"אנחנו גדוד כתום, אנחנו גדוד נגד התנתקות", נח"ל חרדי
גדוד מתנגדי ההתנתקות [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת מירון רפופורט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] שש שנים אחרי הקמתו נהפך הנח"ל החרדי למיליציה כתומה של חרדים, בני מתנחלים ו"נוער הגבעות". אם יש בגדוד חייל שתומך בהתנתקות, קולו אינו נשמע. בפיקוד צה"ל מודאגים מקיומה של היחידה הפוליטית הזאת, וכדי לא להתמודד עם סרבנות המונית הוחלט שחייליה לא יידרשו להשתתף בפינוי בשום צורה שהיא [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P150705/m.0.1507.10.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] חיילי הנח"ל החרדי במחסום בקעות. רוצים להתמודד על תואר הגדוד המצטיין בצה"ל [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] צילומים: ניר כפרי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] צהריים, חם. מעל מגדל השמירה, הצמוד למחסום בקעות, מתנוססת אנטנה. על ראש האנטנה, ברוח הכמעט בלתי מורגשת של בקעת הירדן, מתנופף סרט צבעוני. כתום. האם זו קביעת עמדה פוליטית או שזה הצבע של הפלוגה, של החטיבה, של האוגדה? קבוצה של כעשרים פלשתינאים מתייבשת בצד המזרחי של המחסום, ממתינה לאישור לעבור מערבה לכיוון שכם, לכיוון הבית, אחרי עשר שעות עבודה במושבי הבקעה תמורת 50 שקל ליום. החיילים במחסום, שמזדהים כחיילי הנח"ל החרדי, אינם ממהרים לשום מקום. "למה כתום?" אחד החיילים מחייך. "אנחנו גדוד כתום, אנחנו גדוד נגד התנתקות", הוא עונה בפשטות. "פה יהיה סירוב של 98 אחוז", מתנדב חייל אחר להסביר. "כולם, כולל המג"ד, יילכו לכלא. במחנה תרצה לא יהיה מקום בשבילנו. הרי 50 אחוז מהגדוד הזה הם מתנחלים - איך ישלחו אותנו לפינוי?"
החיילים במחסום בקעות, על הכביש היורד משכם לכיוון הבקעה, חושפים סוד גלוי שבצה"ל מעדיפים לעבור עליו בשתיקה. לביטוי "גדוד הנח"ל החרדי" אין אחיזה גדולה במציאות. ראשית, הוא לא בדיוק גדוד, הוא כמעט חטיבה עם 400 חיילים. ושנית, הוא לא ממש חרדי. "כמו קופת חולים בלי חולים, ככה בגדוד הנח"ל החרדי אין חרדים", אומר יהודה משי זהב, איש זק"א, שהיה מעורב בשלבי ההקמה של הגדוד.
משי זהב כנראה מגזים. יש חרדים בגדוד, אם כי קשה לוודא מה מספרם המדויק. לפי נתונים רשמיים שמציגים בחטיבת הבקעה, כשליש מהחיילים - כ-140 חיילים - מוגדרים חרדים. אבל מה שברור, שבחטיבה נוקטים הגדרה רחבה למדי למושג "חרדי". מעטים מחיילי הגדוד נראים כבני ישיבות חרדיים, עטורי פיאות בדומה לחייל שתמונתו מופיעה באתר האינטרנט הרשמי של צה"ל. גדוד הנח"ל החרדי נהפך למקום מפלט לצעירים מהציבור הדתי-הלאומי שרוצים הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, כפי שמקובל בגדוד, לנוער דתי עם נטייה להתחרדות, המכונה חרד"לי, ולבני התנחלויות שיצאו מהזרם המרכזי. "הוא נהפך למוקד משיכה לנוער הגבעות", אומר איש חינוך מדרום הר חברון שהיה מעורב בהקמת הגדוד.
בשני ביקורים במחסום בקעות לא נראה שום חייל בעל מראה חרדי מובהק. בביקור הראשון החיילים חבשו קסדות, שהסתירו את סוג הכיפה שלראשם - כיפה שחורה של חרדים, כיפה סרוגה של הציונות הדתית הרגילה או כיפה גדולה של נוער הגבעות. אבל האווירה היתה בהחלט של נוער גבעות, שהבירה שלו - התנחלות איתמר - נמצאת כמטווחי כדור מהגזרה של הנח"ל החרדי.
"אם יהיה פינוי, ואני לא מאמין שיהיה פינוי", אמר אחד החיילים, "יהיו לי שתי אופציות: לסרב או לעשות משהו אחר, ואני חושב שאני אעשה משהו אחר". מה פירוש "משהו אחר"? - "עדיף שאני לא אגיד", ענה החייל. "לא מעט חבר'ה בגדוד מדברים על עריקה בזמן ההתנתקות", מפרש חייל ששירת עד לאחרונה בגדוד. "מדברים על זה שייקחו את הרובה ויירדו לגוש קטיף. כמה באמת יעשו את זה - אני לא יודע".
אין שום דבר חריג בגדוד הנח"ל החרדי, מדגישים בצה"ל. בכל הגדודים הקרביים יש נוכחות ניכרת של חובשי כיפות. בכמה מהיחידות בגבעתי שיעור חובשי הכיפות מגיע ל-50 אחוז. "אסור להיטפל דווקא לגדוד הזה", אומר בכיר בחטיבת הבקעה האחראית לגדוד, "זה יעשה לו עוול". ייתכן שהוא צודק, אבל נראה שגם בצה"ל די מודאגים מכך שקם להם "גדוד נגד התנתקות". מפקד האוגדה, תא"ל טל רוסו, בא לדבר עם המפקדים בגדוד, להזהירם שאם "יקרה משהו" בזמן ההתנתקות, הוא חושש "שהגדוד יתפרק לנו". בידי כוחות הביטחון, הוא אומר, יש מידע על "אנשים בעייתיים" בגדוד. מפקד חטיבת הבקעה, אל"מ מוטי אלמונה, נפגש בימים האחרונים עם חיילי אחת הפלוגות בגדוד. "אם המלים שלכם ייהפכו למעשים", הוא אמר להם, "הגדוד יתפרק".
גאווה מקצועית
מבחינת הצבא, הנח"ל החרדי - או בשמו הצבאי הרשמי "גדוד נצ"ח יהודה" (גדוד 97) - הוא סיפור הצלחה. מה שהתחיל בגיוס צנוע של 30 חיילים ב-1999, נהפך לגיוס של כ-200 השנה. הוא גם היה לאחד הגדודים המוצלחים בצה"ל. "בתור מח"ט הנח"ל, התנגדתי לפרויקט הזה", מספר תא"ל רוסו, כיום מפקד אוגדת הבקעה. "ההפתעה הכי גדולה שלי היא מה שקרה פה".
אם בתחילה הדימוי התקשורתי היה של גדוד נעבעכים שבקושי יודעים להחזיק רובה, הרי כיום המציאות שונה לחלוטין. "לפני כמה זמן שאול מופז היה בתרגיל של הגדוד ואמר שהוא לא ראה מוטיווציה כזאת", מספר הרב יואל שוורץ, אחד הרבנים של הגדוד, "גם מבחינת ההתלהבות וגם מבחינת המקצועיות. תפסנו הכי הרבה מחבלים מכל הגדודים בארץ. עכשיו צה"ל רוצה לספק לגדוד בוחנים גברים, במקום בוחנות נשים, [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P150705/m.0.1507.10.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מעבר פלשתינאים במחסום בקעות. אנשי המינהל האזרחי מעבירים תלונות על היחס של חיילי הנח"ל החרדי לפלשתינאים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] כדי שנוכל להתמודד על תואר הגדוד המצטיין בצה"ל".
הסיבה להצלחה, מסביר הרב שוורץ, היא האוטונומיה הדתית שלו. "הגדוד הזה מנותק מבנות, יש שם אוכל בהכשרת בד"ץ, ואנחנו יושבים בחבל ארץ שומם, ככה שיכולנו לקבל את כל התנאים שרצינו. יש ליווי של רבנים ליחידה, כמעט כל יום יש הרצאה של רב".
הרב שוורץ אומר ש-50% מהמתגייסים באים ממשפחות חרדיות של ממש, עשרה אחוזים הם בנים של חרדים מארצות הברית שרוצים לשרת בצה"ל, וכ-40% הם "נוער גבעות", כדבריו. תא"ל רוסו אומר שהשיעור של נערי הגבעות הוא 10%. בחטיבת הבקעה אומרים שהמספרים קטנים אף יותר: רק 3% מוגדרים "נוער גבעות", כלומר יושבי מאחזים לא חוקיים. זה נשמע מעט, אבל אם מביאים בחשבון שבמאחזים האלה מתגוררים רק כמה מאות תושבים, כלומר השיעור שלהם אפסי אפילו ביחס ל-220 אלף תושבי ההתנחלויות, בגדוד זו עדיין נוכחות ניכרת של יושבי המאחזים הלא-חוקיים, שצה"ל עשוי לפנותם בחודשים הקרובים.
"חרדים מתגייסים באותם מספרים, אולי אפילו יותר מההתחלה", אומר ח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה, "אבל מצטרף נוער דתי-לאומי שהתחרד. אנשים שבורחים מהגזירות שהצבא הטיל על ישיבות ההסדר, כמו עירוב של נשים וגברים. בשבילם הנח"ל החרדי הוא מפלט". אבל גם רביץ וגם שוורץ מאשרים שהאופי הראשוני, החרדי, של הגדוד - השתנה.
אבישי בן חיים, לשעבר הכתב לענייני חרדים של Ynet וכיום כתב התחום של "מעריב", הסביר בזמנו כי האשליה שיש נח"ל חרדי נוחה למנהיגים המתונים של החרדים, כדי להדוף את ההתקפות העונתיות עליהם בעניין אי-גיוסם של בני ישיבות. האשליה הזאת נוחה, כנראה, גם לצבא. תחת הכותרת "אימון שדאות של הנח"ל החרדי", שהופיעה ביוני השנה באתר הרשמי של צה"ל, נראה חייל עטור פיאות, אותו חייל כל הזמן, בפוזות שונות עם קסדה ונשק. בשום מקום לא נכתב שם שחיילים שנראים כמוהו הם מיעוט מבוטל ביחידה. זה היה הורס את הדימוי.
אבי גיסר, הרב של עפרה, מודע לתופעה הזאת. הבעיה המציקה ביותר לחיילי ישיבות ההסדר היא השירות המשותף עם נשים ביחידות השדה, והעובדה שהוקמה מסגרת צה"לית על טהרת הגברים קוסמת מאוד לכמה מהם. "מכיוון שנוצר גדוד שבו ההפרדה בין נשים לגברים היא סטרילית, והוא שמור ומוגן מהתרבות הצה"לית הרגילה, הוא נהפך למקום לקבוצות ויחידים בציונות הדתית", מסביר הרב גיסר. "ההתגייסות לנח"ל החרדי היא על הגרף של התבדלות מהמדינה - היא קיימת אצל קבוצה שפיתחה ניכור מהמדינה, ולכן זה יהיה טבעי לנוער הגבעות ללכת לגדוד הזה. חלקו לא רוצה בכלל להתגייס, אבל אם כבר, הוא יילך לנח"ל החרדי".
גיסר אומר שהתופעה עדיין שולית בהתנחלויות גדולות ומבוססות כעפרה ואינה מאיימת על ישיבות ההסדר, ולכן עוד לא נלחמים בה. רק רב אחד, שמואל טל מישיבת "תורת החיים" בנווה דקלים, קורא במפורש לתלמידיו להתגייס לנח"ל החרדי. זה אותו רב שהורה לתלמידיו לא לציין השנה את יום העצמאות בגלל תוכנית ההתנתקות. אבל נראה שהתופעה אינה כה שולית. מבין 15 הצעירים תושבי חברון המתגייסים מדי שנה לצה"ל, כשלושה עד חמישה הולכים לנח"ל החרדי. זה גם היחס בהתנחלויות אחרות באזור וגם בהתנחלויות מסוימות בשומרון. לפי ההערכה, כ-15 אחוז מהנוער בהתנחלויות נושר ממסגרות הלימודים הרגילות ונהפך למה שנקרא נוער גבעות. הפוטנציאל, אם כן, גדול מאוד.
זו אולי הסיבה לכך ששגיב עמיר, אחיו של יגאל עמיר, מצא את דרכו לנח"ל החרדי. "לא היה חשש שאיזה מפקד שמאלני יתעלל לי בבן ויציק לו", הסבירה אז ל"מעריב" אמו, גאולה עמיר, את הסיבות להתגייסותו ליחידה הזאת, הנקייה מ"שמאלנים". יהויריב מגורי, שתקף נהג משאית פלשתינאי בזמן הלוויית בני הזוג כהנא ונידון לעבודות שירות, גויס לגדוד למרות עברו הפלילי. הוא נעצר שוב, הפעם בזמן שירותו בגדוד, בחשד לגניבת נשק, אבל שוחרר מחוסר הוכחות. ב-2001 חשף אנשיל פפר בשבועון הירושלמי "כל העיר" שפעילי "כהנא חי" שהשב"כ פסל לשירות בצה"ל - גויסו לנח"ל החרדי.
עלילות אברי רן
"נערי הגבעות יוצאים מבתים ממסדיים או ממסדיים למחצה", אומר איש החינוך מדרום הר חברון, "ולכן הם מצאו את הנח"ל החרדי כמסגרת נוחה: ללא נשים, עם לימודים". המגויסים ליחידה משרתים שנתיים בשירות פעיל, ושנה בלימודים או הכשרה מקצועית, בצירוף עבודה התנדבותית. "גם החברה הממסדית מסביבם מצאה שזאת מסגרת נוחה", אומר איש החינוך. "ההורים של נערי הגבעות אפילו דוחפים אותם ללכת לשם, כי הנורמה בהתנחלויות היא שכולם מתגייסים. לנערי הגבעות לקח זמן להסתגל למסגרת, אבל הם נהפכו לחיילים טובים. יש להם מוטיווציה גבוהה, לחלק מהם יש ידע בנשק. הנח"ל החרדי יצר מסגרת שקיבלה על עצמה את כל הכללים שהחבר'ה האלה מאמינים בהם. לכן הם הולכים לשם, ולכן החרדים המקוריים נטמעו בתוך האוכלוסייה החדשה הזאת".
לנוכחות של נערי הגבעות בגדוד יש השפעה נוספת: אברי רן, המנהיג הכריזמטי של נערי הגבעות, נחשב מופת לחיקוי בגדוד. בערבים - מספר חייל ששירת בגדוד - מספרים בעלילותיו של רן כאילו היה יהודה המכבי. "חלק מהסיפורים נשמעים כמו אגדות", מספר החייל, "והם נוגעים לעלילותיו בקרב הערבים, ולא מדובר במקרים שבהם הוא נותן מים לערבי צמא".
לכוח המשיכה של אברי רן תורמת העובדה שכמה מחיילי הגדוד מתגוררים או התגוררו ב"גבעות עולם", שורת המאחזים הלא-חוקיים המקיפים את איתמר, שם היה מושבו של רן. צריך להשתמש בלשון עבר במקרה זה, רק משום שאברי רן נחשב כרגע נמלט מפני החוק - הוא מבוקש בחשד לתקיפת פלשתינאים בכפר יאנון, קרוב מאוד לאיתמר וקרוב מאוד לגזרה של גדוד הנח"ל החרדי. מעמדו זה לא מנע מרן להתראיין לטלוויזיה ולרדיו, ולא מנע מכמה מחיילי הגדוד לספר כי נפגשו אתו בתקופה האחרונה בזמן החופשות שלהם.
עד כאן מדובר באווירה. אבל האם יש לאווירה הזאת השפעה על ההתנהגות היומיומית של חיילי הגדוד במגעיהם עם פלשתינאים באזור שלהם? תלונות על יחס גרוע לפלשתינאים מצד חיילי הגדוד כבר נשמעו בעבר. חיילים בגדוד, אמנם ממחזור ששירת לפני שנתיים וחצי, התפרסמו כשהצטלמו עם גופה של מחבל ותקעו את ראשו על מוט. בצפון בקעת הירדן, בגזרה של הנח"ל החרדי, לא מתגוררים פלשתינאים רבים, אבל הנח"ל החרדי מחזיק במחסומים שדרכם נכנסים כמה אלפי פועלים פלשתינאים לעבודה בחקלאות במושבי הבקעה. רק דרך מחסום בקעות, הגדול שבמחסומים האלה, עוברים עד 3,000 פלשתינאים מדי בוקר.
בצבא לא נותנים תשובה חד-משמעית על השאלה הזאת. בכיר במינהל האזרחי אומר, כי כשנכנס לתפקידו לפני שבעה חודשים הזהירו אותו מפני "המפלצת של גדוד 97", כלומר גדוד הנח"ל החרדי. בפועל, לדבריו, מצא מציאות הפוכה. אולי דווקא משום שיצא לו שם לא טוב, הוא אומר, הנח"ל החרדי מקפיד על ההוראות ומגלה רגישות אנושית יותר מכל גדוד אחר שהוא נתקל בו.
"לפני כמה זמן החמירו את ההוראות במחסום בקעות", מספר איש המינהל. "הגעתי למחסום וראיתי חייל מעביר משפחה בלי האישורים המתאימים. שאלתי אותו למה הוא עושה את זה, והוא ענה לי: 'יש פה ילדים קטנים. אני מוכן לתת את הדין בצבא, אבל לא מוכן לתת את הדין בפני בורא עולם למה לא העברתי אותם'". בכיר בחטיבת הבקעה מאשר את תמונת המצב הזאת. "יש חריגות, וחריגה אצלי זה מכות לפלשתינאי במחסום, אבל לא במספרים גדולים ולא יותר מאשר בגדודים אחרים".
ייתכן שהשאלה היא מה נחשב חריגה. סוכנות הידיעות הפלשתינית דיווחה השבוע, כי לכפר עין בידא שבאחריות חטיבת הבקעה נכנסו חיילים בלילה, אספו את כל הגברים שבתעודת הזהות שלהם כתוב שהם מטובאס, וגירשו אותם מהכפר. "פה אין בעיה, זה נכון", מאשר הבכיר מהחטיבה. "אנחנו עושים את זה מדי פעם. זרקו שם בקבוקי תבערה. לאנשי טובאס אין מה לעשות בלילה בעין בידא. הם רק עושים שם בעיות".
מקורות אחרים במינהל האזרחי, בכירים גם הם, מציירים תמונה אחרת של הגדוד. "מדובר בגדוד בעייתי", אומר אחד מהם. "אנחנו מעבירים כל הזמן תלונות על היחס שלהם לפלשתינאים במחסומים, ולא יודעים מה לעשות", אומר מקור אחר. א"ב, חייל ששירת עד לפני כשנה וחצי בגדוד, מספר על פלשתינאים שעוכבו שעות במחסום בלי שום סיבה, על מכוניות של פלשתינאים שפורקו עד כדי כך שלא היתה אפשרות לתקנן. "המערכת הפיקודית נותנת לגיטימציה ליחס הזה לפלשתינאים", אומר א"ב. "קיבלנו תדרוך מהמג"ד שאסור לנו להתעסק עם הפלשתינאים, שהם אויב ואנחנו לא אמורים להתייחס אליהם כאל בני אדם".
המחסום המקולל
ליהודית קרינסקי מהתנחלות מעלה אפרים היתה הזדמנות לראות את חייל הנח"ל החרדי בפעולה. כמה פלשתינאים שעבדו בביתה בעבר, ועובדים כרגע אצל משפחה אחרת בישוב, הזעיקו אותה לפני כשבועיים למחסום גיתית, המרוחק קילומטרים ספורים ממעלה אפרים. הם סיפרו לה שהם מעוכבים במחסום, אף שיש בידיהם האישורים המתאימים. "הגעתי למחסום ומצאתי שהם יושבים באוטו כבר שלוש שעות בלי מים. הם סיפרו לי שהם ביקשו לצאת לשתות, ואז אחד החיילים אמר להם שאם הם ידברו, הוא יעמיד אותם בשמש עם אזיקונים על הידיים.
"שאלתי את מפקד המחסום למה הוא לא נתן להם לצאת, והוא אמר לי שהם לא ביקשו. אחד החיילים טען שאחד הפלשתינאים תקף אותו. שאלתי אותו מי ראה את זה, הוא אמר לי: חיילים מהישיבה שלי במעלה אפרים. ניסיתי לדבר עם מפקד המחסום ואז חייל שישב בתצפית התחיל לצעוק מלמעלה: 'יא אוהבת ערבים, אלה ערבים מלוכלכים'. מפקד המחסום לא ניסה להשתיק אותו". בסופו של דבר הפלשתינאים שוחררו והתלונה של החייל על התקיפה נעלמה כלא היתה.
באופן מוזר, רוב התלונות של הפלשתינאים הן על עיכובים במחסומים בדרך חזרה מהבקעה לשכם ולטובאס, לכיוון הבית. בגלל החום הגדול, העבודה בבקעה מתחילה בחמש בבוקר, וכבר בשלוש וחצי בלילה משתרך תור של פועלים במחסום בקעות, בדרך מהגדה אל המשקים בבקעה. אבל בבוקר, הם מספרים, המעבר מהיר למדי. החקלאים מהבקעה רוצים שהפועלים שלהם יגיעו מוקדם לעבודה, ולכן הם שולחים למחסום נציג מיוחד שלהם כדי שיזרז את המעבר. זה עובד. הבעיה מתחילה בדרך חזרה.
"אנחנו מגיעים למחסום בשלוש וחצי אחר הצהריים ומתים לחזור הביתה אחרי שקמנו בשלוש בבוקר", מספר בעברית מצוינת עלאן דרגאמה מהכפר תייסיר, שעובד כבר 12 שנה כקבלן בקיבוץ בית הערבה. "נותנים לנו לחכות לפחות שעתיים-שלוש. פעם השאירו אותי לילה שלם בחוץ, אפילו שהבית שלי במרחק 400 מטר מהמחסום. ההתנהגות של החיילים החרדים היא סופר-זבל, לא מתנהגים אלינו כמו אל בני אדם. לפעמים אומרים לנו לעמוד בשלשות, לפעמים מקללים 'אם אין ערבים, אין פיגועים', 'מוות לערבים', דברים כאלה".
"זה המחסום הכי מקולל בגדה", אמרו בשבוע שעבר פלשתינאים לאנשי ארגון "יש דין" שביקרו במחסום תייסיר, המוחזק גם הוא על ידי הנח"ל החרדי. רק בשבוע שעבר פורסם בתקשורת הפלשתינית סיפור על זקן בן 80 שעוכב במשך שלוש שעות במחסום תייסיר ואולץ לפשוט את מכנסיו לעיני החיילים. "חיילי הגדוד הדתי בתייסיר מרשים לעצמם לעשות מה שהם רוצים", נאמר בדיווחים.
אילן צח ממושב בקעות, שנשלח מטעם מושבי הבקעה להקל על מעבר הפועלים, אומר כי "החיילים האלה באים עם מטען מהבית, אבל כל זמן שאני נמצא שם, אני מאזן את המצב". בבוקר הוא לא נתקל בבעיות מיוחדות, אבל בערב הוא לא נמצא במחסום, ואז מתקבלות קריאות טלפוניות מהפועלים, המתלוננים שלא מתירים להם לחזור הביתה. "אני מתקשר לחיילים ומסביר להם שהאנשים האלה קמו בארבע בבוקר", אומר צח. "המצב קצת יותר טוב כשיש מילואימניקים במחסום. לפעמים מגיעים גם נוער גבעות ואיתם זה יותר קשה, אבל מה אפשר לעשות".
"סוף סוף הגעתם, תצילו אותנו מהחיילים הדתיים", אמרו פלשתינאים לחייל מילואים שהוצב לפני כשנה במחסום גיתית. בארגון "שוברים שתיקה" הצטברו עדויות רבות של בוגרי הנח"ל החרדי, או של חיילים ששירתו אתם, על יחס פוגע, מזלזל וגם אלים כלפי פלשתינאים.
בדיחה לא מצחיקה
התלונות של פלשתינאים אינן מסתכמות בעיכוב במחסומים. השדות המזרחיים של עקרבה נושקים למחסום גיתית מצד אחד ולמאחזים של איתמר מצד שני. החקלאים של עקרבה מתלוננים על חשד לשיתוף פעולה מטריד, שלא לומר פלילי, בין חיילי הנח"ל החרדי למתנחלים באזור. במארס השנה, לדוגמה, רעה מועד בני ג'אבר, נער בן 17 מעקרבה, את העדר שלו ליד מחסום גיתית. לדבריו, החיילים במחסום סימנו לו לגשת אליהם ועצרו אותו משום שלטענתם התקרב מדי למחסום. אחד החיילים היה מזוקן, ובכל מקרה המחסום "שייך" לנח"ל החרדי.
"העמידו אותי במחסום משעה עשר עד שעה שתיים", מספר בני ג'אבר. "כל הזמן היה לי קשר עין עם הצאן. באחת וחצי פתאום הגיע אוטו עם מתנחלים. אחרי חצי שעה החיילים קשרו לי את הידיים והעיניים, שמו אותי בין הבטונדות ושמו מעלי ברזנט. כששיחררו אותי אחרי שעה, עשר העזים שלי נעלמו".
בן דודו, נאסרי בני ג'אבר, שרעה עם מועד ונשאר על הגבעה המשקיפה על המחסום, מספר כי בזמן שמועד היה קשור, כמה מהמתנחלים פשוט הפרידו את העזים מתוך העדר, והתחילו להצעיד אותן לכיוון גיתית, מול עיניהם של החיילים. אביו של מועד, עבדאללה, הגיש למחרת המקרה תלונה על הגניבה בנקודת המשטרה במעלה אפרים. ממשטרת מחוז ש"י מאשרים כי התלונה אכן הוגשה, אך משום שהיה מדובר בחיילים, התלונה הועברה מהמשטרה למצ"ח. במצ"ח לא מצליחים למצוא את התלונה, מה שמעיד אולי על הרצינות שמתייחסים שם לתלונות של פלשתינאים.
בחטיבת הבקעה טענו בתחילה שהמקרה לא מוכר להם, אולם אחרי בדיקה שנייה נמסר כי באותו יום הגיע למחסום גיתית צעיר פלשתינאי "שדיבר בשפה בוטה" על כך שמתנחלים מאיתמר גנבו לו צאן. מפקד המחסום, איש הנח"ל החרדי, לא ראה את הגניבה, ולפי גרסת החטיבה גם הפלשתינאי לא אמר שהגניבה נעשתה במחסום. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שאביו של הצעיר התלונן למחרת היום במשטרה על כך שהעזים נגנבו במחסום גיתית.
באותו אזור, במאי השנה, התלוננו תושבי עקרבה כי חיילים "שנראו כמו מתנחלים ששמו על עצמם מדים", באו למאהל של חקלאים שעובדים בשדות לא הרחק ממחסום גיתית, החרימו מכמה מהם תעודות זהות, נכנסו לאחד האוהלים, ומיד אחר כך עלה האוהל באש, ו-25 אלף שקלים שהיו בו נעלמו. ארגון "יש דין", המטפל בתלונות של פלשתינאים על התנכלויות מתנחלים, מתכונן להגיש למשטרה תלונה בעניין זה. מחטיבת הבקעה נמסר, כי סיור של הנח"ל החרדי אכן ביקר במאהל באותו בוקר, אבל לא היה לו כל קשר לשריפה, שהתרחשה בכלל אחרי הצהריים.
באזור אחר, בשיפולים המזרחיים של הכפר, הקים הצבא מחסום שחוסם את דרכם של החקלאים לשדותיהם. עומר נאסר מעקרבה מספר, כי ליד המחסום הזה התעללו בו לפני כחודש "חייל שנראה כמו מתנחל" ואיש הביטחון של איתמר, ופוצצו את גלגלי הטרקטור שלו. תלונה הוגשה למת"ק של שכם, שאמר לו - לדברי נאסר - שהוא "לא יודע מה המחסום הזה עושה שם בכלל". מחטיבת הבקעה נמסר שהנח"ל החרדי אכן אחראי לחסימה הזאת, אבל לחטיבה לא ידוע שהיא מפרידה בין תושבי הכפר לשדותיהם, ואם הדבר אכן כך, הוא יטופל, שכן אין שום כוונה למנוע מחקלאים את הגישה לאדמותיהם.
בצה"ל לא ממש מתרגשים מהתלונות האלה. לא משהו חריג יחסית לגדודים אחרים, אומר תא"ל רוסו. ייתכן. אבל ביחס להתנתקות - זה כבר סיפור אחר. לפני כמה שבועות בא קצין בכיר למחסום בקעות ושאל את חיילי הנח"ל החרדי לפשר התור הארוך של מכוניות פלשתיניות שהשתרך שם. "זה כלום לעומת מה שעשינו אתמול בנתיבי איילון", ענה לו אחד מחיילי "הגדוד נגד התנתקות". את הקצין הבדיחה הזאת לא הצחיקה. הוא התלונן, והחייל נענש בריתוק.
לפני פחות מחודש, בהלווייתו של אביחי לוי מההתנחלות בית חגי, שנרצח בפיגוע, נראה חייל של הנח"ל החרדי עם סרט כתום לצווארו, בעת שמסע ההלוויה עצר ברחבת ההפגנות מול בית ראש הממשלה בירושלים. אחד החיילים במחסום בקעות סיפר לפני שבועיים, שהוא יוצא לריצת בוקר בחולצה כתומה עם הכתובת "יהודי לא מגרש יהודי", וכמוהו יש עוד כמה בגדוד. הקצינים נאלצו להתערב כדי להפסיק את המנהג הזה. חיילים סיפרו שראו את הסמג"ד עונד צמיד כתום על אמת ידו; בדובר צה"ל מכחישים זאת בתוקף. "לא יהיה שם לא סרט ולא צמיד כתום, לא נעבור על זה לסדר היום", אומר בכיר בחטיבת הבקעה.
"החבר'ה בגדוד יסרבו אפילו להגיש סנדוויצ'ים ליחידה שתעזור ליחידה אחרת לפנות מתנחלים", אומר חייל ששירת בגדוד עד לאחרונה. סרבנות היא עניין מובן מאליו, השאלה אם בכך תסתכם ההתנגדות. חומש ושא-נור, שתיים מההתנחלויות הצפויות לפינוי בצפון השומרון, נמצאות במרחק של לא יותר מעשרים קילומטר מהמחסומים של הנח"ל החרדי. "תהיה עריקה, אבל אני מקווה שלא בממדים גדולים", אומר חייל בגדוד, "לא יותר מעשרים חבר'ה יערקו".
בכיר בחטיבת הבקעה אומר, שאלה בסך הכל התבטאויות שנועדו לשחרר קיטור. לפני כמה ימים הוא נפגש עם חיילי אחת הפלוגות בגדוד. "אנחנו נבין כל קושי, וכל מי שקשה לו מוזמן ללכת למ"פ או למג"ד", הוא אמר לחיילים. "אבל אנחנו לא נסכים למצב שתהיו שומרי הארץ בבקעת הירדן, ומתנגדי ההתנתקות בשא-נור או בחומש. בעניין הזה לא יהיה שום ויתור ושום קריצה". הבכיר אומר ש"יצא אופטימי" מהפגישה והוא מאמין שלא צפויות בעיות בזמן ההתנתקות.
טופס
55 "החבר'ה האלה לא יוכלו להישאר אדישים", אומר איש החינוך מדרום הר חברון, שבנו שוקל להתגייס לנח"ל החרדי. "יהיו שם קולות של מצוקה, ותסכול מאוד מאוד עמוק, אבל קשה להתנבא מה יקרה. החיילים האלה עשו בחירה מעצם זה שהם התגייסו לצבא. הם מזדהים מאוד עם היחידה ולא ירצו לפגוע בה. אני מקווה שצה"ל יהיה מספיק נבון להרחיק אותם מזירת הפעילות".
הנח"ל החרדי אכן לא קיים בתוכנית הפינוי של צה"ל. תא"ל רוסו, שיהיה אחראי על הפינוי בצפון השומרון, אומר שהנח"ל החרדי לא ישתתף בפינוי בשום דרך שהיא, וכך שאלת הסרבנות לא תעמוד על הפרק. הדבר הזה ידוע כל כך, עד שבפורום של מכללת ליפשיץ, מכללת הכשרת המורים הדתיים, פורסמה לאחרונה המלצה ולפיה "חייל שלא מעוניין להשתתף בהתנתקות יכול לעבור לגדוד הנח"ל החרדי 'נצח יהודה' על ידי טופס 55 (הפקודה אומרת שכל מי שרוצה יכול באיזה שלב שהוא רוצה לעבור לנח"ל החרדי) ומובטח לו שלא ישתתף בפינוי (להעביר הלאה)".
אשר לדיבורים על העריקות הצפויות מהשירות, תא"ל רוסו אומר שהוא "מקבל מודיעין מכל מיני גורמים, וידוע על כמה חיילים בגדוד עם דעות קיצוניות המטופלים בהתאם". בגלל הרגישות הגדולה הוא מרבה לבקר בגדוד, יותר מאשר בכל גדוד אחר. ההשגחה צמודה מאוד. "אני מוטרד תמיד, בקשר לגדוד הזה אני מוטרד קצת יותר", הוא אומר. לפני זמן מה הוא כינס את המפקדים בגדוד ודיבר אתם על החשש מהתפרקות הגדוד תחת מעמסת ההתנתקות. אתם חייבים לקחת אחריות, אמר להם. אצל המפקדים, אומר רוסו, הוא משוכנע שהמסר הזה נקלט. הם לא ירשו ל"מפעל החיים" הזה ששמו הנח"ל החרדי להתמוטט. האם המסר הזה עבר גם לחיילים? את התשובה יקבל רוסו אחרי 15 באוגוסט. *
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|