 |
09-07-2006, 23:15
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
|
|
קסאם ידוע מראש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "הרש"פ: נתפסו חלקי רקטות שיועדו להרכבה ולשיגור בשומרון"
קסאם ידוע מראש
ההערכה שלפיה ירי קסאמים על כפ"ס הוא רק עניין של זמן לא מפתיעה את גבי אביטל
30/10/2005
הידיעה כי זה רק עניין של זמן עד שרקטות קסאם ייפלו בכפר-סבא, לא נפלה כרעם ביום בהיר, לפחות לא לקוראי מדור זה. בעבר כבר כתבתי: "מי שמכריז על בריחה מגוש קטיף ללא תמורה וללא בושה, יקבל את הקסאם חלילה, בשרון ובעמק, עם הגדר או בלעדיה, ועם הרבה בושה" (" הקסאם כאיום אסטרטגי", 9.3), ודברים דומים כתבו גם אחרים. הבושה ברחה אל היערות, הגדר לא עוצרת פיגועים, מי שבולם אותם הוא צה"ל הנמצא בערים, וכן החיסולים הממוקדים. הגדר, כך פורסם, לא מונעת גניבות והברחות מהעמק ומהשרון אל תוך יו"ש.
ברם, פיגועי הטרור בעולם בכלל, ובישראל בפרט, מחייבים התייחסות עניינית לשאלה, מהי תרומתה של ישראל למלחמה בטרור? לפני 29 שנים חירפו את נפשם עשרות לוחמים במבצע אנטבה, על-מנת לחלץ אזרחים במרחק אלפי קילומטרים מישראל. מה קרה מאז? מה גורם לארגוני הטרור ולמדינות ערב להמשיך ולאיים על ישראל בהשמדה, איום יחיד מסוגו בעולם, ומהי אשמתה של ישראל בתהליך המתעצם?
תחילה יש לשוב אל הגדרת תפקידו של צבא במדינה ריבונית: מכונת מלחמה, אשר אמורה לנצח בכל
עת במקסימום אבידות לאויב מול מינימום נפגעים מצידה. האם מכונת המלחמה היא כורח? האם הגדרת תפקידו זוקו של הצבא. צבא זה אמור להתאמן במרחבים בהם באים לידי ביטוי כלים מכל סוג הקיים בשדה המערכה הנוכחי וגם זה העתידי. למשל, תרגיל שריון גדודי לא יכול להיערך בין נתניה לטול-כרם, ובקושי בין עצי הזיתים של בקעת בית-הכרם בין הגליל העליון לתחתון. באופן בלתי נמנע מוכרחה להישאל השאלה - האם ויתור על שטחים אינו סותר את דרישת הסף למרחב מזערי עבור הגנת האזרחים?
נשק של קין מול הבל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/3td/channel_news/gifs/artline.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הכרתו של האויב בעובדה, שבשל הצבא היא הגדרה אמפירית? אכן כך, מהמצאת נשק ההריגה של קין מול הבל, ועד לנשק השמדה המונית בימינו, כינונה של מכונת המלחמה ושיפורה מיום ליום נועדו להבטיח אחת משתי מטרות: הגדלת שטחה של "האימפריה" דרך המלחמה היזומה, ו/או יצירת כוח הרתעה, אשר תפקידו למנוע מלחמה. תנאים אלה מורכבים בין השאר מחימושו, אימונו ות תנאים מסוימים אין לצד שמנגד יכולת הכרעה וניצחון במלחמה, היא הגורמת למתקפה צבאית. מעשה ההתפתות של האויב לתקוף נמצא באחריות המדינה/הצבא המותקפים. כלומר, האויב מפרש תהליך נסיגה כתהליך של התפוררות בכוח ההרתעה. במילים אחרות, מדינות ערב הסיקו מזמן: ניתן להכניע את האויב הציוני.
מדינת ישראל, בהתנהלותה הכושלת במלחמה בטרור בפרקי זמן רבים, מעלה את תיאבונן של מדינות ערב לתקוף במישורים שונים. אין להבדיל בין ארגוני הטרור, שאינם אלא חוד החנית במלחמת ערב בישראל, לבין איראן ונשק הגרעין; בין מסע ההשמצות נגד ישראל באירופה, לבין לימוד השטנה ושימוש בפצצות חיות נגד יהודים. הדוגמה הבולטת והבוטה של תרומת ישראל להעצמת הטרור, היא תוכנית הגירוש מגוש קטיף והשומרון.
הנה כי כן, מה שקובע את מאזן ההרתעה והכוח הוא הרגשת האויב ותרגומו, במשקפיו שלו, את מעשיו של הצד שמנגד. מחבלי ערב, בשליחות מצרים ואיראן ושאר מדינות ערב, מבינים את נסיגת ישראל ככניעה לטרור, וכי דרכם אכן הצליחה. כיצד עוצרים את טירוף המערכות הזה?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/000/695.html
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
