אף פעם לא יצא לי להתקל בשום תמונה או כל חומר שמזכיר שלבריטים היו טנקיים בריטיים בשימוש
אבל לא מזמן שמעתי שהשתתפו טנקי ה "MK1" וכו'
למישהו יש תמונה של היצור בשירות במלחמת העולם השנייה ?
מעניין היה לראות איזה שינויים הוכנסו בו ואיך זה נראה

http://www.google.com/search?hl=en&...+of+ww2&spell=1

היו הרבה-

קרומוול
קרוסיידר
מטילדה
צ'רצ'יל
ולנטיין
קומט (האבא של טנק המטאור שממנו פותח הצנטוריון).

כמו כן היו להם הרבה מאוד משמידי טנקים ותותחים מתנייעים מתוצרת עצמית גם כן.

והשרמן פיירפליי (firefly) על שני דגמיו העיקריים שהוא גרסה משופרת מאוד של טנק השרמן שקיבל תותח 17 ליטראות, תותח הנ"ט הכי טוב שהיה לבעלות הברית במלחמה (שאותו קיבל אצל הבריטים גם משמיד הטנקים האמריקאי M10 wolverine, ההסבה נקראה Achilles).
ואם כבר גלשתי מהנושא אז כשהאמריקאים החליטו להחליף את תותח ה-75 מ"מ של השרמן במשהו בעל טווח וכושר חדירה גבוה יותר (כי ה-75מ"מ פשוט לא חדר את השריון הגרמני) הם לא הסכימו לאמץ את התותח הבריטי למרות עליונותו רק משום שלא היה מתכנון אמריקאי, במקום זה ציידו את השרמנים המאוחרים יותר בתותח 76 מ"מ ארוך קנה (עם ובלי בלם לוע) בעל יעילות פחותה בהרבה.

הבריטים היו מומחים בכל מה שנוגע לשימוש בטנקים בוורסיות שונות ומשונות במלחמת העולם השנייה

מהבחינה הזו הם עלו אף על האמריקנים ויש שגורסים שהפלישה לנורמנדי צלחה בזכות הטכנולוגיה הבריטית ומסת הלוחמים והאש האמריקנית.

חפש בגוגל DD TANK זה יהיה אפרטיפ.

אם ניכנס לעובי הקורה האשכול הזה יהיה ארוך כאורך הגלות !!!

ובכן, אין צורך להגזים, "מומחים" הם לא היו,בכלל למערב היו טנקים חלשים יחסית לטנקים הסובייטים(הט-34,יוזף סטלין 1,2,3) ולטנקים הגרמנים(טייגר,קוניג טייגר, פנתר). הפיתוחים הבריטיים אף פעם לא השתוו לגרמנים או לסובייטים,לכן לקרוא להם ,מומחים,תיהיה טעות.

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

לנסיעה מתחת למים

הדגמים המוקדמים של הטייגר I דגם E היו מצויידים בציוד צליחה שכלל צינור אספקת אויר קשיח וציוד איטום מגומי. בהמשך המיתקון בוטל כדי להוזיל את מחיר הטנק וכדי לפשט את ייצורו. המתקון חזר לטייגר II משום שמעט גשרים יכלו לשאת את משקלו. בכל מקרה, טנקי טייגר מעטים בלבד נשאו ציוד צליחה בקרב. על הפנתר נעשו נסיונות עם ציוד צליחה דומה, אבל המיתקון מעולם לא הוכנס לשימוש.
הטנק היעודי הגרמני היחיד ששימש במבצעי צליחה היו טנקי סימן III מיוחדים שנקראו Tauchpanzer III (טנק צולל סימן III). טנקים אלה הוסבו במיוחד לצורך מבצע "ארי הים" והם נועדו לשיגור מנחתות במרחק רב יחסית מהחוף. במיגוד למתקון הצליחה המקובל, הטנקים האלה היו מצויידים בצינור אספקת אויר גמיש מגומי שקצהו היה מחובר למצוף. עם ביטול מבצע "ארי הים" הטנקים המעטים יחסית שהוסבו הועברו לדיביזית שריון 18 והם שימשו במספר מבצעי צליחת נהרות בבריה"מ ב-1941.

כאשר אני משווה את הטכנולוגיה הבריטית לאמריקנית אין ספק שהבריטים היו הרבה יותר וירטואוזים ומתקדמים בכל מה שנוגע לפיתוחים שהם עשו בתחום הטנקים.

יש לציין שבנושא הנחתות האמריקנים הביאו את הטכנולוגיה אולם זה נושא אחר...

זאת בלי להתייחס לטנקים הגרמנים שללא ספק היו אימת בעלות הברית באותם ימים.
ורק שמכיוון שהיטלר התעורר בצהריים והוא היחידי שהיה יכול להפעיל אותם, (ורומל נסע לבקר את אשתו) הפלישה צלחה יותר בקלות...

או funnies.

בפורום טנקים אחר, היה דיון ארוך בנושא הטנקים האלה שבהחלט סייעו באופן ניכר לפלישה לנורמנדי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

Percy Hobart graduated from the Royal Military Academy in 1904 where he was commissioned into the Royal Engineers. He served in India, France, and Iraq during World War I, where he gained the respect of his comrades and became know as a "Brilliant but independent-minded officer". Hobart believed that tanks were the future of ground warfare and joined the brand-new Royal Tank Corps in 1923. He then became a Colonel in 1928 and in 1934 he formed and gained command of the 1st Tank Brigade, where he began to develop new tank tactics in the content of mobile warfare. "

וזה בדיוק מה שאני בא לטעון
בספרו של סטיבן אמברוז "יום הפלישה" שנחשב לאחד החוקרים הבכירים בכל מה שנוגע לפלישה לנורמנדי נטען כי הטכנולוגיה הבריטית ובכללה הציוד האמפיבי והטנקים סייעה רבות לכוחות הפולשים ובקצרה המח הבריטי והכח האמריקני הם שהצליחו לשבור את ה"חומה האטלנטית"

yup

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

פוגעת בהם
כמו שלא רצו לאמץ את התכנון המהפכני של קריסטי
רק בגלל שהוא היה ממציא אזרחי ולא חלק מהתעשייה הצבאית
אבל בסוף הרוסים הרוויחו

יאפ. את ההיסטוריה כותבים המנצחים,כמו שאומרים. זאת ניתן לראות בתוכניות בשקל של ערוץ ההיסטוריה, שם מפארים האמריקאים את עצמם. עצוב.
לא מזמן התחלתי ספר של קצין בשם קלמץ מדיוויזיית (נחשבה יחידת עילית יש לציין)Grossdeutchland , בהחלט נותן נקודת מבט מעניינת על חוויותיו של קצין גרמני(אני עדיין בתחילת הספא,אך ישנו חלק שמוקדש לקרבות ב44 נגד האמריקאים, שם הוא יכול לספר טוב מאוד על רמתם של הטנקים האמריקאים נגד הגרמנים.)

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

אין כמעט פעם שאני מתחיל לראות את אחת התוכניות השטחיות שלהם בלי לסגור באמצע את הטלביזיה בשאט נפש.
דווקא ידוע שטנקים אמריקאים ספגו אבידות כבידות בכל זירה בה הם נתקלו בשריון גרמני. דיביזית גרוסדויטשלנד היתה במקור רגימנט חי"ר שהוצב לפני המלחמה לתפקידי משמר בברלין, אבל חוץ מזהות יחודית לא היה בו דבר שהפך אותו ליחידת חי"ר מובחרת. בהמשך הוא הפך לדיביזית חרמ"ש ולבסוף לגיס. למרות שהעוצבה היתה מצויידת באחוז גבוה יותר של רק"מ מדיביזיות חי"ר אחרות, חלק גדול מהדימוי שלה כיחידת עלית נובע מ"הסטוריונים צבאיים" מתלהבים מדי. דרך אגב, הדיביזיה היתה אחת משלוש הדיביזיות שעומרברטוב בדק בספרו על הברבריזציה של הלחימה בחזית המזרחית. כמו כן, הדיביזיה/גיס מעולם לא לחמה מול האמריקאים והיא סיימה את המלחמה בחזית האודר.

אני כרגע חייב להסתלק לארוחת חג,לכן אפרט כשאני אחזור, רציתי רק לציין לפני שאלך,שרג'ימנט הטנקים של הדוויזיה לקח חלק בקרבות בצרפת ב44, כשאחזור אשמח להביא ציטוט ומקור.
חג שמח לכולם.

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

אני חושב שאתה מתכוון לטנק הזה.

אין טעם להכנס כאן להסטוריה של פיתוח טנקים בבריטניה בין מלחמות העולם, אבל זה היה טנק החי"ר הראשון שפיתחו הבריטים. טנקים בקטגוריה זו צויידו בשריון עבה, מזקו"ם ויקרס ומנועים חלשים יחסית. הם שולבו בחטיבות טנקים מיוחדות שנועדו לספק סיוע צמוד לדביזיות החי"ר. ה-Mk 1 התגלה כבלתי מתאים לפעולה בשדה הקרב במהלך המערכה בארצות השפלה ב-1940. הוא היה איטי, לא אמין והחימוש שלו - מקלע ויקרס .0.303 בודד - היה חסר תועלת לחלוטין. לאחר דנקירק השתמשו בו רק לאימון. מעניין שהבריטים המשיכו לפתח טנקי חי"ר כמעט עד סוף מלה"ע השניה, למרות שהרעיון להפריד בין טנקי שיוט וטנקי חי"ר לא הוכיח את עצמו כלל בשדה הקרב.

גם בעלות הברית הביאו להם טנקים (סוגי השרמנים למניהם)

"האדם הוא הפלדה "
"האדם שבטנק ינצח"
"השריון עשה הסטוריה"
"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"
"השריונאי רואה מבין ראשון פועל ראשון ומנצח"
" נוע נוע סוף"

הטנקים האמריקאיים האלה נכנסו לשירות בצפון אפריקה והם באו לפתור את בעיית הנחיתות הטכנית של השריון הבריטי, אשר נבעה מהפיצול בקטגוריות הטנקים, עליו רמזתי בהודעה הקודמת. הסטיוארט, שבצבא ארה"ב שימש כטנק סיור קל ביחידות פרשים (לשעבר) הפך בידי הבריטים לטנק מערכה לכל דבר והתגלה ככשלון. גם הלי והגרנט, שהיו מצויידים בחימוש עיקרי מפוצל, לא זכו להצלחה רבה. השרמן שהגיע לזירת צפון אפריקה זמן קצר לפני קרב אל-עלמיין, היה מוצלח ועד 1944 אחוז ניכר מחיל השריון הבריטי היה מצוייד בשרמנים מסוגים שונים. השרמן שימש גם כבסיס לחלק גדול מאותם טנקים ייעודיים שהבריטים אכן התמחו בהם.

לא יודע מה זה הטנק הזה שבתמונה שלך אבל המטילדה נראית ככה:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://users.swing.be/tkimg3/char0/10497.jpg]

טנק כבד בהרבה מהסימן I וחמוש הרבה יותר טוב ממנו (תותח 40 מ"מ...). בניגוד למטילדה סימן I הטנק הזה התגלה כמוצלח למדי הן בארצות השפלה והן בצפון אפריקה. בצפון אפריקה הגיע הקריירה שלו לסיומה כאשר הגרמנים החלו להשתמש בתותח הנ"מ בקוטר 88 מ"מ כתותח נ"ט.
ראה כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Matilda_Mk_I
וכאן http://en.wikipedia.org/wiki/Matilda_tank