אני לא מבין מה הקטע שלה.. מה היא רוצה ממני ?
זה קצת ארוך, אבל זה שווה את זה, פשוט תקראו ותעזרו לי אם אתם יכולים בבקשה:
קודם כל, אני בן 15 וחצי והיא בת 16 וחצי בערך, היא באמת נראית טוב, היא דוגמנית למעשה, הכרנו לפני כמה חודשים והיינו ביחד חודשיים וחצי, היה לנו מדהים ביחד, אפילו לא ריב אחד, הייתה רק בעיה אחת, בתקופה ההיא לא היה לי ממש ביטחון, ולא יכולתי להיות איתה בבצפר, גם בגלל שרציתי להיות עם החברים שלי, כי גם ככה אני והיא נפגשים כל יום אחרי הבצפר ומבלים הרבה זמן ביחד, וגם כי לא רציתי להפריד אותה מהחברות שלה.. היא לא הבינה את זה, היא לקחה את זה ככה שאני כאילו לא רוצה להיות איתה... וניסיתי להסביר לה והיא כל הזמן בחרה להעביר נושא ולהתעלם מזה... לאחר מכן היה איזה שבוע שלא נפגשנו בגלל מבחנים (אנחנו באותה כיתה), וגם לא נפגשנו בבצפר מן הסתם, רק שלום בבוקר עם נשיקה והכל אבל לא יותר.. זה הרס אותה וראו את זה, אז הגיע הלילה שנפגשנו, היא הייתה ממש מצוברחת ועצבנית, זה היה שקוף שזה הסוף.... אז פשוט נישקתי אותה והבנתי שזה הסוף רק לפי הנשיקה, אחרי זה חשבנו מה לעשות כאילו, אי אפשר.. הבצפר הרס הכל. לפי הדברים שלה, אין כבר מה לעשות, אם הייתי בא ומציע לה לפני שבוע אז היא הייתה קופצת משמחה, עכשיו זה כבר לא זה. ת'אמת? לא לקחתי קשה בכלל, אהבתי אותה, אבל לא הצלחתי להתאהב בה כל כך.. יומיים אחרי היה טיול שנתי, ולא יצאתי בגלל שרציתי לשמור על התוכנית אימונים שלי ועל התזונה (מכון כושר, זה לא שאני שמן, להפך). בלילה הראשון קיבלתי טלפון מחבר, "אמרו שראו את XXX (היא) מתנשקת עם מישהו אחר" בתאכלס? לא נעים לשמוע דבר כזה בטלפון.. וגם בכלל לא נעים, ועוד אחרי יומיים.. הייתי "קצת" עצבני, כי בכל זאת עברו יומיים רק, אבל מצד שני היא לא שייכת לי, אז אין לי מה לעשות. בלילה קיבלתי ממנה שיחה והיא כאילו ניסתה להסביר לי, אין לי מושג למה היא התקשרה, היא אמרה שהיא לא מתחרטת על מה שהיא עשתה מצד אחד, ומצד שני היא לא רוצה שאני יחשוב עליה דברים (רעים מן הסתם).. לא הבנתי מה היא עשתה פה בעצם אבל בקטנה.. כעבור איזה שבועיים שלא דיברנו התחלתי לשלוח לה הודעות וזה ולשאול מה קורה וזה, סתם זרמנו בשיחה בקטנה. כל השיחות האלה , היא דיברה אליי כמו לכלב, אבל אני מחזיר לה בדיוק ההפך, כמו שאני מחזיר לכולם וככה אני רגיל ולא בגלל שאני אוהב אותה עדיין.. וכל זה היה תוך כדי שאנחנו רואים אחד תשני בבצפר ואני פשוט לא מסוגל להסתכל לה בעיניים.. אחרי כמה זמן, היא אמרה שיש לה חברה שרוצה לצאת איתי (לפי הדיבור שלה, היא דיברה על עצמה וזה היה שקוף וכולם אמרו לי את זה) אמרתי בהתחלה לא, כי לא רציתי קשר ולאחר מכן נשברתי.. לא היה לי מה להפסיד אז למה לא.. בקיצור אני הייתי דיי לחוץ ולאחר יום שלחתי לה הודעה, ושאלתי מה קורה עם ה"חברה" שלה, היא שיחקה אותה כאילו זאת לא היא והיא אמרה שהיא עוד לא הספיקה לתפוס אותה.. אמרתי וואלה, סבבה.. אז אמרתי לה שתגיד לה ביום XXX בשעה XXX.. היא אמרה כזה טובבב (היא אמרה את זה במילים אחרות, פשוט אני מנסה לקצר).
לאחר מכן דיברנו שוב ואני נשברתי מהדיבור שלה, דיבור מגעיל וקר, אז הוצאתי עליה הכל ורבנו.. לאחר מכן התקשרתי אליה ושאלתי אותה אם אפשר להפגש איתה ולפתור את זה כמו בני אדם ולא באייסיקיו מעפן, היא ענתה שהיא לא יכולה היום כי היא עסוקה, אמרתי לה סבבה, וקבענו לבצפר (שימו לב שלא היינו בבצפר ביחד, היא כאילו רצתה לבחון אותי אם אני יבוא) אמרתי סבבה, ולאחר מכן נזכרתי שיש לי מחר מבחן בלשון שאני לא רוצה לעשות, אז ביטלתי ואמרתי לה שאני לא יכול לבוא, לאחר מכן (יום שבת) היא אמרה לי שחברה שלה התחרטה, היא לא רוצה לצאת איתי, קיבלתי את זה בסבבה מאוד. לאחר מכן שאני רואה שהיא קוראת לי תאווי באייסיקיו (הודעות AWAY) דיי הרבה פעמים, קראתי לה תאווי ואז היא כזה אמרה: קורא תאווי ולא שולח הודעה? לא רציתי לתקוף אותה כי ראיתי שהיה לה אווי עצוב, ויש לי הרגשה שזה קשור בי גם לפי המלים, אז דיברנו קצת וזה ואז שאלתי אותה מה קרה, היא אמרה משהו על חברה שלה שרבה איתה ובלה בלה, היא שאלה מה איתי? עניתי לה ככה: "איתי הכל מצוין:} מאושר! חוץ ממשהו קטן אחד עם ידידה שלי.. אני מחבב אותה מאוד ואני יודע גם היא, רק היא בחיים לא תגיד מילה בגלל האגו שלה.." היא כזה ענתה: "נו אז מה הבעיה? תגיד לה אתה את המילה!", עניתי לה: "לא, אני מעדיף להשאר כמו שאני עכשיו, עם החדר כושר לבד (בנימה של צחוק)" אמרה: "נו אז מה היא אשמה מסכנה ?" אמרתי לה: "היא לא אשמה, אבל גם היא יכולה לעשות צעדים לפעמים". היא אמרה: "אוףף, הלוואי שאצלי זה היה כל כך פשוט.. שאלתי אותה: "מה כבר יש אצלך?" אמרה: "יש איזה אחד, שבהתחלה הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי, ועכשיו אני לא בטוחה בכלל, ואני אוהבת אותו ולא יודעת מה לעשות (שימו לב, בהתחלה, אחרי שהיא התנשקה עם ההוא, הראתי לה שאני מקנא ואוהב אותה, ועכשיו אני ממש מתייחס אליה רגיל כמו לידידה ולא יותר). עניתי לה: "מה הבעיה? תגידי לו את מה שאת מרגישה! אין לך מה להפסיד, מקסימום תשארי כמו שאת אם הוא לא ירגיש אותו דבר, ואם הוא מרגיש? מה טוב? הרווחת." היא כזה ענתה בבילבול, והסברתי לה 100 פעמים שאין לה מה להפסיד, כי זה באמת היה ככה. בקיצור אחרי כמה זמן וזה שאני התעצבנתי קצת שהיא לא אומרת לו (שזה במקרה אולי אני), היא כזה ענתה בעצבים: "תשמע, אם אתה חושב שאני יגיד לו שאני אוהבת אותו אתה טועה! אני יתייחס אליו כמו למאמי (ככה היא דיברה בשיחה, בדיוק כמו בימים ה"טובים" שלנו), ואני ירמוז לו ברמזים הכי עבים, אבל לא יילך להגיד לו, מה דעתך על זה, שאני יגיד לו שיש לי חברה שרוצה לצאת איתו, ואני יבוא במקומה?
אני בשוק, אמרתי לה: "תשמעי, אני לא הייתי רוצה לראות תפרצוף שלו, הוא בטח יהיה בשוק..
לאחר כמה זמן היא החליטה שהיא מגלה לי מי זה וזרקה איזה שם של איזה אחד מכיתה אחרת אנאערף.. אז אמרתי לה סבבה וזה, "למרות שאני יודע מי זה, אני ישתוק" - ככה אמרתי לה. היא ניסתה לשכנע אותי להגיד ובסוף נשברתי ורמזתי לה ברמזים הכי עבים שהיא מתכוונת אליי, לאחר שהיא קלטה היא אמרה: אויי, מה אתה חושב שזה אתה? אתה טועה... חשבתי שנוכל להיות ידידים טובים... אמרתי לה בעצבים: תגידי את חושבת שאני מטומטם? "להגיד שיש לי חברה שרוצה לצאת איתו ואז אני יבוא? את יכולה להגיד עליי מה שאת רוצה, אבל טיפש אני ממש לא. עניתי לה שוב: יודעת מה? אם זה לא אני, את נפגשת איתי ואומרת לי בעיניים שאני מטומטם, וטעיתי וזה לא אני, היא הייתה בשוק וענתה: "טוב אני הולכת לפני שבאמת יהרס לי המצב רוח".. התקשרתי אליה ואמרתי לה כזה: "תשמעי, 10 דקות ואני אצלך, רק תתני לי אישור שאת מתכוונת לרדת ואני בא, ופשוט תגידי לי שאני מטומטם ותסתכלי לי בעיניים" היא כזה: "אני לא יכולה להסתכל לך בעיניים דרך הטלפון, אבל כן, אתה מטומטם" פה נגמרה השיחה וכל הדיבור שלי איתה. לאחר מכן בבצפר היא מסתכלת עליי חופשי, והיא לא אומרת מילה, וכל הזמן אשכרה רואים שהיא מדברת ומסתכלת עליי - משמע היא מדברת עליי גם לפעמים.. וזה לא ממש אכפת לי, שכחתי אותה לגמריי והמשכתי בסדר יום הרגיל שלי, עד שיום אחד, חבר שלי הסתובב עם מישהי בהפסקה, היא שלחה לי הודעה: "אתה רואה? תלמד ממנו להתייחס לבנות, תראה איזה יופי איך הוא מתייחס אליה!" כשקיבלתי את זה ממש ראיתי שחור בעיניים (לצערי יש לי בעיות של עצבים..) וממש הייתי עצבני, שלחתי לה: "קודם כל, למה את מחפשת לריב איתי? והם בכלל לא ביחד, הם סתם ידידים" היא ענתה: "עוד יותר טוב! תראה איך הוא מתייחס אליה.. אז לתשומת לבך.." אמרתי לעצמי לא לענות וללכת לדבר איתה בהפסקה, הלכתי אליה, והיא עשתה לי הצגה שכאילו היא מדברת בפלאפון, אבל אין קליטה, יענו כל שניה פותחת וסוגרת תפלאפון כמו ילדה קטנה וטיפשה, והיא בעצם מבסוטה מעצמה שזה החלק העצוב חחח, אז אני כזה עומד מולה בפרצוף עצבני ורציני: אפשר לדבר איתך? היא כזה ענתה: "אתה לא רואה שאני מדברת בפלאפון? אין פה קליטה פשוט אני יכולה לצאת לדבר?" אמרתי לה: "טוב יאללה ביי" והלכתי.. מאז לא דיברתי והיא כן מסתכלת עליי עדיין ואני לא מבין מה הקטע שלה, מאז, היא כל היום בהפסקות מרכלת עליי חופשי, מוציאה לי שם של ילד מגעיל למרות שלא עשיתי לה שום רע ואני יכול להשבע בעיניים שלי ובכל היקר שלא עשיתי לה שום רע שהיינו ביחד, היא וחברות שלה מחקות את ההליכה שלי (נגיד יש לי חזה קצת בולט מהחדר כושר, אז הן הולכות כאילו עם חזה בולט ומחקות תהליכה שלי..) עכשיו פה באה השאלה שלי לכל הסיפור: מה לעזאזל היא רוצה ממני? מה הקטע שלה??? אני אחד כזה שלא יחזיר לה וכולם אומרים לי: איך אתה מתאפקקקקק ואני ידוע בתור אחד שלא יכול להתאפק, ואני מתאפק לא להחזיר כי זה לא מתאים לי.. בכל זאת היינו ביחד וצריך לכבד אותה.. וכל פעם שואלים אותי בגלל מי אני עצבני ואני מגן עליה ולא אומר.. והיא מרכלת חופשי.. לא מבין מה הקטע שלה ולמה היא וחברות שלה מתנהגות ככה, אני אחד כזה שלא מתנשא על אחרים ולא עושה רע לאף אחד, אני שומר תפינה שלי וזהו. אני מדגיש: אחרי כל המעשים האלה: לא רק שאני לא מחבב אותה, אני אפילו מרגיש שינאה אליה לפעמים, וזה באמת קשה להוציא ממני.. אני פשוט לא מבין מה הקטע שלה..
תודה רבה מראש למי שקרא ויעזור, ותודה בכלל על התשומת לב:} סופשבוע מצוין שיהיה לכם!! :}
|