באמת מה שחשוב זה התוכן אבל גם לא פחות חשוב הצורה שמביאים את זה
הנדון: בקשה למיוני צוות אוויר
שלום רב.
לפני מספר חודשים זומנתי לצו ראשון בלשכת גיוס טבריה.
עם קבלת המכתב התחלתי להתרגש, כי ידעתי שזה הצעד הראשון למטרה הנכספת
פסיק להגשים את החלום שלי להיות טייס.
הכל התחיל בכיתה ט' לפני 3 שנים כאשר חבר טוב שלי לכיתה אמר לי שאביו טייס בחיל האוויר ואני שאלתי אותו אם יש אפשרות להיפגש עם אביו. הוא קבע לי איתו פגישה, שבמהלכה שוחחנו על התפקיד. שם למעשה התאהבתי והתלהבתי מאוד מהנושא. מאז כל ספר או כתבה עניינו אותי מאוד. במיוחד הספר "לך השמים לך הארץ" שמתאר את סיפור חייו של עזר ויצמן ז"ל בתור טייס מתחילת דרכו ועד סופו.
עזר ויצמן היא
(לא "היא", אלא "הוא") הדמות שממנה למדתי הרבה לחיים וראיתי עד כמה התכונות שלו והאופי שלו דומים מאוד
(לא צריך את המילה "מאוד" כי כבר כתבת "עד כמה")לשלי. ו
(לא מתחילים משפט עם "ו")לכן אני מעריץ אותו מאוד מבין כל הדמויות שאני קורא עליהם
(בלי "מבין כל..."). וכמובן ששיחה עם בני המשפחה, חברים, חיילים,טייסים ובעצם כל פרט שסופר או דובר בהקשר של טייס גרם לי להתאהב יותר ויותר בעניין.
מדיי שנה ביום העצמאות אני נוהג ללכת לרמת דוד ולראות את תערוכת המטוסים
היפים של חיל האוויר שממש ממריצים לי את הדם ונותנים לי חשק עז לטייס
נקודה כשאני רואה אותם ויודע
("אני יודע" במקום "ויודע") שיבוא היום וגם אני אטיס אחד כזה ואוכיח לעצמי שחלומי יתגשם ב".ה
ככל שלמדתי וקראתי על הנושא, גברה השאיפה שלי להגיע לקורס טייס.
(למה לדבר בלשון עבר?)
כבר מרגע התייצבותי בלשכת הגיוס ניסיתי לתת את המרב שבכישורי כדי להגיע ליעד ואכן כשביררתי לאחר הצו את התאמתי למיונים גיליתי שהנתונים שלי מאוד קרובים.
החיילת שאיתה דיברתי על העניין הפיחה בי תקווה רבה כשאמרה שעדיין המיונים אפשריים והסבירה בצורה נחמדה מאוד שעליי לשלוח ללשכת הגיוס מכתב עם המלצות ממורים ומחנכים ותעודה אחרונה - כך עשיתי.
אך
(לא מתחילים משפט ב"אך") לצערי הרב בקשתי נענתה בשלילה והאפשרות להגשים חלום זה נמוגה מסיבה שאינה ידועה לי. מאוד כאב לי והתחלתי כמעט
(לא "התחלתי כמעט" אלא "כמעט התחלתי") להתייאש אבל אני ניזכר כל פעם מחדש בכל הדברים הללו שדיברתי
(לא מדברים "דברים", אתה יכול להגיד "שיחות ששוחחתי")עם אנשים וספרים שקראתי ואמרתי לעצמי שאני לא אוותר, שאני יודע שאני מסוגל ויכול לעבור תהליך זה ושאסור שהייאוש ישתלט עליי ולכן אמשיך עד שאגיע למטרתי ולהגשמת חלומי להיות טייס בחיל האוויר הישראלי.
אני טוב מאוד במקצועות הריאליים , עברתי את כל הבגרויות שהייה לי עד עכשיו בהצלחה רבה.
אני נער שמסוגל לשבת שעות וללמוד ולהתמיד ולדבוק במטרה שאליה אני רוצה להגיע, ובמיוחד לקרוא.
אני מאמין שאת והמיונים הראשוניים ואת כל שאר השלבים עד לעלייה על המטוס אני אעבור בהצלחה כי אני מרגיש סוג של הרגשה פנימית שאי אפשר לתארה במילים אני מרגיש שזה היעוד שלי, אני רוצה להיות טייס כל חיי.
בקשתי היחידה היא שיתנו לי רק הזדמנות אחת לגשת למיונים הראשוניים, ולהוכיח שאני מסוגל לעבור את המבחנים ואת המיונים ואת הקורס
(תמחוק "ואת הקורס"), ואף להגיע לקורס הטייס
(לא קורס "הטייס" אלא רק קורס "טייס") ולעבור אותו בהצלחה.
אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה לקרוא ולשקול בכובד ראש את המכתב הזה שעליו ישבתי ושפכתי את מה שיש בליבי לדפים. כי זאת תהיה אכזבה גדולה בשבילי שבשנית אדחה, אני מבקש מכם בבקשה לקרוא את המכתב הזה ולהבין עד כמה באמת אני רוצה את זה ו
ש אני מוכן לעשות הכל בשביל זה, ולתת לי הזדמנות להגשים את החלום שלי ולאשר אותי ולזמן אותי למיוני צוות אוויר, ואני מבטיח לכם שלא תתאכזבו ועוד תישמעו עליי בעתיד.
(יותר מדי "ו" במשפט האחרון, נסה לנסח אחרת)
בתודה
עדרי מאיר
ראשי
צ'אט
27-04-2006, 16:11
מצב כלאיים
