04-05-2006, 21:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.08.05
הודעות: 111
|
|
אני יודעת שזה לא בדיוק לגיטימיזציה לתגובות באשכול הזה אבל אני, בתור האדם המרושע שאני (עד שיוכיחו אחרת!) מאוד אוהבת להזכיר לילדות קטנות שרוצות להרוג את כולם שזה לא יעזור להן וכי דמויות שהן שונאות, וזה לא משנה מי, למה ובאיזה סידרה, אף פעם לא מתות ורק מתחלפות.
אני בספק שנגיע למצב של טבח ברחובות כי אנחנו עצלנים מדאי עם נטיה לחשוב 'למה לי לטבוח אם מישהו אחר יטבח מחר?' ולא צריך להחמיר יותר מדאי עם הרובוטים המשועבדים שחושבים שמה שמראים להם בטלויזיה זה הכי שווה ומה שמופיע בקטלוג של פוקס זה הכי הורס, הם עדיין לא יודעים אחרת.
ובשביל לחסוך במילים (הולי קראפ אני יכולה לכתוב הרבה) לא צריך למחוק את האשכול הזה כדי לשמש דוגמה לבאות: תפסיקו להתיחס לדמויות וירטואליות (בשפה פשוטה יותר: לא אמיתיות, מומצאות, לא קימות במציאות!) כאילו אתם תפגשו אותם במכולת ליד המקרר של החלב.
סליחה אם פגעתי במישהו אבל ברצינות, נכון שהחיים האמיתיים לא מלהיבים כמו ה-20 פלוס דקות על המסך, זוהי לא סיבה לחיות בחלום חולני שכזה. מה פרויד היה אומר על זה?
|