02-05-2006, 10:30
|
|
|
חבר מתאריך: 23.07.05
הודעות: 132
|
|
המונח באנגלית הוא international law ובו אני משתמש, בתרגומו המקובל לעברית. המונח בעברית פחות חשוב.
זה שזה תופס יותר ויותר מקום בעולם היחסים הבינלאומיים - זה נכון לחלוטין. אנחנו קוראים לזה "משפטיזציה" של הזירה הבינלאומית, ולא רואים את זה (נכון יותר לומר - חלקנו לא רואים את זה) בחיוב כלל. עמדתה הרשמית של המדינה אמביוולנטית כלפי העניין, ויש כמה משפטנים בפרקליטות, שעולמם לצערי אינו רחב יותר מרוחב דלתו של אולם המשפט, שמחייבים את זה ורואים בכך התפתחות חיובית למדינה. לדעתי - ולא רק לדעתי - מדובר בקשקוש אחד גדול ולצערי, הנסיבות מוכיחות לנו פעם אחר פעם שהגישה השלילית היא הנכונה: החל מהמשפט בהאג נגד גדר ההפרדה, עבור דרך התביעה בבלגיה נגד רה"מ שרון ועמוס ירון יבל"א ורפול ז"ל (אולי תאמר שזה לא אותו הדבר, כי כאן מדובר במדינה ולא בגוף בינ"ל, אבך למעשה זה חלק מאותה מגמה מתמשכת) וכלה בתביעות אחרות נגד קצינים ישראלים בעולם. המשפטנים שלנו רואים את זה בצורה מאוד מאוד צרה, וחלק גדול מהדיפלומטים לא מסכימים איתם בעניין (בסופו של דבר אנחנו אלה שאוכלים את הקש בחוץ, ולוא היתה הצעה - ראויה בעיני - מתקבלת, הדיפלומטים הם אלה שהיו נתבעים באופן אישי במקום הקצינים ובשם המדינה, כי המונח plenipotentiary שנלווה לתואר השגריר מציין שהוא מגלם, בעצם, בעצמו את מדינתו).
לסיכום: אתה צודק שזה הולך ונעשה מרכזי, אבל זה לא אומר שזה טוב, שצריך להשלים עם זה או שלא צריך למנוע את זה. בפועל, אנו מתאמצים (כרגיל, לא מכל הלב ובצעד קדימה, צעד אחורה) לפעול נגד זה, ויש לנו שותפים רציניים למדי כמו ארה"ב, בריטניה ורוסיה.
|