפשרות לתת לחייל להתקשר בעצמו להוריו וכו, יעידפוו את האפשרות הזאת על כל האחרות.

אם אני צריך לבחור בין הטראומה שכן-או-לא תיגרם למשפחה ובין סיכון 120 חייל, אין ספק במה אני בוחר. מה הצעד הבא? צילום הקרב ב"דור השלישי"?

יש שירות בחברות טלפונים סוללריים בחול ובמירס בארץ שאפשר לאתר מיקום מדוייק של מישהו ע"י שליחת הודעה sms לחברה .
כלומר את כותב הודעה למשל אתר 0524528528 למספר מסויים של החברה .
והיא מחזירה לך הודעה של מיקום הטלפון במדויק .

אני מכיר מקרה שאולי ישפוך אור על הבעיתיות.
ביום שישי שעבר בחור שלח הודעות SMS לחברים שלו שנמצאים בצפון מהמחשב הפרטי דרך תוכנת ICQ.
בתוך דקות עמד המחשב במיתקפת האקרים שכתובות הIP של הפורצים היו בעיקר מלבנון וטורקיה. ההאקרים גם הזדהו בשמה של קבוצת ההאקרים הטורקית שלפני כמה ימים הפילה אתרים ישראלים.
למזלו המחשב שלון ניצל. בקושי.
איזו סיבה יש להאקרים לתקוף מחשב אישי של סתם אחד? מהיכן הם קיבלו את כתובת הIP שלו?
כשתענו לעצמכם על השאלות תבינו שהחיזבאללה מיירט תשדורות סלולריות בכלל וSMS בפרט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כל תקשורת אלחוטית (כולל תקשורת סוללרית) היא בעיתית בגלל האפשרות ליירט אותה. בדוגמה שיוסיפון הביא רואים גם שהיכולת קיימת גם אצל החיזבלה.
יותר מזה אפילו תקשורת מוצפנת היא בעיתית - כי למרות שהאויב לא מפענח את המידע הוא יכול להעריך דברים כמו פעילות אינטנסיבית או הכנה לפעילות על ידי זיהוי כמות המידע שעוברת ברשת.
לסיכום: העברת מידע בתקשורת אלחוטית צבאית היא בעיתית אבל עצם המידע חשוב ושווה לקחת את הסיכון.
לעומת זאת תקשורת אזרחית באיזורי לחימה בדרך כלל אין לה מטרה מבצעית והיא לא מוצפנת כך שהיא בעיקר מסכנת את הכוחות בשטח.