לא רק מחמאות, שזה כשלעצמו חשוב להם, בגלל שיש להם רגישי נחיתות עצומים, אלא גם מתנות שוות ערך.

http://www.gush-shalom.org/archives/article328_heb.html

אורי אבנרי

30.10.04



"לא רלוונטי"



אני זוכר שעמדתי על גג של בניין בנמל ביירות וראיתי את לוחמי אש"ף החמושים במדי-חאקי, ובראשם יאסר ערפאת, עולים על האוניות שלקחו אותם מערבה. "סוף עידן ערפאת!" צהלו עיתוני ישראל למחרת היום. "ערפאת הוא סוס מת!" הכריזו ברדיו. "ברוך שפטרנו!" בירכו בטלוויזיה.

בשובי לתל-אביב הוזמנתי לדיון בגלי-צה"ל. לשם איזון הוזמן עיתונאי ימני – טומי לפיד. טרם היכנסנו לאולפן שוחחנו קצת. תמהני אם הוא זוכר את המשפט שאמרתי לו: "קברתם אותו מאה פעמים, ואתם תקברו אותו עוד מאה פעמים."

עברו 22 שנים, וביומיים האחרונים שוב הופיעו אותן הכותרות עצמן: "סוף עידן ערפאת! ערפאת הוא סוס פוליטי מת! ברוך שפטרנו!"

האיש, שממשלת ישראל הכריזה רשמית שהוא "בלתי רלוונטי", עמד במשך ימים בראש מהדורות החדשות בכל הארצות. אין הרבה מנהיגים בעולם שמחלתם הייתה מעוררת התרגשות דומה.

אינני יודע מהו מצבו הרפואי לאשורו. אני רק מקווה שיחזור לאיתנו. ואני יודע שאם ילך, חלילה, לעולמו, הציבור הישראלי עוד יתגעגע אליו.

בימי ועידת קמפ-דייוויד הראשונה אמר לי הוגה-דיעות מצרי חשוב, מוחמד סיד-אחמד: "אלמלא יאסר ערפאת היה קיים, הייתם צריכים להמציא אותו. כשיש ערפאת, יש לכם כתובת אחת לנהל משא-ומתן איתה ולעשות שלום. אם ערפאת לא יהיה, העם הפלסטיני עלול להתפרק לעשרות רסיסים, ותצטרכו להתדיין עם כל אחד מהם."

מי שאינו רוצה בשלום אלא בארץ-ישראל השלמה אינו זקוק לערפאת. להיפך. אבל מי שחושב שהשלום הוא תנאי חיוני להתפתחותה ושגשוגה של מדינת-ישראל, זקוק לו מאוד-מאוד.

"היד שלי," אמר פעם, "היא היד היחידה המסוגלת לחתום על שלום עם מדינת-ישראל!"

ומאחר שזה כך, אין תחליף לערפאת: הוא המנהיג הפלסטיני היחיד שיש לו הסמכות המוסרית העצומה הדרושה כדי לחתום על שלום עם ישראל, וחשוב עוד יותר: לשכנע את עמו לקבל את השלום הזה. כי כל שלום כרוך בוויתור מכאיב הקורע את לבם של הפלסטינים, כגון זכות-השיבה הבלתי-מוגבלת לישראל. אין מנהיג אחר שיעז לקום ולדרוש זאת.

מניין הסמכות הזאת? ראיתי אותו הרבה פעמים בחברת מנהיגים פלסטיניים אחרים. בכל פעם התרשמתי מעוצמת הסמכות שהוא מקרין על האנשים, ללא שום גינונים של שלטון. קשה להסביר את מקורה. בניגוד לפידל קסטרו, לדוגמה, שעלה על הבימה העולמית באותו הזמן כמו ערפאת, אין למנהיג הפלסטיני צבא, משטרה חשאית אדירה ובתי-סוהר למתנגדיו. כוחו נובע כולו מן הכבוד שבני-עמו רוחשים לו, ממעמדו כ"אבי האומה", ג'ורג' וושינגטון או דויד בן-גוריון הפלסטיני.

כבר בפגישתנו הראשונה בביירות הנצורה, ביולי 1982, התרשמתי מהעדרם המוחלט של גינונים סביבו. בעת ישיבה נכנסים אנשיו לדבריו, מתווכחים איתו, מתקנים שגיאות עובדתיות. אבל הסמכות שלו בולטת מבלי שתזדקק לשום סממנים חיצוניים.

עיתונאי אירופי שאל אותי על תחביביו. מה הוא עושה כשאינו עוסק בעניין הפלסטיני. השבתי שאין לו תחביב, ושאין לו רגע כשאינו עוסק בעניין הפלסטיני. ההזדהות שלו עם המאבק הפלסטיני היא טוטאלית. אין לו חיים אחרים.

מי שרואה אותו בפעם הראשונה מופתע מההבדל העצום בין דמותו התקשורתית לבין האיש. בטלוויזיה הוא נראה פנאטי, תוקפני. במציאות הוא איש חם, מתחשב, מקרין רגש. גם מי שנמצא בחברתו בפעם הראשונה חש כעבור כמה דקות כאילו הוא מכר ותיק. הוא אוהב לפנק את אורחיו בזמן הארוחה, להגיש להם באצבעותיו נתחים מובחרים. הוא אוהב לנגוע בבני-שיחו, להוביל אותם ביד לאורך המסדרונות, להגיש להם מתנות קטנות.

הוא איננו אינטלקטואל, איש של ספרים ותיאוריות. הוא כולו אינטואיטיבי. הוא תופס דברים במהירות מדהימה, ולעולם אינו שוכח דבר. בשיחה אתו טעיתי פעם לגבי מספר חברי-הכנסת של אגודת-ישראל. הוא תיקן אותי מיד. בפעם אחרת, כאשר טעיתי לגבי התאריך של אחד מהסכמי אוסלו, העמיד אותי על טעותי. "אני מהנדס במקצועי," אמר וצחק, "אני אף פעם לא שוכח מספרים."

כמו כל הגיבורים הערביים בהיסטוריה, הוא איש של מחוות. מחווה אחת טובה מאלף מלים. ביום הראשון של שיבתו לארץ, הזמין אותי, שעה קלה לפני שעמד לערוך מסיבת-עיתונאים לתקשורת מכל העולם הערבי. הוא נכנס לאולם, ניגש ישר אלי, ואחרי החיבוק הרגיל לקח את ידי והוביל אותי, כמעט בכוח, אל הבמה. הוא העלה אותי במדרגות, ביקש את דוברו לקום והושיב אותי לידו. במשך שעה דיבר בערבית אל העיתונאים, ומדי פעם פנה אלי כמבקש אישור.

ישבתי ושברתי לי את הראש: בשביל מה כל ההצגה הזאת? ופתאום תפסתי. בצורה פשוטה זו הראה לכל העולם הערבי: זהו זה. אני יושב עם הישראלים, אני הולך להגיע אתם להסדר.

במצבים של מתח עליון הוא פורח. ראיתי אותו לא אחת במצב כזה, כשהוא במיטבו, ממוקד, עיניו נוצצות והוא מתבדח. הוא רגיל לכך: כל חייו מורכבים מעליות ומורדות, הצלחות וכשלונות. הוא עשה, כמובן, שגיאות לא מעטות (לדוגמה: התמיכה בסדאם חוסיין ערב מלחמת-המפרץ הראשונה), אך הן מחווירות לעומת הישגו האדיר: הוא יצר את התנועה הלאומית הפלסטינית המודרנית כשהעם הפלסטיני נמחק כמעט מן המפה, והוא הביא אותו אל סף העצמאות הלאומית. כמו משה רבנו, הוציא את עמו ממצריים אל שערי הארץ המובטחת. אני מקווה מאוד שלא ייאמר גם עליו שראה אותה רק מרחוק.

את כל מה שהשיג הוא השיג מול העדיפות האדירה של ישראל בכל התחומים, מול ההתנכרות של כל הממשלות הערביות ומול האהדה העולמית לישראל כמדינת ניצולי-השואה.

ולא פחות חשוב: במשך עשרות השנים האלה החזיק את החבילה הפלסטינית ביחד, למרות הניגודים הפנימיים העצומים. בתנועה הפלסטינית כמעט ולא היו אותם פילוגים מרים ועקובים מדם המציינים בדרך כלל תנועות-שחרור.

בשנים הראשונות נאלצה התנועה לפעול בתוך מדינות ערביות שפחדו מפניה וניסו לדכאה. כל מנהיגיה, וערפאת ביניהם, ישבו בתקופה זו או אחרת בכלא ערבי. כל אחד מהמשטרים הערביים רצה לנצל את העניין הפלסטיני לטובת עצמו. ערפאת היה זקוק לכל הטכסיסים שהפכו מאז לסימן-ההיכר שלו. הסבירה לי פעם דיפלומטית פלסטינית: "כדי שהתנועה תשרוד ותתקדם, היה על ערפאת להשתמש בכל התרגילים והתחמונים, להשתמש בכפל-לשון ובחצאי-אמיתות, לנצל שליט ערבי אחד נגד שליט ערבי אחר, כל זה במצבים המשתנים בלי הרף. תמיד יש לו כמה כדורים באוויר, ואף כדור אחד אינו נופל. כך קידם את התנועה הלאומית שלנו והביא אותה עד הלום."

כמו כל מנהיג של תנועת-שחרור לאומית, הוא משתמש בכל האמצעים המעטים העומדים לרשותו – עורמה, אלימות, דיפלומטיה, תעמולה. אפשר לצפות מראש את מהלכיו, אם נכנסים לראש שלו ומבינים את האילוצים שבהם הוא פועל ואת המטרות שהציב לעצמו. בשלושים השנים האחרונות לא הופתעתי, לא כשהלך לאוסלו ולא כשהלך לאינתיפאדה. אם השב"כ מופתע לעתים כל-כך קרובות, זה מפני שאינו מבין את המציאות הפלסטינית. "הם יודעים את הכל ואינם מבינים דבר," אומר בוטרוס בוטרוס-ראלי על מזרחנים ישראליים.

זה 45 שנים חי ערפאת בצל המוות. לא היה רגע שבו לא תוכננה התנקשות בו. כשפגשתיו ב82- בביירות, לא האמין איש שייצא חי מן הכיתור הישראלי. מאז זמם אריאל שרון להרוג אותו. חצי תריסר שירותי-ביון רדפו אחריו. יש לו לערפאת כשרון נדיר לסכל ניסיונות אלה. הוא גם מאמין שאללה מגן עליו. עובדה: כשביצע מטוסו נחיתת-אונס קשה במדבר הלובי ושומרי ראשו נהרגו, הוא יצא כמעט בלי פגע.

פעם נשאל בנוכחותי אם יהיה עוד בחיים ביום שבו יבוא השלום. "גם אני וגם אורי אבנרי נראה את השלום בחיינו," הבטיח. לטובת ישראל, אני מקווה שהוא יישאר בחיים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/243/460.html

ציטוט:

למכירה: צמיד הזהב שערפאת נתן לדליה איציק [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] 03/02/02 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/story_icons/channel_news/hline.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] היום תיערך בבית המכירות הפומביות "תירוש" שבהרצליה מכירה פומבית של מתנות שניתנו לראשי ממשלה, לשרים ולשאר עובדי מדינה בכירים.במסגרת המכירה יוצעו כל הפריטים במחיר התחלתי של עשרה דולר. ההכנסות יועברו לאוצר המדינה. ברשימה 466 פריטים, וביניהם: מצת שולחני מנגן בצורת פסנתר שניתן לראש הממשלה נתניהו, שולחן שחמט שניתן כמתנה מממשלת קזחסטן לשר ליברמן, קופסת צדף מהודרת לסיגרים מתנת ראזי ג'באלי, ענק לצוואר וצמיד זהב 18 קראט איטלקי שניתן לדליה איציק מיאסר עראפת

,

שימו לב, היה רק בודדים שהציגו את המתנות למכירה בכדי שלא ליהנות מהשטן. אפשר לתאר בנקל כמה וכמה היו שלא דווחו על זה. וגם אלו שדווחו, ייתכן מאוד שדווחו רק על אלו דברים שנודע לצבור, והם עשו את זה בלית ברירה. ח"כ, מטבע הדברים יש עליהם קצת פיקוח, אבל עתונאים, בטח טבטח שהיו המון עתונאים ואנשי השפעה אחרים שקיבלו מתנות ונהיו משוחדים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מאת: יואב יצחק | | www.Nfc.co.il



ועדת האתיקה נוזפת בארבעה מבכירי העבודה - קיבלו טובת הנאה

חבר הכנסת שמעון פרס נאלץ לשלם 4,000 ש"ח הוצאות, לאחר שנקבע בוועדת האתיקה כי הוא קיבל טובת הנאה באופן בלתי תקין. פרס, יחד עם חברי הכנסת בנימין (פואד) בן-אליעזר וחיים רמון, טס באמצע 2004 למונקו לפי הזמנתו של המיליונר, אהרן פרנקל. זה האחרון הוא שמימן את הטסתם ואירוחם שם. ח"כ דליה איציק הואשמה והורשעה גם היא בוועדת האתיקה בקבלת טובת הנאה, אך ניתנה לה הזדמנות נוספת לשכנע את ועדת האתיקה כי לא כך הם פני הדברים.
ועדת האתיקה של הכנסת דנה בסוגיה זו בעקבות תלונה שהגישה תנועת אומ"ץ בראשה עומד העיתונאי אריה אבנרי. אומ"ץ טענה, כי יש בכך משום קבלת טובת הנאה האסורה על-פי החוק. ועדת האתיקה קיבלה את עמדתה, קבעה שמדובר בעבירה משמעתית וחייבה את חברי הכנסת לשלם בגין טובת ההנאה שקיבלו.

פרנקל ידוע כאחד התורמים הגדולים לעבודה בכלל ולבכירים במפלגת העבודה בפרט. הוא נחשב לאחד האישים שידם בכל, גם בישראל. חלק ניכר מעסקיו ביצע עם התעשיה האוירית.

חברי הכנסת הנ"ל, כאמור, טסו למונקו, והתארחו על חשבונו של פרנקל - שהזמינם לחתונתו (השניה), אותה ערך במונקו. פרנקל נשא לאישה בחורה צעירה, וביקש לחגוג זאת בחברת שועי העבודה וכמה מאילי ההון בישראל. האירוח כלל מלון פאר, טיסות ועוד כיבודים. בשל זאת כונתה רביעייה זו: "חבורת מונקו". ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להטיל עונש של נזיפה חמורה על ארבעת חברי הכנסת הנ"ל. מאוחר יותר ניתנה לאיציק, כאמור, הזדמנות נוספת להוכיח את טיעוניה ולתמוך אותם בתצהיר. בן-אליעזר נאלץ לשלם בגין טובת ההנאה שקיבל. עכשיו, כאמור, משלם פרס מכיסו 4,000 ש"ח לכיסוי האירוח. התשלום בוצע ביום 6.11.05, אך נודע פומבית רק בימים אלה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ישראל גובה עבור פלשתין שלושה מסים עיקריים: מע"מ, מס דלק ומס סיגריות. התרגילים הפיננסיים שעשו ערפאת ומקורביו היו בהסטת כספי מס הסיגריות ומס הדלק מחשבונות שבניהול הרשות הפלשתינית לחשבונות העלומים. מכיוון שרוב הכסף הזה התחיל את דרכו במשרד האוצר הישראלי וממנו לבנק ישראלי, יש בישראל מידע מסוים לאן הלך הכסף.



בשנה שעברה, בעקבות סכסוך בין איש השב"כ לשעבר, יוסי גינוסר ושותפו, עזרד לב, התברר כי ישראלים המקושרים היטב לשלטון שלנו אף ניהלו חלק מהחשבונות העלומים האלה. ובאופן שאינו מפתיע איש, הישראלים האלה מקושרים בעיקר לשב"כ ולזרועות מודיעין אחרות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

רשימת העסקים של אש"ף (עתה הכל רשום על שם פלשתין) מגוונת וכוללת גם חברה ישראלית יוקרתית בתחום ההיי-טק-אוורגרין.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3003255,00.html

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://ourisrael.blogspot.com/2005/11/blog-post_19.html
ויסגלס, שלאף והקזינו

את ליל הניצחון של שרון על ברק בבחירות לתפקיד ראש הממשלה, בילתה החבורה - עמרי שרון, דוב ויסגלס ומוחמד ראשיד - במשרדו של ויסגלס, צוהלים למראה תוצאות הבחירות. בינואר 2001, שלושה שבועות לאחר היבחרו של שרון לראשות הממשלה, ביקרו בווינה דוב ויסגלס, יוסי גינוסר ועמרי שרון. הם ביקרו בביתו של מרטין שלאף, מבעליו של קזינו 'אואזיס' ביריחו. הצטרפו אליהם גם מוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי של ערפאת, ומנהל חברת 'קזינו אוסטריה' ליאו וולנר. מטרת הפגישה היתה דיון בפיצויים שתשלם ממשלת שרון לבעלי הקזינו כתוצאה מסגירתו בעקבות הטרור הערבי

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://www.makorrishon.net/show.asp?id=11504
השלל: 5 מיליארד דולר
בשנה שעברה פרסם עזרד לב, שהיה מנהל חשבונותיו של ערפאת בבנקים שוויצריים, את ספרו 'בתוך הכיס של הראיס', שבו תיאר כיצד מערכת הקשרים הענפה שקשר שלאף היתה הגורם למימון ארגון הטרור של פת"ח 'גדודי חללי אל-אקצה'. על פי לב, מוחמד ראשיד, לקוחו של ויסגלס ושותפו העסקי של שלאף, משך 65 מיליון דולר מאחורי גבו של לב, וללא ידיעתו. הסכום, בדרכים עקלקלות, נחת בסופו של דבר ברמאללה בחברה הפלשתינית– PCSC Palestine Commercial Services Co., שבניהולו של ראשיד, ומשם הגיע למרוואן ברגותי.

עו"ד ויסגלס גם היה פרקליט הקזינו ביריחו, שהיה למעשה שותפות בין מרטין שלאף ליאסר ערפאת ונציגו מוחמד ראשיד. בשלהי כהונת ממשלת ברק ב-2001 פירסם האלוף יעקב אור, אז מתאם הפעולות בשטחים, אזהרה כי הקזינו מממן את הטרור הפלשתיני. דב ויסגלס, אז עדיין עורך דין פרטי, יצר תקדים, ושיגר מכתב איום בתביעת דיבה לקצין צה"ל במדים הממלא את חובתו. האלוף לא חזר בו, ואילו וייסגלס לא מימש את האיום.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

השמאל הקיצוני כבר לא בוחל לעשות גם סרטים שמדברים בשבח מחבלים.

סרט ג'נין ג'נין
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%92'%D7%A0%D7%99%D7%9 F

גן עדן עכשיו
http://www.habama.co.il/show.asp?ShowNo=12131

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

http://www.nfc.co.il/archive/002-D-...ml?tag=11-57-37
עמותת מרכז פרס לשלום הוקמה על-ידי שמעון פרס בשנת 1996 כשהיה חבר כנסת, במטרה לקדם מימושם של הסכמי אוסלו. בין השאר, עוסקת העמותה בעידוד השקעות של חברות בינלאומיות ברשות הפלשתינית, ויוזמת פעולות משותפות עם אנשי הרשות הפלשתינית במטרה לחזק את הכלכלה הפלשתינית.

שמעון פרס, מתוקף היותו שר ומ"מ לראש הממשלה, מנוע מלמלא תפקידים רשמיים בעמותה, הן בשל זאת שהוא מכהן כחבר כנסת והן בשל כהונתו כשר בממשלה. למרות זאת, פרס משתתף באופן קבוע באירועים שיוזמת העמותה בשיתוף עם גורמים פלשתינים. למשל, באוקטובר 2004 קיים מרכז פרס לשלום כנס על הנושא "קשרי הכלכלה בין ישראל לפלשתינים במשבר: לקחי העבר ומבט לעתיד", שבו לקחו חלק פרס ונציג בכיר ממשרד הכלכלה הפלשתינית. באפריל 2005 נערך דיון על "היום שאחרי ההינתקות" ביוזמת "מרכז פרס שלום" ובהשתתפותם של פרס וראש מחלקת המו"מ הפלשתיני, סאאב עריקאת. באוקטובר התקיים דיון על "המערכת הפוליטית הפלשתינית" בהשתתפות פרס וסגן ראש הממשלה הפלשתיני, נביל שעת'.

עד כאן מהכתבה בNFC.

פרשנות: המון כסף זורם פה. שותפים בזה לא רק שמעון פרס, אלא גם כל העובדים של מרכז פרס לשלום ובני משפחותיהם. אם תהיה הצעה שמבחינה לאומית, מבחינה ציונית, לא כדאית כל הרשות הפלשטינית, שהרשות הפלשטינית מסכנת את קיומנו, נקל לתאר לעצמנו ששמעון פרס וכל החבורה שלו במרכז פרס לשלום בשום פנים ואופן לא ירצו להתנתק ממקרות הכסף שלהם. אם זה לא משחד, מה כן נקרא שוחד?

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

יש לי גם ילדים בארץ ישראל. ויש לי גם קרובי משפחה בחו"ל שגם הם זכאים בכל עת להגיע לארץ ישראל ולהתייב בה.

ובתור שכזה אני מעוניין לביסוס וחיזוק הישוב היהודי בארץ ישראל. ולכן אני כותב ומתריע על הסכנות העורבות לנו ממקבלי שוחד משונאי ישראל.

בטח אתה תגיד שלשמאל יש דרכים אחרות איך לחזק את הישוב היהודי בארץ ישראל. אבל כשיש שוחד מגורם זר, במיוחד גורם זר שהוא שונא ישראל מובהק. מי שמקבל שוחד משונאי ישראל, השיפוט שלו כבר פגוע. זה טבעו של השוחד. גם אם מישהו יש לו סימוכים של שופט טוב, אבל ברגע שהוא משוחד, השוחד תופס אותו בתת-מודע ככה שהוא כבר לא שולט.

והנה דברי שטנה שאתה כתבת:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=200556

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

פעל באופן אינטנסיבי יותר מול בני משפחתך, חבריהם ושכניהם - שיעלו לארץ ויסייעו לנו בהתמודדות על זכותנו לחיות בתוך מדינת ישראל ולאפשר קיומה לדורות.

אם היה מחסור כזה, הממשלה הייתה מעודדת יותר ילודה. עולה הרבה פחות לגדל ילד ישראלי מאשר להביא עולה חדש, ללמד אותו את השפה, לאקלם אותו ועוד ועוד.

בנוסף לזה, את מי מהיהודים כבר אפשר להביא ארצה כיום? את היהודים הדתיים שיש להם זיקה ליהדות. ומה יהיה עם כל שאר היהודים בחו"ל המתבוללים, שיתבוללו לגמרי? לוותר עליהם?

לא זוהי הדרך. אתה תביא קרוב משפחה שלך שנמצא בחו"ל שנמצא על סף התבוללות. מדינת ישראל תוכל להציל אותו. קרובי משפחה שלי בחו"ל הם רבני קהילות יהודיות שמשם יש כיום את פוטנציאל העלייה. הם יעלו אחרי שכל בני הקהילה שלהם יעלו ארצה.

אל תקח את המפשט קרובי משפחה שלי, קרובי משפחה שלך באופן אשי. ייתכן שיש לי קרובי משפחה שהם רחוקים מיהדות וייתכן שיש לך קרובי משפחה רבנים. אני מדבר על הגישה הכללית.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

גם שוחד בחירות, להיבחר הוא מאוד חזק. להיבחר אצל היהודים קשה מאוד, אבל לקבל את קולות הערבים, הדבר היחידי שצריך להתנתק, להתנתק מהיהדות, מנאמנות לעם ישראל, וזה אוטומטי מביא קולות ערביים.

הנה למשל התוצאות של כפר קסם בבחירות:
http://www.knesset.gov.il/elections...regNm=פתח-תקווה

מרץ: 24.4%
קדימה: 3.1%
אמת: 0.6%

כל שאר המפלגות לא קיבלו יותר מ 0.2 אחוז
האם מישהו חושב שמר"ץ כל כך בקלות תוותר על הקולות הערביים? לא ולא. אבל למה ישנם יהודים שמצביעים עבורם? זו באמת חידה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)