|
09-10-2015, 05:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
לרצוח במרחק דקה מהבית: חוליות הטרור המקומיות מאתגרות את ישראל
לרצוח במרחק דקה מהבית: חוליות הטרור המקומיות מאתגרות את ישראל
אחד דואג לרובה, השני מביא רכב, הם ללא ניסיון, פועלים בחיפזון ובסמוך לביתם. בשנים האחרונות מערכת הביטחון קיצצה דרמטית את תשתיות ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, אך בגל הטרור הנוכחי צומחת תופעה חדשה: חוליות טרור מקומיות מאולתרות, המקשות על איתורן מבעוד מועד
אמיר בוחבוט
יום חמישי, 08 באוקטובר 2015
ראע'ב אחמד מוחמד עליוי (37) משכם לא האמין שזה קורה לו. שבע שנים אחרי שסיים לרצות עונש שנת מאסר בפועל בכלא ישראלי בגין פעילות טרור, הוא הצליח בקלות יחסית להקים חוליית טרור שתרצח את הזוג הנקין בשבוע שעבר בשומרון.
עליוי ריכז סביבו מספר שכנים וקרובי משפחה וארגן רובה ואקדח. אחד מחברי החוליה השתמש במכונית הפרטית וחבר נוסף ביקש סיוע מקרוב משפחה שעובד כנהג מונית. הם שמרו על הסוד באדיקות ושבועות בודדים לאחר הקמת החוליה, ב-30 באוגוסט 2015, הם יצאו לפיגוע ראשון. חוסר המקצועיות והחיפזון הכשילו את הפיגוע. אזרח משבי שומרון שחלף על פני הציר ניצל מהירי בנס. שבוע לאחר מכן הם ביצעו פיגוע נוסף באזור אלון מורה, אף הוא ללא נפגעים. ביום חמישי שעבר הסיפור היה לגמרי אחרת.
חברי החוליה, שלא עברו הכשרה או אימון, הפיקו לקחים ויצאו לפעולה נוספת אך כרגיל הם עשו זאת במרחק של דקות נסיעה מבתיהם בשכם. את הצירים הם מכירים היטב, כולל דפוסי הפעולה של צה"ל באזור. יחיא מוחמד חג' חמד (24) ביצע את הירי, סמיר אבראהים כוסא (33) שימש כנהג, כרם לוטפי רזק (23) שאחז באקדח נפגע בפיגוע מהירי של חמד, וזיד זיאד עאמר (26) שהיה אחראי על תצפית על הציר. לאחר הפיגוע הם נמלטו והגיעו תוך זמן קצר לשכם.
אלו הם חלק מהמאפיינים של החוליה המקומית הקלאסית. קבוצת מחבלים חסרי ניסיון, פועלים בחיפזון ובמרחק קצר מהבית. דפוס פעולה זה חוזר על עצמו גם בירושלים כשמחבלים מעיסאוויה מבצעים פיגוע במרחק רב מהבית, כך גם בג'בל מוכבר. חוליות אלו הן האתגר עמו מתמודדים בצה"ל ובמערכת הביטחון, והוא מורכב וקשה.
השב"כ איתר מהר מאוד את החוליה והביא למעצר חבריה. "הם לא התנהגו כמבוקשים", הסביר קצין בכיר באוגדת יהודה ושומרון, "אחד נעצר בקרבת ביתו, השני בבית הדודה ואחד בבית החולים כשהוא יודע שחבריו כבר נעצרו". ככל שהתקדמה החקירה של החשודים בחדרי החקירות של שב"כ התמונה התבהרה. מדובר בחוליה מקומית שהמאפיינים שלה קשים מאוד לסיכול. בדרך כלל היא מתגבשת סביב קשר משפחתי, בן דוד שמכיר בן דוד או שהם מתגוררים באותו מרחב גיאוגרפי, לפעמים באותו הרחוב.
כל אחד מחברי החוליה מביא את היתרון היחסי שלו לביצוע פעולת הטרור, מה שעוד יותר מקשה על יכולת החשיפה שלהם. ברגע שאחד מחברי החוליה מבצע פעולה חריגה הוא מסוגל למצוא את עצמו בחקירת שב"כ שם יתברר כי הוא חבר בחוליית טרור. הדרך מנקודה זו לשאר חברי החוליה בדרך כלל קצרה. כך מונע השב"כ מהחוליה להתגבש עוד בטרם ביצעה את הפיגוע הראשון. במתווה הזה סיכל השב"כ 60 חוליות מקומיות רק בשנה האחרונה.
תהליך ההקמה של החוליה שרצחה את הזוג הנקין לא ארך זמן רב. מפקד החוליה, ראע'ב אחמד מוחמד עליוי, הצליח לגבש את הפעילים סביבו באמצעות שיחות על כוס קפה בשכונה, ללא הכוונה או מימון ממפקדת טרור של חמאס מעזה או מטורקיה. חברי החוליה גם לא עברו הכשרה או אימונים. כל אחד תרם מכספו ומשאביו לשם הפעולה בשם האמונה שהר הבית בסכנה ואם לא די בכך גם הפיגוע היהודי בכפר דומא העלה את המוטיבציה. קצין מודיעין בכיר בצה"ל התייחס לדפוס הפעולה, "ככל שהפעולה הופכת לפשוטה כך יותר קשה ליירט אותה".
המשימה הזו מונחת לפתחו של מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל ליאור כרמלי. בשנים 2007-2009 הוא היה מפקד החטיבה המרחבית מנשה שכוללת באחריותה קן טרור מבעבע: ג'נין.
"באותם ימים", מספרים קצינים שפעלו תחת פיקודו, "היה כמעט לכל קצין בגזרה 'פנקס בינגו'. פנקס ובו רשימת שמות של מבוקשים על ידי השב"כ. חלק בכירים יותר וחלק זוטרים, והיינו צריכים לעצור אותם לחקירה. ידענו שאם לא נביא אותם יהיה פיגוע. בזכות השב"כ העבודה הייתה מאוד מסודרת".
היום המצב הוא שונה. הצבא צריך להתמודד עם חוליות תשתית שממומנות על ידי ארגוני הטרור השונים, מפגעים בודדים שקמים בבוקר ומקבלים החלטה לרצוח יהודים במרחק קצר מהבית, ועם ה'חוליות המקומיות' שמוגדרות כאתגר גדול בשל קלות הקמתן ופוטנציאל הקטלניות כמו במקרה של הזוג הנקין ז"ל.
תא"ל כרמלי נכנס לתפקידו בחודש אוגוסט השנה. קצין שקט ומופנם שהחל את דרכו בצה"ל בשנת 1985 בגדוד 'פתן' של חטיבת הצנחנים. כמפקד פלוגה בחטיבה האדומה הוא צד את עיניו של מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, דורון אביטל, שמינה אותו למפל"ג אימונים. כרמלי הרשים ונותר ב'יחידה' בתפקידי מפתח נוספים עד לרמה של 'מצביא', וככזה הוביל מבצעים מורכבים ביותר וקיבל מאוחר יותר את דרגת סא"ל.
בהתמודדות על סיירת מטכ"ל הוא הפסיד אך שובץ בתפקידים לא פחות חשובים באגף המודיעין. במעלה הדרך הוא פיקד על חטיבת צנחנים במילואים ומאוחר יותר בתפקיד המאוד רגיש כראש חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין. לאחר מכן הוא המשיך לפעול בתפקידי מודיעין מסווגים שלא ניתן לפרט עליהם. כרמלי, נשוי ואב לשלושה, בעל תואר שני בהנדסת אלקטרוניקה ומוגדר כחריג בצמרת הצה"לית. קצין חריף שלא סובל מגינוני כבוד או פוליטיקה ארגונית. מוערך מאוד על ידי אלופים במטה הכללי כולל שר הביטחון משה בוגי יעלון שמכיר אותו היטב ממשימות רגישות שביצע בעבר הרחוק.
אחד האתגרים הנוכחיים של כרמלי כמפקד אוגדה הוא החוליות המקומיות שיכולות להתפרץ בכל רגע ללא התראה מוקדמת של המודיעין. ביום חמישי שעבר, הפעילות של צה"ל בשומרון לא סייעה במניעת הפיגוע.
"מינינו קצין מיוחד בתקופה מיוחדת", אמר על כרמלי אחד מאלופי המטה הכללי, "המציאות ביהודה ושומרון היא אתגר מאוד משמעותי לכל מי שעוסק בנושא בעיקר בגלל ריבוי המשתנים בזירה הפלסטינית". אחת הדוגמאות לכך היה מבצע ההסתערבות של הימ"מ על בית החולים רפידיה בשכם. למרות הרגישות והנפיצות של פעולה כזו במידה שהיא מסתבכת, אישר תא"ל כרמלי את תכנית השב"כ והימ"מ ורק עדכן את אלוף פיקוד מרכז רוני נומה. הדינאמיקה מעידה על הגיבוי שהוא מקבל מהדרג הבכיר של הצבא.
מפקד גדוד שפעל תחת כרמלי כמח"ט מנשה, נזכר בפעילות משותפת, "היה ציר באזור ג'נין שהיינו נוסעים בו במסגרת פעילות מבצעית, והייתה נפתחת עלינו בקביעות אש ממקלעים כבדים. לא הצלחנו לפתור את הבעיה המדאיגה הזו. כרמלי החליט להביא אל השטח את שייטת 13 שהשכיבה בגזרה מספר צלפים, ובמקביל הריץ כוח שגיהץ הלוך ושוב את הציר בנסיעה תחת סיכון כדי לגרות ולעורר את חוליית היורים. התוצאות היו ברורות, אבל כדי להגיע אליהן באותם ימים היה צריך הרבה יצירתיות ובעיקר אומץ, ויש את זה לכרמלי. הוא מנהיג שקט. לא מתלהם. נותן לכולם לדבר בדיונים ובסוף מכריע בכמה משפטים קצרים. אין לי ספק שכרמלי ישלב הרבה פעילות מיוחדת. מהעולם הזה הוא בא".
אזור יהודה ושומרון השתנה בשנה האחרונה. ראשי החמאס והג'יהאד האסלמי הבינו שהקמת תשתית צבאית לפיגוע היא פעולה מורכבת, תוחלת החיים שלה קצרה כי השב"כ יחשוף אותה ולכן היא מעודדת באמצעות כלי התקשורת והרשתות החברתיות יותר הפרות סדר אלימות, מפגעים בודדים ויוזמות מקומיות.
כוחות צה"ל בפיקודו של תא"ל כרמלי מתעקשים על חופש פעולה כולל בקסבה של שכם במידת הצורך. לפי גישתו של מפקד האוגדה, מי שהיום יורה על חיילים יירה מחר על אזרחים ישראלים ולכן הפעילות במוקדי הטרור נחוצה בנוסף לפעולות ממוקדות על בסיס המודיעין של השב"כ. כך לאחרונה נחשפה מעבדה שייצרה בגזרת שכם כעשרים מטעני חבלה. אך עדיין הציפייה מתא"ל כרמלי היא להביא אל האזור ממד של פעילות מיוחדת וממוקדת טרור, שיודעת למזער את הפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית שלא תומכת טרור ומונעת פגיעה בשגרה.
למרות זאת אין להקל ראש בפח"ע העממי. בחודש האחרון התפתחו 30 מוקדים כמעט קבועים של הפרות סדר, ביניהם בבית אומר, קבר רחל, אל ערוב, תקוע, טורמוס, חיזמא, טול כרם, וקלנדיה. כדי לעמוד בעומס אישר הדרג המדיני לאוגדת יו"ש תגבור של ארבעה גדודי חי"ר כדי שהפעילות בשטח תהיה הרבה יותר אפקטיבית. סך הכול פועלים כיום באוגדת יו"ש יותר מ-18 גדודים.
הקריאות להחזרת מחסומים וכתרים על מוקדי טרור לא מתקבלת בהבנה באוגדת יו"ש. "אנחנו נקים מחסומים או נטיל כתר אם יש שיקול מבצעי ולא יותר מזה, כי תנועה חופשית ואורח חיים תקין תורם להרגעת השטח", הסביר קצין בכיר ביו"ש. גם על נוהל הפתיחה באש היה לקצין הבכיר מה לומר, "נוהלי הפתיחה באש מאוד ברורים ולא השתנו. אם עומד מולך איום תנטרל אותו. תפתח באש". יחד עם זאת הוא הגדיר את הרג הנער בן ה-13 בקבר רחל כטעות, וביקר בחריפות את סגן מפקד הפלוגה מגבעתי שניתץ על הקרקע מצלמות של צלם סוכנות זרה.
יש לא מעט מקרים חריגים שמעמידים את המפקדים בשטח בדילמות מורכבות מאוד. על אחת מהן סיפר הקצין הבכיר, "בשבוע האחרון הגיעה בחורה באזור חברון לחסם. עוד לפני שהיא הגיעה מרחוק היא עוררה חשד. במגנומטר היא צפצפה המ"מ רואה שהיא מחזיקה בסכין ביד ימין ומנסה להסתיר זאת. במשך כמה דקות הוא לא יורה ומבקש ממנה ללכת אחורה ולהוריד את הסכין. הוא פועל באיפוק וכשהוא רואה שזה לא מסתדר יורה לעבר הרגל, הבחורה מזנקת לעברו עם הסכין ורק אז הוא יורה בה שוב".
הדילמות של המפקדים ביו"ש לא מסתכמות רק באוכלוסייה הפלסטינית וניסיונות לבצע פיגועים נגד חיילים ואזרחים אלא גם בפעילות אלימה של יהודים נגד פלסטינים. פעילי ימין קיצוני שחררו את זעמם בכלי רכב פלסטינים באמצעות אבנים ותקפו במספר מקרים גם את חיילי צה"ל. "הם צולמו והם יעצרו", אמר קצין בכיר ביו"ש, "יחד עם זאת אנחנו צריכים לחזק את מרכיב המשטרה ביהודה ושומרון".
לא כל המציאות בשטחים נתונה לשליטת צה"ל שחי תחת מגבלות. הגורמים שמדרבנים את ההסלמה כוללים בין היתר את מאבקי הכוח בתנועת הפתח', סכסוכים בין פלסטינים למתנחלים, ניסיונות של חמאס לשקם את התשתיות ולחזק את ההנהגה הפוליטית שלו ביו"ש, ומנגנוני הביטחון הפלסטינים שסובלים מבעיית לגיטימציה ברחוב הפלסטיני כי הם נתפסים כמשתפי פעולה עם ישראל. לעומת זאת הגורמים המרסנים כוללים רצון של הציבור הפלסטיני לחיים טובים וכלכלה איתנה, מאבק של מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגורמים סוררים שמאיימים על הרשות הפלסטינית ונקיטת צעדים ישראלים כגון הרחבת אישורי הכניסה של פועלים לישראל, קידום פרויקטים כלכליים ותנועה חופשית שעומדת כעת בלב הביקורת של ראשי המתנחלים הקוראים לסגור צירים לתנועת פלסטינים.
"סגירת צירים יוצרת תסיסה ויותר מזה היא מזמינה טרור, כי אז כל מפגע יודע שכלי הרכב היחידים שנוסעים על הציר הם של ישראלים וכל רכב הוא מטרה", הסביר הקצין הבכיר באוגדת יו"ש והוסיף "אנחנו בתקופה של גלי טרור ולא התפוצצויות". סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף במיל' משה קפלינסקי אמר בתקופתו כאלוף פיקוד מרכז שמערכת קבלת ההחלטות ביהודה ושומרון היא כמו אקולייזר וכל העת נדרש כיוון שלו מחדש כדי להתאים את עצמך למציאות. ייתכן שגל הטרור ייעלם בקרוב אך חשוב לזכור כי בפעם הבאה הוא יתחיל בדיוק מהנקודה שבה הוא נגמר ועשוי להיות עוצמתי וממוקד יותר.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|