טוב אז ככה: אני עולה לכיתה ח' בבצפר יש לי שניי חברים הכי טובים ועוד כמה ידידים וידידות אבל אני החברים הטובים שלי הם כאלה שלא יוצאים מהבית בקיצור חנונים כאלה שכולם צוחקים עליהם אבל עליי לא אבל גם אותי לא ממש אוהבים ויש לי ידיד אחד שכולם מעריצים אותו ורוצים להיות חברים שלו וגם אח שלי ככה- יש לו מלא חברים וגם כל השיכבה שלו אוהבת אותו וכולם רוצים לדבר איתו כאילו יש לו מין קסם אישי כזה... שכולם מעריצים אותו וגם כל הבנות נמשכות אליו והוא מתפרע עם חברים שלו עושה בלגנים בבצפר יש לו ציונים טובים ואני לעומתו כל היום יושב בבית כי אין לי חברים לצאת איתם. אז גם אני רוצה להיות ככה אני רוצה גם לדעת איך להיות נחמד לאנשים שהם יאהבו אותך והכל... אתם יכולים לעזור לי?

תגדל יהיה בסדר

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:"

תשמע לדעתי הכל תלוי בביטחון עצמי... פשוט תיהיה חברותי דבר עם כולם (גם בנות) ותראה שגם אתה הופך לכזה. אני אישית גם הייתי בערך במצב שלך עד שהייתי בקורס מש"צים (לפני כמה ימים) צברתי המון בטחון עצמי וכל זה ועכשיו אני חושב שהמצב קצת השתפר...

אני חושב שקודם כל, אתה נחמד וחביב ואיכפת לך, ככה זה נשמע לי מהדברים שלך פה.
לדעתי אתה פשוט צריך לרכוש יותר חברים, לצאת מהבועה של "שני החברים הכי טובים וזהו", כי אולי להם לא מפריע להיות כל היום בבית- אבל לך כן.
שאתה בבית ספר, תנסה לדבר עם עוד אנשים בכיתה, במגמות שלך, לנסות לרכוש חברים נוספים (וכמובן לא להזניח את החברים שישנם).
למשל, במקום לשבת בבית אתה יכול לקחת כדור וללכת למגרש לשחק כדורגל\כדורסל עם עוד אנשים.
בהפסקות לדבר עם מישהו על תחביבים או לנסות להציע עזרה למישהו אחר ובכך להתחבר עימו, ברגע שאתה מוצא עוד חברים יותר קל לצאת מהבית.
חשוב שתרגיש טוב עם עצמך, תהיה בעל ביטחון בך, שכיף להיות איתך, אחרים מרגישים בכך וירצו בחברתך.
אתה יכול יותר ליזום פעילויות מחוץ לבית ספר ובתוך בית ספר.
תנסה להיפתח, לזום בשיחות, להשתלב במשחקים ופשוט להכיר...

"יש לרחם על אדם החושש ליטול סיכונים. ייתכן שאדם כזה לא יתאכזב לעולם! ייתכן שהוא לא יסבול כפי שאנשים סובלים כאשר הם מנסים לאחוז בחלום וללכת בעקבותיו. אך כאשר אדם כזה מביט לאחור – ואנו תמיד מביטים לאחור – הוא ישמע את ליבו האומר לו: 'מה עשית בנוגע לחלומות שאלוהים שתל בימיך? מה עשית עם הכישרונות שאלוהים העניק לך? קברת את עצמך במערה כי פחדת לאבד את כישרונותיך. אם כן, זו ירושתך: הביטחון שבזבזת את חייך'".

לאט לאט תנסה להתקרב לכמה שיותר אנשים.
אל תפחד להתחבר לאנשים שאתה לא מכיר, הם יכולים להיות החברים הכי טובים שלך בסוף.

אני בטוח שאתה בקושי מדבר ובגלל זה אין לך חברים...
תתחיל לדבר עם ילדים ולא לסתום לידם ולהיות כמו שאתה מכנה את זה- חנון!
תפתח קצת ותרגיש חופשי.... תהיה בטוח בעצמך ובאיך שאתה נראה... במי שאתה
העובדה שאתה רוצה להיות מישהו אחר לךא תעזור לך.... אתה צריך להיות עצמך.. רק לשנות קצת התנהגות

אתה תראה שהכל יסתדר, אני מבטיח

איציק!

תודה אחי