12-02-2006, 21:39
|
|
|
חבר מתאריך: 23.07.05
הודעות: 132
|
|
הקלות הבלתי נסבלת של הכתיבה העתונאית ה"מומחית"
זו לא הפעם הראשונה שהמומחה לענייני צבא של ידיעות אחרונות כותב שטויות מהרהורי לבו, או מתדרוכים של בכירים מתוסכלים בצבא, שלא מצליחים לעמוד במשימות שהוגדרו להם (וזה עוד בהנחה המפליגה שאכן מגדירים להם משימות):
אכן, קסאם אחד לא יכול לשתק מדינה שלמה, והוא גם לא צריך. די לו שישתק מושב, קיבוץ, יישוב, עיירה או עיר (אשקלון - אם פעם אחת ייגמר לנו המזל וזה יפגע במשהו משמעותי, ואז הגאון פישמן יתפלא לראות מה 10 קילו חנ"מ פרימיטיבי שבפרימיטביים יודע לעשות - כדברי אומי 5 ויוסיפון). מדינה שלמה הוא לא יכול לשתק, זה בטוח, במיוחד כשהמומחה התורן יושב והוגה את הגיגיו בתל אביב, ולא בשדרות, נתיב העשרה או כרמיה.
"אין פתרון אולטימטיבי" אצלנו, פירושו צידוק אולטימטיבי לעשות more of the same ולהכשל שוב ושוב - ושיהיה ברור, קסאם באויר הוא כשלון, אחרי כמה מאות (או אלפים, מי סופר) כאלה - ולהפסיק לחפש פתרונות שונים בתכלית ממה שניסו. ההפצצות וההפגזות על שטחים ריקים (ריקים ריקים) - עם כל הכבוד, האמיתי והכן, לתותחנים ולטייסים - מצחיקות את המחבלים ולא יותר. על הגרוטאות המסוכנות ב-500 ש"ח שם יורים עלינו, אנחנו מבזבזים תחמושת של אלפי דולרים בלי שום תוצאות, למעט הסיכולים הממוקדים.
אני לתומי חשבתי, ש"רף בלתי נסבל" הוא כל סוג של התקפה על אזרחים במדינה הזאת. משמח מאוד לדעת, שלמי שתידרך את פישמן יש סולם ערכים משלו, ועוד יותר משמח לשער, שלאיש (או האנשים) האלה יש יד ורגל בהגנה על שלומם של אזרחי הדרום. את מה שעושים עכשיו פתאום - סיכול של כל מי שמעורב בתהליך הייצור והשיגור - היו צריכים לעשות מההתחלה, ולא לתת למצב להסלים עד כדי כך, אבל אנחנו מומחים ב"שב ואל תעשה", עד שמאוחר מדי (ראה עניין טילי הנ"מ שהתגלגלו לתעלה לאחר מלחמת ההתשה. היוצא מן הכלל היחיד מאז 67', הוא ההתקפה על הכור האטומי בעיראק. ששת הימים עצמה היא אפיזודה מדהימה וחד-פעמית, שפנים רבות לה, ואי אפשר ללמוד ממנה הרבה).
הדבר היחיד הנכון במאמר הזה, הוא נושא המיגון - העובדה ש"מתמזמזים" איתו רק מלמדת עד כמה לא מתייחסים ברצינות לאיום הזה - ועבור כל בעל משפחה שם מדובר באיום אסטרטגי גרעיני, לא פחות מזה, כי אם זה נופל חלילה על החדר של הילדים, או על החצר כשהם בחוץ, שום מאמר של פישמן לא יעזור - בנושא המיגון לא צריכים להיות גאונים גדולים או יצירתיים במיוחד, רק לתקצב, להביא כבר את הקבלנים ולגמור עם זה אחת ולתמיד. זה לא קשור לאומץ מדיני (כי צבאי ישנו) לפתור את הבעיה מהשורש - רק לאטימות ועצלות של ה(לא)עושים במלאכה.
לסיכום, רועי - צר לי להיות כל כך מחמיר בדברי - המדינה במקרה זה מפירה את אחד הסעיפים היסודיים ביותר בהסכם הבלתי כתוב שלה עם אזרחיה: לספק לו ולמשפחתו הגנה פיזית ובטחון ראוי מכל רע "סביר". ורע מאוד שהפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות" נותן לה יד בכך, במקום למלא את תפקיד כלב השמירה שלו. כל הכבוד לך שהעלית את הנושא לדיון, כי אם זה לא מתאים ל"צבא ובטחון" (בדגש על בטחון), אז אינני יודע מה כן.
אליהו
|