18-04-2006, 00:18
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 52
|
|
ולי זה מזכיר פיסקה אחרת מהספר הראשון:
(לכודים בחללית)
"אה,ובכן,עוד כמה דקות תיפתח הדלת שלפנינו מיכנית ודומני שנושלך אל החלל העמוק,וניחנק".
"אולם, אם תמלא את ריאותיך באוויר תוכל להחזיק מעמד עוד כשלושים שניות,כמובן...."
... "ובכן,זהו זה", אמר ארתור, "אנחנו עומדים למות".
"כן" אמר פורד, "אלא ש...לא! חכה רגע!" פתאום זינק לאורך החדר לעבר משהו מעבר לשדה הראייה של ארתור: "מהו המתג הזה?" קרא.
"מה?,איפה?" צעק ארתור,פונה לאחור.
"שום דבר, סתם התבדחתי" אמר פורד,"אנחנו עומדים למות, למרות הכל".
(כל הזכויות למהדורה העברית שמורות לבית הוצאה כתר,ירושליים בע"מ).
דוגמא להומור המופלא של אדאמס (ז"ל) ולמה שיקרה כאן בקרוב...אם לא נתעשת.
|