אני אחרי דחיית שירות של שמונה חודשים הייתי אמור להתגייס בנובמבר שנה שעברה, אבל איך שהוא התקרב דחיתי את הגיוס ישר..
אני אמור להתגייס לקרבי , ואני מפחד שפתאום הכל יישתנה לי .
שאני אומר הכל אני מתכוון שהחברה תבגוד בי או תתרגל לחיים בלעדיי, שמשפחה יתייחסו אליי בתור אורח, לאבד את כל החברים והשגרה העבודה שיש לי היום פשוט הכל.
עם כל זה הייתם אומרים לי להיות ג'ובניק אבל ממש לא , אני מתכוון להנות מהשירות שלי ולא להעביר כמה שעות בבסיס ללא תכלית.
בקיצור יש מישהו שעובר את מה שאני עובר עכשיו שהוא מזדהה איתי?

תראה אחי, אני אדבר קצר ולעניין...
חברה - סביר להניח שימאס לה לחכות לך והיא תעזוב
משפחה - יתגעגעו אליך יותר וכשתגיע הביתה תהיה מלך
חברים - הקשר עם החברי ילדות לא מתקרב לקשר עם החברים מהשירות הצבאי ובמיוחד השירות הקרבי... כמובן שיש יוצאים מן הכלל.
עבודה - חחחחח איזה עבודה ואיזה נעליים??? בקושי יהיה לך זמן לנשום עד שתחזור מהבסיס לסגור איזו שבת, ככה זה, חלק מהחוויה.

"הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, 5)

אני לא כל כך מבין מה השאלה שלך. אמרת שכבר דחית את השירות 8 חודשים וזה לא ימשיך ככה לתמיד. מתישהו תצטרך להכנס לא??.

אני גם בקרבי והיו לי כמה חששות כשנכנסתי לשירות, שהן בערך כמו שלך. אני אולי אוכל לעזור
חברה - ראיתי קשרים שהתפוררו לאט לאט בין חברים שהיו מעל שנה ביחד אבל מצד שני אני רואה גם זוגות שמחזיקים מעמד (יותר מחצי שנה כבר) כשהחבר בקרבי והחברה גם היא בצבא ולא תמיד היציאות מתאימות אז יש מקרים שהם לא רואים אחד את השני הרבה זמן אבל כשהם נפגשים הם דיי משלימים את הפערים והקשר מחזיק מעמד. השירות יפגע טיפה בקשר אבל אם הקשר טוב וחזק מספיק אין הרבה דברים שיפרקו אותו.
בימיינו יש פלאפונים ואתה תוכל לשמור על קשר כל יום
משפחה - בוא נגיד שכשתצא הביתה תקבל את כל התשומת לב של כוווולם.. נראה לי טוב לא?
חברים - כולם (או שבעצם לא כולם) יכנסו במקדום או במאוחר לצבא. אז אולי לא תיפגשו כולם בכל יציאה אבל אתה תוכל לשמור על הקשר במיוחד עם החברים הטובים והקרובים.
עבודה - תשכח ממנה!! לא נראה לי שבשו"שים שתצא, תרצה לעבוד!

אני יודע שאולי אני לא צריך להוסיף את הפיסקה הזו אבל היא נראה לי תעודד אותך.
אצלנו היו כמה חברה שהתחרטו על הגיוס לקרבי מרצונם. הם לא נשארו כי מי שלא רוצה להשאר לא יתן מעצמו הכל ואחרי הכל אם לא תוכל לסמוך על חבר שלך שיתן את הכל בזמנים הכי קשים, עדיף כבר שהוא לא יהיה שם. אז כל אחד הגיע למקום אחר מסיבות אחרות ועכשיו הם בתפקידים של ג'וב. לפחות הם ניסו

ואל תשכח - קרבי זה הכי אחי!

כן אחי אני הייתי צריך להתגייס במרץ אבל דחיתי ליולי...


בקשר לשאר שמע נראה לי שאתה סתם נלחץ.
יש מספיק אנשים שהצליחו להחזיק חברה בקרבי וגם אם לא, יש מספיק בנות בארץ.
מה שאמרת בקשר למשפחה זה פשוט מטומטם יש לי אח שמשתחרר בקיץ (3 שנים בתותחנים) ואף פעם לא הסתכלתי עליו כאורח.וכל פעם שהוא חוזר הביתה..טוב אתה כבר תראה לבד מה אימא שלך תעשה.
בקשר לחברים יש לי 2 חברים קרובים בקרבי והם התגייסו כבר ביולי מיד אחרי הבית ספר ושום דבר לא השתנה איתם...עדיין חברים קרובים.

קשה לי להאמין..מי תרצה חבר שעושה 28-2 ? :\

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש לי חבר בגבעתי שהוא בצבא מיולי ויש לו חברה 8 חודשים...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תסתכל על זה בתור עוד שלב שאתה אמור לעבור.
כן, יהיו שינויים של חברה/משפחה/חברים, אבל מי שאתה באמת חשוב לו לא ישכח אותך.

תראה, חברה בקרבי זה משהו ממש לא קל, לא הרבה זוגות צולחים את המבחן הזה. האמת? הכרתי הרבה זוגות שלא הצליחו. אבל, גם הכרתי כאלה שכן. בהערת סוגריים - חברה שלי קרבית (ואני גאה בה מאוד על זה. למרות שיש לה גם ראש והיא הייתה יכולה להצליח גם בתפקידים שמצריכים יותר חשיבה מאשר לחימה). חוזרת הבייתה כל שבוע במקרה הטוב. הייתה גם פעם של 28. ונחש מה? אנחנו ביחד... אוטוטו שנה וחצי.

(ותצאו מהסרט של 28-2. זה קורה רק בפעמים חד-פעמיות בצבא. בעיקר במבצעים או בטירונות. וזהו. כל השאר? יציאות כל שבוע ליומיים שלושה או כל שבועיים. תלוי בשלב בצבא, הסד"כ-משימות וכו')

אז בקשר לחברה - זה קשה. אבל אפשרי. ואם תעברו את המבחן הזה... מי עוד יוכל לכם?

בקשר למשפחה - אורח? אתה צוחק? אני לא יכול להעיד איך אני הרגשתי. אני יכול להגיד שכאני ראיתי את אחי חוזר (מקרבי) הבייתה - לא ראיתי אותו כ... "אוף, הנודניק הזר הזה חזר לחדר שלי...". אני התגעגעתי בטירוף. והשתדלתי לפנק אותו כשהוא חוזר. זאת משפחה.

עבודה? רק אם יהיה לך הת"ש - תוכל גם לעבוד. והת"ש (הקלות תנאי שירות) גבוהה מדיי - ימנע ממך קרבי. אז, כן תאבד את העבודה. מצד שני, אם המפקדים שלך יודעים איך לעבוד בחצי השנה הראשונה אתה תהייה עייף מדיי בכדי לחזור הבייתה ולעבוד... אתה רק תרצה לישון.

חברים. כן. בהחלט. זה ישתנה. לא כולם. חלקם. בצורה דיי טבעית. אתה חייב להבין - פשוט כבר לא יהיה את הדבר הזה שיאחד בינכם. אתם תלכו לכיוונים שונים, בקושי תתראו, תעברו דברים שונים... זה טבעי. על הקשרים האמיתיים - אתה תשמור. ואלה שלא? וובכן, כנראה שהם לא היו אמיתיים מספיק.


אז, נכון. דברים ישתנו לך. אבל, אני מאמין שלטובה. הצבא שינה אותי לטובה. ובייחוד - קרבי. אתה תלמד מיהם באמת החברים שלך. אתה אפילו תלמד, בקרבי, להגדיר מחדש את המונח הזה (לא, לא "קרבי". "חברים". ), עבודה - לא תצתרך, משפחה - זה תמיד משפחה. תאמין לי - אימא שלך, שילדה אותך, לא תראה בך לעולם כ"אורח"...

שיהיה לך בהצלחה!