זכרון וירטואלי(virtual memory) הוא תכונה של המעבד שקיימת מאז שהוכר ה"מצב
המשופר"(Enhanced Mode) ב-386 של אינטל(בהתחלה היה קיים רק Real Mode
וב-286 הוצג ה-Protected Mode) ומערכת ההפעלה שמאפשרת לכל תהליך בין
השאר לראות המווון זיכרון(4GB במקרה שלנו), גם אם הוא לא באמת קיים באמת
במערכת.
"קובץ דפדוף"(page/ing file) הוא קובץ(או כמה) שווינדוס משתמשת בו כדי לספק
למשתמש יותר זכרון ממה שיש לו מערכת, במידה והוא צריך. זכרון מאורגן לוגית
בתצורה של "דפים", וכשתוכנה זקוקה לזכרון שאין לה, "מדפדפים" דפי זכרון מהזכרון
הפיסי לקובץ הדפדוף, וכך מפנים זיכרון פיזי למי שביקש אותו.
MS, כרגיל, בילבלו בין כל המונחים, ולהגדרות קובץ הדפדוף קוראים "הגדרות זיכרון
וירטואלי", אבל מדובר בשני דברים שונים לחלוטין.
הרבה זיכרון פיזי ימנע את השימוש המיותר בקובץ הדפדוף, אבל לא ישנה כלום לכך
שתמיד, אבל
תמיד, משתמשים בזיכרון וירטואלי. כך ש-rslf דייק במונחים בהתחלה
כמה לינקים מועילים: