17-04-2006, 23:44
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
|
|
צריך להתחיל מהמקור
הרעיון של שיכון משפחות נולד בשנות ה-50' בבסיס רמת דוד, עת מפקדו היה עזר ויצמן המנוח. מאחורי הרעיון עמדו שני עקרונות:
1. הטבה של מגורים זולים יחסית - בשנות ה-50', ולמעשה עד אחרי מלחמת ששת הימים, הנושא של קבע כטייס בח"א לא היה כ"כ מובן. לדוגמה, ידועים המקרים (למשל) של קיבוצניקים שאסיפת הקיבוץ לא אישרה להם המשך שירות בקבע. חלקם פרשו, רבים אחרים עזבו את הקיבוץ. לכן הייתה זו הטבה כלכלית בכדי להשאיר אנשים בקבע.
2. נושא הכוננות המיידית - כמו שדת"קים זו המצאה למניעת הפעלה של מבצע ברברוסה או מוקד עלינו, כך גם השיכון: באותם ימים הכבישים היו פחות טובים, המכוניות פחות מהירות (ובכלל הרבה פחות מכוניות - למי היה בכלל מכונית פרטית ?). הקרבה של אנשי צ"א לבסיס הייתה מהותית, ולכן בא הרעיון של מגורים בבסיס. למעשה זהו כורח מבצעי שהפך להטבה ...
כמו שכתב רועי, בסיסי חה"י קטנים ולכן אין זה מתאים; וכוחות צבא היבשה מנוידים כל הזמן בין אימון לתעסוקה מבצעית, ולכן אי אפשר "לרדוף" אחריהם. אגב, גם בח"א עצמו יש פחות ופחות קופצים על הנושא: בבסיסים רחוקים כמו עובדה או נבטים יש לכך משמעות; בבסיסים כמו תל נוף או חצור או פלמחים אפשר לגור ברחובות/נס ציונה/ ראשל"צ, וזה הולך לא רע. ממילא קצינים בדרגת רס"ן ומעלה מקבלים רכבים, ואלו גם הקנדידטים לשיכון משפחות.
|