17-12-2005, 22:44
|
|
|
חבר מתאריך: 17.10.05
הודעות: 777
|
|
הייתי היום בפרדס חנה אצל מכרים
שהבת שלהם נפגעה חזק בפיגוע לפני מספר שנים.
היא נדפקה חזק חזק ולמעשה היה מוטב לו מתה.
היום היא פגועת ראש ללא רגל ועין, מכוערת,פניה הושחתו מעשרה פלשטים ואין לה שליטה על הסוגרים.
היא צולעת ונעזרת בפרוטזה ומתקן הליכה ומדברת שטויות בקצב רצחני.
לפני הפציעה הוריה היו נערי ביילין תומכים ומשתתפים בפועל בהפצת הרעל שלו.
היום הם אומרים שאין להם מפלגה שמדברת אליהם אפילו לא האיחוד הלאומי והם שמים פתק לבן בקלפי.
אמרתי להם שהם צריכים לראות את הבת שלהם כקרבן השלום הנפלא והם נורא כעסו עלי ושאלו אותי אם באתי להסלבט עליהם.
הסברתי להם שלא הייתה בי כוונה להסתלבט עליהם וכמובן שזה היה שקר כי נהניתי להסתלבט עליהם רק בגלל העובדה שהם אנשים קטנים שתמכו ברעיון ולא הלכו איתו עד הסוף.
אנשים קטנים שבוכים ומיללים על שבמו ידיהם הביאו עליהם את האסון האישי שלהם.
אחרי חצי שעה נפרדתי כי כבר לא הייתה אינטרקציה חיובית ביני לבינם.אמרתי שלום יפה בידיעה שאני אצלם גמרתי ואני מוחזק כנון פרסונה גרטה.
אנשים קטנים שמייללים ובוכים על מר גורלם שאם הבת שלהם לא הייתה נפצעת בפיגוע הם לא היו בוכים על שאר מאות ואלפי הפגועים מהפיגועים ובוודאי שהיו ממשיכים לעזור למלאך החבלה להפיץ את הרעל שלו.
|