1.האם תעשיות צבאיות ותעשיות נק"ל בפרט מחליפות או היו מחליפות ידע,נסיון,טכניקות ושיטות ייצור עם התעשיה האזרחית ולהיפך?
(דוגמא כדי שיהיה ברור לאן אני מכוון - השחרה/השחמה שנעשית לנשק קל מיושמת גם על... מחבטות או סירים? :-) )
וכיצד הסתדרו עם הלוגיסטיקה ובקרת האיכות בלי מיחשוב ב... מלה"ע 2?
כיצד חישבו כמה חומר גלם צריך ולאיפה?
2.ידוע לי שבערך עד מלה"ע 2 היה נהוג מעת לעת שחיילים דקרו זה את זה עם הביונטים שעל רוביהם,האם מישהו חשב באותם זמנים על "שכפ"ץ" שיגן מדקירת ביונט?
ואם כבר ביונט - רובה מוסין הרוסי יכל לפגוע במטרה רק כשהכידון מחובר אליו? הבנתי שבלי הכידון הקליע נוטה לזוז לאחד הצדדים ולפספס את המטרה..

נראה לי זהו בנתיים.

1. כן, עד מידה מסוימת.
אם תבחן קצת את מלחמת העולם השניה, תראה שרוב ה-"מוצרים הצבאיים" (קסדות, נק"ל, מטוסי קרב ותובלה, טנקים, אוניות קרב, זחל"מים וכו') יוצרו למעשה בבתי חרושת אזרחיים מוסבים, מהסיבה הפשוטה שהיקף הייצור הצבאי בזמן המלחמה עלה בהרבה על תפוקת המפעלים הצבאיים של לפני המלחמה. ממילא היה דמיון בשיטות העבודה, בחומרים, במכונות, בניהול וכו'.
2. כפי שמוסבר בפירוט באשכולות על הכידון- זה היה, באופן כללי, נשק לא יעיל במיוחד; ממילא לא היה טעם גדול בהגנה נגדו. עדיף להתרכז במניעת האויב מלהגיע לשוחה שלך מבהגנה נגדו כשהוא כבר כאן. נאמר, הייתי מעדיף לסחוב עוד 2-3 רימונים ולא "מגן נגד דקירות".
3.לגבי המוסין: חפש "mossin+ sniper" ותראה פגיעות טובות ללא כידון.

1.נשמע מעניין,אפשר קצת דוגמאות ספציפיות לחילופי ידע,נסיון,טכניקות ושיטות ייצור בין התעשייה הצבאית (בפרט נק"ל) לזו האזרחית?
ציפויים וגימורים שמיועדים לנק"ל מיושמים גם בתחומים אחרים?
ובטח זה מסתכם לא רק בציפויים או גימורים..
2.האשכול מוכר לי רק קצת גדול,עם איזה מילות מפתח לחפש שם?
3.גרסת הצלפים קצת שונה,לא?
הבנתי שהרובה היה מאופס במפעל כשהכידון חובר אליו מה שאיפשר פגיעה טובה רק עם כידון והסרתו דרשה איפוס מחודש(?)