ידוע שאהרון הכהן היה אוהב ישראל ועוזר לזולת,ונביא מעשה על הצורך לעזור לזולת גם כשאין באפשרותך:

על דלת ביתו של אברהם, תלמיד חכם מיקירי קרתא דירושלים ,שהתברך בלי עין הרע בארבעה עשר ילדים, התדפקה אישה ענייה וביקשה שיתנו לה בשר עוף לשבת.
בעל הבית שכמו כל עמלי תורה, אין הפרנסה מצויה בביתו בשפע והמזון הנמצא בביתם בקושי מספק לקיום עצמם, הסביר לאישה,שאת שני העופות היחידים שיש לו במקרר הוא שומר לחג הקרב ובא. וזה הבשר היחיד שנשאר לו להאכיל את ילדיו

למרות תשובתו האישה לא ויתרה והיא נשארה עומדת בפתח הבית מתחננת על נפשה וממתינה בכל זאת אולי יתרצה בעל הבית ויתן לה מנת עוף……………האברך לא יכל לעמוד מול דמעותיה.מיד עשה שיקול דעת נוסף והחליט שאם האשה האומללה הזו לא התביישה להגיע עד פתח ביתו ולבקש שיתנו לה בשר לאכול אות הוא משמים כי הגיעו מים עד נפש ואם כן אתן לה את מנתנו ולכל היותר ילדי לא יאכלו בשר בחג.

לא עברו רגעים אחדים ומיד התנצל בפני האישה על סירובו וביקשה שתמתין לקבלת העוף היחיד שנשאר במקרר. כיוון שהבין את הזכות הגדולה שהזדמנה לידיו להאכיל אשה עניה,שמח על שנתגלגלה לידו מצווה לסייע לה לשבת.

האברך ניגש למקרר ופתאום נשמעה זעקה מפיו כשהוא עומד מול המקרר הפתוח ומסרב להאמין. כאשר הביט פנימה ראה את ילדו בן השלוש, שנכלא בתוכו מבלי יכולת להשתחרר.
הילד היה כבר כחול לגמרי וסבל מקשי נשימה איומים. בניסי ניסים הצליחו אנשי "הצלה" להחזיר אותו למצב נשימתי . רופאי בית הרפואה סיפרו לאברך כי אם הפעוט היה נשאר עוד מספר רגעים במקרר היה יכול לאבד חייו!

אין ספק כי מעשה החסד שהחליט בעל הבית לעשות ברגע האחרון הוא זה שהציל את בנו ממוות בטוח. כך חש האב בכל נימי נשמתו את דברי חז"ל: צדקה תציל ממוות...........
מעשה נפלא זה מלמדנו כיצד הקב"ה חפץ שנקיים מצוותיו ואם כך נשכיל לקיימן ודאי שלא ישיב פנינו ריקם .

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

''וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב'' (ו, ג)

רש''י מפרש: ''וארא'' - אל האבות.
כלום לא ידענו, שאברהם יצחק ויעקב קרויים ''אבות''; מה אפוא מוסיף לנו רש''י בדבריו כאן ? . הסביר זאת הצדיק מאירל מפרימישלן: רש''י הקדוש מתכוון להדגיש בפנינו, שהקב''ה לא נראה ליצחק משום שהוא בנו של אברהם, והתגלותו ליעקב לא באה משום שהוא נכדו של אברהם; אלא ''וארא אל האבות'' -כל אחד מהם הוא ''אב'' לעצמו ומכוח זכותו ומעמדו שלו זכה לדבר עם השכינה.

''...ואיך ישמעני פרעה ואני אני ערל שפתים'' (ו,יב)
ראינו כמה אנשים שהם כבדי לשון ובכל זאת המה מדברים לפני שרי המלכות והם פועלים פעולות גדולות, ולמה משה רבנו ע"ה מדבר דברים כאלו לפני ה'? העניין ידוע מה שאמרו חז''ל שעמוס הנביא ע"ה השלום היה גם-כן כבד פה, אמרו לו ישראל: אם אתה נביא באמת, למה הקב''ה לא מרפא אותך? כדי שלא תתבייש לפני הבריות בשליחות ה' בשעה שאתה מדבר אתם? או אין להקב''ה אדם אחר שידבר יותר טוב ואז יהיו נשמעים דבריו? וזהו מה שאמר משה רבנו, הן אני ערל שפתים איך ישמעני פרעה?
אלא ידוע, מנהיג הדור כלול מכל הדור, מכיוון שישראל בהיותם במצרים הייתה מלשינות ביניהם, והיו מדברים לשון הרע אחד נגד השני, זה גרם להם פגם הדבור, ולכן משה שהיה כלול מהם, כשנצרך ללכת בשליחות למענם, היה ערל שפתים, וכבד לשון, להראות לישראל שחסר להם תיקון הלשון ושהם יקבלו הנאה גדולה ותוצאות טובות מפנימיות שליחותו של משה, אבל מחיצוניות לשונו צריך שיהיה להם צער.

"ויסר הערוב מפרעה, מעבדיו ומעמו" (ח, כז)
ר"שי:"ויסר הערוב" – ולא מתו כמו שעשו הצפרדעים,שאילו מתו במצריים החיות רעות,יהיה למצרים הנאה בעורות
כמה מחכמי ישראל מסבירים את השוני שבין סיום מכת הצפרדעים,לסיום מכת הערוב,בדרך הבאה:
במכת הצפרדעים נאמר: "ושרץ היאור צפרדעים"(ז,כח)-משמע מכאן,שהמוני הצפרדעים נבראו במיוחד להבאת המכה על מצרים.לכן היה זה טבעי,שבתום שבעת ימי המכה,מתו נחילי הצפרדעים,ששוב לא היה צורך בהן לבני אדם. לעומת זאת,לא נבראו חיות מיוחדות במכת הערוב,אלא החיות הרעות יצאו מתוך היערות ,למקומות היישוב במצרים.בגמר שליחותן,נטשו אפוא החיות את היישובים ושבו ליערות ולערבות,שבהן מוצאות את חיותן כל הימים.

"ואשר לא שת לבו אל דבר ה` ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה" (ט, כא)

בשש מכות שהיו עד כה, כבר הוכיח הקב"ה את כוחו הגדול של בורא עולם. הכיצד זה נמצאו אנשים בני דעת, אשר לא יראו את ה` ולא עשו פעולה פעוטה וחסרת ערך, כמו שילוח הצאן הביתה. הכיצד זה לא הסיקו, לאו דוקא מתוך יראה, כי אם מתוך הגיון פשוט, שאם שש פעמים צדק משה, הלא ודאי יהיה צודק גם הפעם?

מכאן שכפירה אינה מחמת חוסר דעת והכרה,כי אם מחמת חוסר רצון.שכן זו דרך הכופר,לבטל בלבו כל דבר אשר אינו רוצה להאמין לו, והרי הוא קובע את הכפירה בתוקף בליבו, ובלבד שלא יאמין. וראיה לכך, שמחמת רצונות ותאוות הגיע הכופר למה שהגיע,ולא מחמת הכרה ושיטה בדעתו,שהרי אנו רואים פעמים רבות כופרים המכחישים בכל תוקף דברים אשר הוחזקו כמה וכמה פעמים כדברים אמיתיים, ואף את מראה עיניהם אשר רואים, דוחים מפני כפירתם, ובכל זאת מאמינים בכל מיני אמונות טפלות. אין זאת אלא מפני שלא דעתם הביאה אותם לכפירתם, שאם כן ודאי היו כופרים בכל מכל,אלא מפני שתאוותם ורצונותיהם הביאו אותם לדעותיהם המשובשות.(ברכת פרץ)

''הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים .......להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרון'' (ו, כו-כז)

למה הוצרך לכתוב פעם אהרן ומשה ופעם משה ואהרן?

משל, ליריד גדול ובאו שני סוחרים גדולים אחד מוכר סחורתו ואחד קונה. הקונה לא מכיר את המתווך של אותה העיר, כיוון שהוא חדש בעיר, וגם המוכר לא מכיר את המתווך של הקונה.
כך היה במצרים, כי זה מסחר גדול להוציא את ישראל ממצרים, וצריך שני מתווכים אחד שיפעל לישראל שירצו לצאת ממצרים,כמו שראינו שרובם לא רצו לצאת ומתו בחושך,והשני צריך לפעול אצל פרעה שיניח להם לצאת.
כל ישראל היו מכירים את אהרן, שהיה חכם צדיק, זקן, ישר, אוהב שלום ורודף שלום מפני שגדל ביניהם, אבל את משה לא היו מכירים כל כך כי לא גדל בתוך בני ישראל ומי יודע אם הוא צדיק באמת כל שכן נביא, מפני שמקטנותו היה בבית פרעה, והיה חשוב, שנאמר "ויגדל האיש", פרשו חז''ל שנעשה שר וחשוב אצל פרעה. לכן בני ישראל האמינו ע''י אהרן שכבר באה הגאולה.
אבל מאידך פרעה לא מכיר את אהרן לגמרי, ואף פעם לא ראה אותו, לא כן במשה שכבר אמרנו "ויגדל האיש בבית פרעה", גם על ידי שהרג את המצרי וברח לכוש ושם היה ארבעים שנה מלך,והיה שר מלחמה מפורסם בכל העולם, ופרעה ידע מזה, פתאום כשראה אותו הכירו, והיה מקום שפרעה יאמין בדברי משה. רק לפי רצון פרעה הקב''ה הכביד את לבו, לכן היה נצרך לגאולה ראשונה שני מתווכים, וזה שכתוב אצל ישראל הוא "אהרן ומשה", אבל אצל פרעה נאמר הוא "משה ואהרן".

הדף להדפסה
https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...26/62713547.doc

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק