אשכול זה משוחזר מהמערכת הישנה

מבוא
רקע כללי
בלילה הרביעי למלחמה חל שינוי בדרך הפעלתו של חיל הים בזירת הים התיכון. עד מועד זה תקף חיל הים הישראלי את האויב במבואות בסיסיו ובקרבות בים הפתוח טיבע את כל כלי השייט שפעלו נגדו, בכך השיג עליונות ושליטה בזירת הים התיכון. עקב המצב בחזית הגולן ותקיפת שדה התעופה ברמת דוד בטילי קרקע-קרקע מדגם "פרוג", הוחלט ביום השלישי ללחימה לתקוף, בעיקר באמצעות חיל האוויר, מטרות אסטרטגיות בסוריה. חיל הים תרם את חלקו ופתח באותו לילה בסדרת תקיפות מהים על מטרות אסטרטגיות בהפגיזו את חופי האויב.
המטרות להפגזה היו מאגרי דלק ומתקני נמל. במהלך פעולות אלו קיווה החיל להשמיד את יתרת הסטי"לים הסוריים אשר הוערך כי יצאו להגן על חופיהם.

זירה
בסיסי הצי הסורי פזורים היו לאורך כל החוף הסורי הארוך. הצפוני שבהם "מינאת אל ביידא" שימש כנמל בלעדי לשרות הצי והיווה את הבסיס העיקרי בו התרכזו המפקדה ומתקני התחזוקה ובו התבססו רק כלי שייט קטנים. בנמל העיקרי של סוריה באותה תקופה, נמל "לטקיה" קיים הצי הסורי בסיס ובו רוכזו ספינות הטילים והמקשות, בנמל "טרטוס" בדרום המדינה שהיה עדיין בשלבי פיתוח באותה תקופה, קיים היה בסיס קדמי של הצי הסורי ומעגן "בניאס" הנמצא בחצי הדרך בין לטקיה וטרטוס שימש כמסוף לקו צינור הנפט מקירקוק שבעיראק וכמאגר דלק.
עם פרוץ פעולות האיבה, הכריזו מצרים וסוריה על רצועת מים בים התיכון ממערב לחופי ישראל וסוריה ומצפון למצרים כעל אזור לחימה שבו שהיית כלי שייט נייטרליים הנה באחריותם הבלעדית של בעליו.

להלן קטע מדבריו של מפקד חיל הים דאז האלוף ביני תלם:
"…חפשנו את האויב בים ובמקרים רבים השמדנו אותו. בכל מיני טריקים משכנו אותו אלינו וחשפנו אותו לאש שלנו. …הגענו לשלב הבא בו התחבא האויב בנמליו. בשלב זה ניסינו אנחנו להיכנס לתוך הנמלים.
כשנמשכה המלחמה וגברו הלחצים על צה"ל, הצעתי במטכ"ל שנסייע לכוחות צה"ל על ידי פגיעות במטרות כלכליות. בשלב מסוים של המלחמה התברר ששתי חטיבות סוריות יושבות על קו החוף באזור לטקיה, באניס וטריפולי. אז פנו אליי ואמרו: "עשה מאמץ שלא יוציאו מהכוח הזה שום דבר". כאן נכנס אלמנט חדש ללחימה שלנו - סיוע לצה"ל. משימתנו החדשה הייתה ריתוק ומשימה זו
בהחלט הגיעה לממדים רציניים".
(דברי האלוף בנימין תלם, בכנס לוחמים ב - 31 באוקטובר 1973)


ליל ה 10 לאוקטובר - הפגזת מינאת אל ביידא, לטקיה ובניאס
המבצע נערך בלילה שבין ה- 10 ל- 11 לאוקטובר- הלילה החמישי למלחמה. המשימה הייתה להפגיז מטרות אסטרטגיות והיעדים היו נמלי לטקיה, מינאת אל ביידא ומעגן בניאס.
יצוין כי מסוף הדלק בבניאס היה בבעלות אמריקאית ולראשונה הותר לפגוע ביעד מסוג זה.


תנועת הספינות אל היעדים

המשימה
כוח של 7 סטי"לים בפיקוד מש"ט 3 על סיפון אח"י 'חץ', יפגיז את:
· נמל מינאת אל ביידא
· נמל לטקיה
· חוות מכלי הדלק בבניאס
· ישמיד כלי שייט אויב


הרכב הכוח
· הפגזת מינט אל ביידא בפיקוד מפל"ג (על אח"י געש) :
אח"י געש (דגם סער 3)
אח"י סופה (דגם סער 3)


סער 3

· הפגזת לטקיה בפיקוד מפל"ג (על אח"י חץ) :
אח"י חץ (דגם סער 3)
אח"י חיפה (דגם סער 2)
אח"י חרב (דגם סער 3)


סער 2

· הפגזת מכלי דלק במסוף בניאס בפיקוד מפל"ג (על אח"י רשף) :
אח"י רשף (דגם סער 4)
אח"י קשת (דגם סער 4)


סער 4


הביצוע
בשלב התנועה ליעד נחלק הכוח לשנים, חמשת הספינות שנועדו להפגזת מינאת אל ביידא ולטקיה נעו והגיעו ליעדים בתנועה מצפון.
שתי הספינות המיועדות להפגזת בניאס הגיעו למטרתם ממערב.
לוח זמנים ואירועים
16:00 - יציאת הכוח מחיפה והפלגה צפונה:

פעילות הכוח הצפוני (הפגזת מינאת אל ביידא ולטקיה) -
22:00 - סיום תנועת חמשת הספינות לכיוון לטקיה ומינאת אל ביידא
00:52 - פריצה לעבר הנמלים כאשר אח"י געש ואח"י סופה (בפיקוד
מפל"ג) פונות להפגיז את מינאת אל ביידא והכוח הנותר (בפיקוד
מפל"ג) הכולל את אח"י חץ , אח"י חרב ואח"י חיפה פונה להפגזת
לטקיה.
01:30 עד 02:40 - הכוחות מפגיזים בתותחים את היעדים בשני הנמלים.
האויב הגיב באש תותחים מהחוף. שלושה סטי"לים של האויב הגיחו מנמל
לטקיה ושגרו שמונה טילי ים- ים לעבר השלישייה (חץ, חרב וחיפה).
כל טילי האויב מחטיאים.



סטי"לי האויב חזרו לנמל מיד לאחר שיגור הטילים. הטילים ששוגרו על ידי כוחותינו לא הצליחו לטבעם לפני כניסתם למחסה. לאחר מגע זה חזר הכוח להפגזת חוות המכלים בלטקיה והעלה אותה באש.
מתאר מפקד אח"י חץ, רס"ן אורון: "…נתתי פקודה לקצין הנשק לעבור לאש תותחים כי הטווחים היו קצרים. הסטי"ל הסורי נפגע חד משמעית מתותח שלנו. נראה בברור שמהירותו יורדת מ- 25 קשר עד לעצירה מוחלטת. הוא ניסה להתחבא מאחורי אוניות הסוחר ונעלם ממסך המכ"מ שלנו עוד לפני שהצליח לברוח לתוך הנמל".
החל מהשעה שתיים לפנות בוקר התפנו שלושת ספינות חיל הים ששהו בגזרת נמל לטקיה להפגיז באש תותחים את היעדים בחוף. ההפגזה בוצעה תחת אש כבדה שנורתה לעבר כוחותינו מתותחי החוף הסוריים. בחילופי האש נפגעו שתי אוניות סוחר זרות.
סיפר רס"ן שמואל שריג, מפקד אח"י חיפה: "…בגמר ירי הטילים נראתה מטרה מהירה מאוד יוצאת מחוות המכלים לכיוון צפון-מערב…הסתכלתי בצג המכ"מ והתברר שזו אינה אחת מהספינות שלנו. נתתי אישור לירי תותחים, בשל זווית הירי נפתח הטווח בנינו ולא נראו פגיעות במטרה. החלטתי לירות לעברה טיל".
במקביל היה עסוק זוג הסטי"לים במשימתם סמוך למינאת אל ביידא.
תאר המפל"ג סא'ל גדעון רז: "…כאשר התחיל הכוח הצפוני להתעסק בירי טילים בלטקיה, אנחנו ביצענו את המשימה שלנו - הפגזה. אחרי כמה מטחים רציניים שלנו החלה הפגזה לעברנו מהחוף הסורי. כל ספינה תמרנה עצמאית, הייתה יוצאת מחוץ לטווח תותחי החוף וחוזרת להפגיז".
כוח זה שכלל את 'געש' ו'סופה' ירה לעבר מטרות בבסיס הצי הסורי וברציף הצבאי של נמל מינאת אל ביידא, והעסיק מטרות בחוף תחת אש כבדה.


סער 3 משגרת טיל גבריאל


ההפגזות

פעילות הכוח הדרומי (הפגזת מסוף בניאס)
00:53 - הכוח, (אח"י קשת ואח"י רשף) פונה מזרחה לכוון החוף.
סרן דוד הרפזי, מפקד אח"י קשת: "…המשימה שלנו הייתה להדליק את מכלי בניאס ולהשמיד כליי אויב במידה וניתקל בהם. הגענו לנקודת ההיערכות ונכנסנו לכיוון החוף…"
01:30 - עם התקרב הכוח ליעד הוא הותקף בירי טילים מכיוון נמל טרטוס, כל טילי האויב החטיאו. ספינת טילים של האויב התחמקה לתוך הנמל והכוח חזר להפגזת חוות המכלים. החווה מועלית באש.
אח"י קשת נערכה לירי על חוות המכלים כשאח"י רשף מאבטחת אותה מאחור על מנת לפגוע בסטי"לים סוריים במידה ואלו ינסו להגיח מנמל טרטוס שמדרום לחוות המכלים.
רס'ן מיכה רם, מפקד אח"י רשף: "…כאשר יצאנו לכיוון מערב, נורו לעברנו ארבעה טילי 'סטיקס' מכיוון דרום. זה קרה בסביבות 01:40. התחלנו לרוץ לכיוון הסטי"לים שירו אותם".
אח"י קשת הצטרפה למרדף. הסטי"לים הסוריים שירו מנקודה סמוכה לפתח הנמל נמלטו מייד לאחר הירי חזרה לנמל. 'רשף' ו'קשת' חזרו לסיים את משימת הפגזת חוות המכלים.
תאר סרן הרפזי: "…ההפגזה הייתה פשוטה מאוד. נכנסנו בניווט מדויק וירינו מטווחים קצרים. מהמטח הראשון נפגעו שני מכלי דלק. בסך הכל פגענו בשמונה עד עשרה מכלים שעלו באש. מספר דומה של מכלים נפגעו אך לא נדלקו – כנראה היו ריקים".
02:40 - הכוח כולו פונה לכיוון דרום מערב בדרכו לבסיסו, זאת אחרי שדיווח על הדלקת חוות מכלים בבניאס ובלטקיה.



סיום הקרב ותוצאותיו

סיום הקרב


תוצאות
הופגזו מתקני האויב בשניים מבסיסיו - לטקיה ומינאת אל ביידא.
הודלקו שתי חוות מכלי דלק, בלטקיה ובבניאס.
משמעות מערכתית של קרב זה בזאת החלה סדרת תקיפות מהים על מתקנים בחוף הסורי, אשר הביאו לריתוק כוחות להגנת החוף.

מפקדי הכוחות וכלי השייט (הדרגות נכונות למועד הביצוע)
מפקד השייטת - אל'מ ברקאי (יומי)
מפקד פלגה - סא"ל רז גדעון
מפקד אח"י חץ - רס"ן אורון משה
מפקד אח"י חיפה - רס"ן שריג שמואל
מפקד אח"י חרב - סרן פרס שמואל
מפקד פלגה - סא'ל ניצן יעקב
מפקד אח"י געש - רס"ן שפר אריה
מפקד אח"י סופה - רס"ן שמיר יצחק
מפקד פלגה - סא"ל אלי רהב
מפקד אח"י רשף - רס"ן מיכה רם
מפקד אח"י קשת - סרן הרפזי דוד

מקור: כל הטקסט, המפות, והתמונות (למעט תמונת שיגור טיל הגבריאל) מאתר עמותת חיל-הים http://www.hi-teach.com/navy. מקור תמונת השיגור - ספר סיב"ט, מהדורת שנת 2000.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ל"א.
טילי הסטיקס של האויב המצרי והסורי היו בעלי טווח גדול מהגבריאלים (20ק"מ).
חיל הים הכניס עשה שימוש ניכר במוץ על מנת ליצור מטרות דמה לסטיקס, והצליח מעל למשוער.
כל טילי הסטיקס ששוגרו נפלו ברשת פתיון המוץ.

ניתן רק להניח איך הזירה בסיני היתה משתנה לטובתנו אילו הסטיל"ים היום מצויידים בתותחים
בעלי קוטר גדול יותר מ-76מ"מ וטווח גדול בהתאם.

מש"ט 3, מיכאל (יומי) ברקאי קיבל צל"ש לאחר הקרב, לאחר כמה שנים הוא הגיע לפיקוד על חיל הים, הוא שוחרר בקלון לאחר שהואשם (לא בצדק עד כמה שאני יודע) בהטרדה מינית. ברקאי שם קץ לחייו כמה ימים לאחר מציאת אח"י דקר, עליה שירת אחיו.
מפקד אח"י רשף, מיכה רם וסגנו, אלכס טל הגיעו גם לפיקוד על החיל.
המפל"גים אלי רהב וגידי רז הגיעו לדרגת תת אלוף וסיימו בתפקיד רמי"ם (סגן מח"י)