טוב שלום לחברי הפורום היקרים!,

אני לא רוצה להיחשב פדופיל.

נדלקתי על ילדה מבית הספר שלי מכיתה ט' ואני בכיתה י"ב (אמור להיות י"א)

אני בן 17 וחצי.

היא בת 15 וחצי.

מה אתם אומרים יש מצב שזה יילך יש בינינו כימיה די טובה?.

"בגבורה ובענוווה"

בעקרון שנתיים זה לא כל כך הרבה בגילאים שאחרי 18...
בגילאים האלה אני לא מבין אייך אתה מוצא עניין בסיסי, אני חושב על עצמי בכיתה יב
ולחשוב שהייתי יוצא עם מישהי ב ט נראה לי קצת חולני.

הקטע פה זה לא הגיל אלא הפרש הכיתות, מתבגרים לפי הסביבה והחברה
ופחות לפי הגיל.

אבל אם אתה מוצא בסיס ורוצה ללכת על זה, לך.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

תשמע אחי מהשיחות שניהלתי איתה היא ממש בוגרת לגיל.

אם היא הייתה מתנהגת כמו ילדה סביר להניח שלא הייתי חושב על זה אפילו מבין?

"בגבורה ובענוווה"

אז זה נשמע אחלה, תצא איתה..

קודם כל, אני הייתי נותן לזה צ'אנס. אם אתה אומר שיש ביניכם כימיה והיא בוגרת אז אולי כדאי לנסות.
אבל - אתה צריך לקחת בחשבון שאנשים שיישמעו את זה ירימו גבה.

תנסה.
תעדכן אם תוכל.

בהצלחה אחי!

תשמע אנשים לא כזה מעניין אותי.

מעניין אותי האושר העצמי שלי.

נראה כבר מה נעשה בנידון ,צריך לתפוס אותה לשיחה רצינית.

תודה רבה לכל מי שהגיב!.

"בגבורה ובענוווה"

אבל אל תתן לזה להפחיד אותך לך על זה גבר

"ברקע נצלה החציל האהוב והמוכר
והנה נשמעים צליל הטיגון אותו צולה הטבח ההגון
כל חציל יחרט בזכרוני
ויזכיר לי את שהייתי אני."

חלק מן השיר משנתו של חציל,שנכתב ע"י RAZZ.

כל עוד הקשר מתאים לשניכם - אז אין שום בעייה.

וכל אלה שירימו גבה - שירימו.

תהיו ביחד, תהנו ותוכיחו להם שהם טועים.

ואגב, הפרש שנתיים - זה לא הפרש עד כדי כך שאתה עושה מזה...

הלילה יורד

עיניי נעצמות

ושוב עולות אותן מחשבות

לא יכול לישון

מתהפך במיטה

ומרגיש רק את אותה שריטה

שנשארה בלב ונחקקה.


הבוקר עולה והשמש זורחת

והשריטה שוב נשכחת

זה כואב וזה נשבר

הטעם כבר נעשה מר

הלב כבר לא שלם

על הכל אני צריך להילחם

נשברתי לרסיסים אלף פעמים

ושוב פעם חוזרים אותם כאבים.


חייכנית ויפה היית בפעם הראשונה

אך עננה כבדה עטפה אותי

וחנקה אותי מבכי

הדמעות נופלות ולא מפסיקות

מנסה לרפא את כל הצלקות.



הבוקר עולה והשמש זורחת

והשריטה שוב נשכחת

זה כואב וזה נשבר

הטעם כבר נעשה מר

הלב כבר לא שלם

על הכל אני צריך להילחם

נשברתי לרסיסים אלף פעמים

ושוב פעם חוזרים אותם כאבים.


מאז שהלכת נעשה לי טוב

אצלי כבר בלב לא כואב

אהבה אצלי הפכה לדבר אסור

את סודותיה תמיד אנצור

אבל עד כמה שזה כואב

אני עדיין אוהב.


הבוקר עולה והשמש זורחת

והשריטה שוב נשכחת

זה כואב וזה נשבר

הטעם כבר נעשה מר

הלב כבר לא שלם

על הכל אני צריך להילחם

נשברתי לרסיסים אלף פעמים

ושוב פעם חוזרים אותם כאבים.



הלב הוא סוללה שהתרוקנה אצלי טרם זמנה

הנפש חלשה מתמיד אבל הפעם אני כבר לא מפסיד

הרווחתי את החופש ולבי הגליד

עידן חדש הגיע

ועכשיו ברשותך אפרוש כנפיים ואעוף לרקיע!.

ד"א אני כתבתי תגובות בבקשה!.

"בגבורה ובענוווה"

רואים שהשיר נכתב מתוך צער יגון סבל ויסורים..
ובאמת שאתה לא אשם אתה סובל..

"ברקע נצלה החציל האהוב והמוכר
והנה נשמעים צליל הטיגון אותו צולה הטבח ההגון
כל חציל יחרט בזכרוני
ויזכיר לי את שהייתי אני."

חלק מן השיר משנתו של חציל,שנכתב ע"י RAZZ.

1. היום הבדל של שנתיים זה בכלל לא משמעותי.
2. בנות היום גם ככה הולכות עם גברים יותר גדולים מהן בכמה שנים.
3. בהצלחה

רוב הסיכויים שלא, אבל לא מתאים להקשיב לי בקטע הזה - לא תמיד בנות בגיל שלי תואמות לי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://notebookforums.com/images/smilies/headbang.gif]

בנות מכיתה ט' אוהבות גדולים

נ.ב. מכיר זוג אחד בן-בן 24 ובת-בת 17 ועוד אחד בן-בן 14 ובת-בת 18