 |
17-12-2005, 15:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
|
|
משרד התקשורת VS skype VS שיתוף הקבצים VS נינט טייב
קראתי וזה היה מעניין, אז הבאתי לכאן 
משרד התקשורת VS skype VS שיתוף הקבצים VS נינט טייב
מלחמת שחיטת הפרות הקדושות
הקידמה לא עוצרת, המודרניזציה משתדרגת בהרף עין, מלחמת שיתוף הקבצים לעולם לא מסתיימת, כוכבים דיגיטאליים נולדים. והרבה הרבה אנשים שמאוד מאוד פוחדים.
בורותה של מדינה קטנה בעולם מתקדם מאוד.
וכשם שלמטבע שני צדדים, גם אנחנו לא ממש בסדר.
כתב: רודי סעדה
[מוקדש לכל אלה שאוהבים לשחוט]
שחיתות מהי?
החודש התבשר לי בעיתונות ששרת התקשורת דליה איציק [כבר לשעבר] יחד עם משרד התקשורת בניצוחו של אבי בלשניקוב, החליטו לחסום את תוכנת ה- SKYPE. אותה תוכנת תקשורת קטנה וידידותית שהתפרסמה בעיקר בזכות ליצור רשת טלפונית על קווי האינטרנט. תוכנת התקשרות שהוזילה את חשבון הטלפון שלי ביותר מ 50 אחוזים. אותה תוכנה שעמדה בראש עידן האינטרנט, אותה תוכנה שפתחה את התחרות שהייתה כל כך מונופוליסטית בשנים האחרונות. אותה תוכנה שעשתה רק טוב לציבור בעולם, ועכשיו את התוכנה הזאת השרה איציק החליטה לחסום. זהו. אינטרנט זה אינטרנט אבל מספיק עם השחיתות, להתקשר מסקייפ לסקייפ זה נחמד אבל להתקשר לקווי טלפון בעולם זאת כבר גניבה. מעכשיו הבאסטה נגמרת.
שחיתות? בעוד כל העולם מתקדם ישראל עסוקה בלחפור בלי לדעת חופרת את הקבר של עצמה, והיא קוראת לזה שחיתות.
שחיתות? המפעילים הטלפוניים שבשנים האחרונות גבו אלפי שקלים בלי אף פרופורציות, בלי אמת מידה מוסרית לערך הכסף, והיא קוראת לזה שחיתות.
שחיתות? עשיקה לאור היום, בסיועו של משרד התקשורת, אבל תוכנה חינמית בגודל 2.3 מגה – זאת שחיתות.
כנראה שלמישהו במשרד התקשורת חסר כרומוזום כי אין ספק שהחלטה כמו זו נובעת מטיפשות מפגרת. הטיעון שהצהיר אבי בלשניקוב הוא טיעון אבסטרקטי חסר כל שחר. מה הטיעון אתם שואלים? תתחילו לצחוק עכשיו: המפעילים הבינלאומיים מפסידים כסף!
וואלה, הם מפסידים כסף? לא ידעתי, כי בחישוב השנתי שלי ובסיכום ההתקשרויות שלי דרך המפעילים המונופוליסטים ומחירם המופקע במהלך כל חיי, נפגם חשבון הבנק שלי יותר מ 50 אלף ₪.
כבר שנים שהאזרחים משלמים מחיר מופקע שמקבל גב חזק ממשרד התקשורת. וא כנס משמיים צץ לו יום אחד רעיון מהפכני: 'חיוג לחו"ל ובזול', אבל אז קם משרד התקשורת על רגליו שכואב לו שמישהו לוקח ממנו לקוחות ומחליט להצהיר על הרעיון החסכוני כ'שחיתות', 'גניבה'.
זה לא שחיתות – זאת תחרות. אבל הדיל שסגר משרד התקשורת יחד עם המפעילים הבינלאומיים נגלה לכולם – המפעילים דורשים מחירים מופקעים, משרד התקשורת נותן לזה יד, מרוויח איזה כמה אחוזים מהרווחים על המס שהוא מטיל על המפעילים וככה כולם יוצאים מורווחים. חוץ ממי? גם הפעם צדקתם, חוץ מהאזרחים.
אבל אז קמה סקייפ, ובין לילה מאזרחים תמימים הפכנו לשרים, סליחה למושחתים.
השרה איציק ומר בלשניקוב לא מודעים לקידמה, הם גם לא מודעים לעידן הדיגיטאלי שפורח פה בשנים האחרונות, ואין ספק שהם אינם ערים למחשוב שמשתדרג ללא הכר, אני די מאמין שברגע שהשרה איציק כותבת בוורד, היא לא באמת מבינה את משמעות הקו האדום שמתחת למילה. כן דליה זה די ברור שמדובר בטמטום. טמטום חסר מעוף ששולט במדינתנו.
אם היום אינני יכול להשתמש בסקייפ בגלל שהחברות שמפעילות קווים בינלאומיים מפסידות אז אני שואל עצמי למה להשתמש בכלל ב'מסנג'ר'? חברות הסלולאריות לא מפסידות כסף. רגע, מנקרת בי מחשבה נוספת: מה עם YNET? כבר שנים שלא קניתי עיתון, אולי כדאי לסגור גם את YNET 'ידיעות אחרונות' מפסידים כסף, אין להם דרישה בנייר בגללי. שיט! בגללי לא נכחדים יערות הגשם בברזיל! אויי אני באמת לא בסדר.
ואם כבר על קידמה עסקינן בואו נפסיק עם המנהג המגונה שנקרא 'אי–מייל', רשות הדואר טוענת שגם היא סובלת מהפסדים.
באותה הזדמנות אולי כדאי שנחזור לגור במערות, נלך עם עלי דפנה על איבר המין, ונאותת בעשן כדי להגיד לאמא שתדליק לי את הבויילר, מה אתם אומרים על זה שם במשרד התקשורת?
אה נכון, אנחנו מושחתים!
אין ספק שמדובר פה בטיפשות, בורות. אין ספק שמשרד התקשורת חסר בינה. הוא כבר עמוק בתוך השחיתות העגומה של מדינתנו והוא הופך אותנו לחלק בלתי נפרד ממנה.
הם רק שכחו דבר אחד שאת הקידמה לא ניתן לעצור, המפעילים הבינלאומיים יצטרכו לשאת בתוצאות והמלצתי היא שכדאי להם כבר מעכשיו למצוא דרך חדשה, ישרה, יצירתית וזולה על מנת שנזכה באמונם חזרה.
עכשיו זה ברור, צמרת השלטון מפחדת מהעתיד הצפוי, מהעולם הדיגיטלי שחוטף בטיפין טיפין את המזומנים השחורים שיושבים אצל כל אחד ואחד ובריש גלי חושף את השחיתות שמסתתרת כמעט אצל כל שר ושר.
מלחמת שיתוף הקבצים
דרך נקיטת העמדה והבריונות של משרד התקשורת על תוכנת הסקייפ הקטנטנה, אני יכול להבין את הפחד שלהם משיתוף הקבצים. אני לא ארחיב בעניין המלחמה ששוררת כי כבר טחנו אותה עד סוף בכלי התקשורת, אבל כשם שהפחד מסקייפ החושף את מחיריה המופקעים של החברות התקשורות למפעילים בינלאומיים, כך שיתוף הקבצים חושף יותר ויותר את השחיתות במערכת התרבותית שגוועת פה. ואם על תרבות עסקינן, לא הגיע העת לדבר על שחקנית השנה בטלוויזיה הישראלית?
נינט טייב
השבוע התבשרנו כולנו שנינט טייב זכתה כשחקנית השנה. כן כן, נינט טייב, אותה גברת שלא למדה פעם אחת בחיים שלה משחק. כן אותה נינט טייב הגיבורה של כולנו, הסינדרלה שכולנו אוהבים. כן אותה נינט טייב שביום בהיר אחד, בלילה קריר על חוף ים ומנחה מהנייטיז שקראו לו פעם ג'וג'ו חלאסטרה – הפכה להיות נציגת התרבות שלנו. שחקנית השנה. איזה כבוד!
ומה עם אותם השחקנים שריצדו על במות הבימה במשך 35 שנה? מה עם אותם שחקנים שמשחק זה כל עולמם? מה עם אותם שחקנים שנחשבים בחו"ל לשחקנים הגדולים בהיסטוריה? מצטער הם אפילו לא נכנסו לחמישייה, אגם רודברג עקפה אותם בהליכה.
נינט היא התוצאה של שיתוף הקבצים, נינט היא הקפטן של ספינת הדגל של הקידמה, ספינת הדגל של עולם ה SMS, ספינת הדגל של העידן הדיגיטאלי. אותה הספינה שחברות התקליטים מפחדות ממנה, שהשרה איציק מפחדת ממנה, אותה ספינת הדגל שהכחידה את ספינת התרבות שנכחדה לנו מזמן [על זה אפשר לקרוא בטור הקודם].
ואני מאשים אותי, ואני מאשים אתכם, ואני מאשים את האתר הזה, ואת סקייפ ואת מסנג'ר ואת כל העולם הדיגיטאלי המזדיין הזה שאני כל כך אוהב אותו ולא יכול בלעדיו.
נינט טייב לא זכתה כי היא שחקנית טובה. אתם לא באמת מצפים ממישהי שסיימה צבא לפני שנתיים תגבור על שחקנים שביצעו המלט וזכו לתהילה עולמית. כולם כבר יודעים את סיפור הSMS , ההתחזות אחר מספרי ת.ז ושליחתSMS בכמויות שגרמו לניצחון גורף חסר תקדים של המלכה טייב.
הקהל של נינט גנב את הניצחון, בדיוק כמו שאנחנו גונבים ומשתפים ברוח 'שיתוף הקבצים', יש אנשים שיגידו שזה בסדר, זה העולם וככה הוא מתקיים. ויש שיגידו ש'הנה פה עברנו את הגבול'.
אבל איפה באמת התרבות שלנו? אם נינט שחקנית השנה, אל תצפו ששנה הבאה היא לא תשחק תפקיד ראש בסרט קולנוע [היא שחקנית השנה לא ניתן לה תפקיד בקולנוע?] וגם באיזה דרמה שבועית חזקה... וכמו שאנו יודעים על כושרו משחקי של טייב, ככה נעמוד פנים אל פנים מול תעשיית הבידור העולמית. ושוב נבכה ונמרר, ונאמר שאנחנו מיצרים טלנובלות, שאין לנו סרטים טובים, שהכל חרא אצלנו.
אבל מי שותף לחרא הזה חברים? אנחנו! אנחנו משתפים קבצים ואנחנו משתפים חרא. בכל המלחמה הזאת שלנו ואני בעד המלחמה, [אני חלק מהמלחמה] אנו נלחמים בהכל ועד הסוף. וזאת התוצאה. תרבות ששוקעת ולא מייצרת כלום שבראשה עומדת נינט טייב, ששווה ערך לנציגה מארה"ב ניקול קידמן.
אה, בל גם נשכח את רן דנקר שעומד באותה רובריקה עם אל פאצינו בקטגוריית השחקן הטוב ביותר.
אלה חברים, אלה האל פאצינו והניקול קידמן שלנו, אלה תוצאות הלוואי של הקידמה ושיתוף הקבצים שאנחנו נלחמים עבורם.
המלחמה הקרה
במופע סטנד אפ להיפך ממופעי שירה או מוזיקה, קשה לשמוע באופן חוזר וחוזר את המופע. מופע סטנד-אפ שנשמע בפעם השנייה מצחיק פחות, בפעם השלישית הוא כבר לא מצחיק, בפעם הרביעית הוא כבר צפוי מראש. להיפך משירה, סטנד-אפ הוא מוצר חד פעמי.
יותר ויותר אני רואה בהופעתי ילדודס שמצלמים את הופעתי במצלמת הסלולארי, הם כמובן נאלצים מייד להפסיק וההופעה ממשיכה כסדרה. זאת מלחמת שיתוף הקבצים שאני נלחם בה ערב ערב על הבמה. אם ההופעה שלי נצרבת, זהו, אני צרוב או באנגלית שרוף.
לייצר סטנד אפ זה לא קל. 40 דקות ב 5 שנים בעיני זה קשה, זה מקצוע מסרס, מאתגר, מלהיב, ובעיקר דורש סבלנות. סטנד אפ זה תהליך איטי מאוד של יצירה, דיוק והכוונה. דווקא מהנקודה הזאת אני עוד איכשהו מבין חברות התקליטים שקשה להם. אבל אני ממש לא מבין את צורת ההתמודדות שלהם.
מול אלה שמצלמים את ההופעה, להפסיק לצלם זה רק פתרון זמני. הפתרון האמיתי הוא פתרון אחר שנעוץ בעובדה ליצירת חומר נוסף. אני מנסה שקצב ייצור הסטנד-אפ שלי יעלה על קצב העברתו במדיה [לדוגמה: על כל חמש דקות שאני מצלם לביפ, אני מנסה לייצר 7 דקות חדשות]. כך ההופעה שלי משתדרגת ובכך הרווחתי גם אני לא פחות. ייתרה מזאת הצילום הפלאפוני של אותו ילד הופך לפרסום מצוין להופעה – כי בואו נודה חברים אין כמו הדבר האמיתי, האנרגיות על הבמה לא עוברת במסך אינצ' ברזולציה מזעזעת.
לצערי הרב חברות התקליטים לא פועלות כך, הן לא מחפשות פתרונות יעילים, הן לא מנסות למצוא את האור החיובי בשיתוף הקבצים, הם לא באים לדוגמה ואומרים קחו שיתוף חינם, אבל את מחיר ההופעות החיות אנחנו נעלה. הם שכחו שהLIVE מנצח את הדיגיטאלי. חוסר המעוף שלהם, הוא מה שיגרום להם לקריסה.
דיגיטאלי VS LIVE
הדיגיטאליות זה קיצור דרך, הכוכבים הדיגיטאליים יודעים שהם זמניים, בחיים האמיתיים אין קיצורי דרך.
אין מה לעשות אני אוהב את העידן הדיגיטאלי והקידמה, אבל החיים האמיתיים ב LIVE מרגשים יותר מאשר בצפייה בהם. לשם אנלוגיה שיתוף הקבצים הוא ממש כמו ללכת למסעדה לקרוא את הקינוח, אבל לא לטעום אותו.
הפתרון המעשי כנגד הקידמה ושיתוף הקבצים הוא פשוט להסכים עם זה. בעוד השיתוף נשאר בגדר הדיגיטאלי, המשתפים חיים בעולם האמיתי, כמו שפרסומת לאבקת כביסה מרצדת על המרקע, המוצר האמיתי נמכר בחנויות. כך לעניות דעתי חברות התקליטים צריכים לראות את נושא שיתוף הקבצים – כפרסומת! פרסומת מעולה להופעות החיות.
איך מתמודדים עם הבעייה [שיתוף נכון]
כפי שציינתי קודם, אני רואה את שיתוף הקבצים כמערכת פרסום משוכללת ומיוחדת שעדיין לא הצלחנו לאמוד על מרכיביה ותוצאותיה.
עכשיו ראו איך משתמשים בה נכון:
כל יום שישי ב- 22:30 יש הופעת סטנד-אפ שנקראת "פעמיים סטנד-אפ" עם יאיר גרינברג ואני ב'קאמל קומדי קלאב' [רח הקונגרס 52 תל אביב]
כי המציאות עולה על כל דיגיטאליות.
ועכשיו הגיע הזמן לשתף, אני נותן לכם לשתף באהבה. אז שתפו! שתפו את כולם בשעה וביום [אני חוזר ומדגיש כל שישי ב 22:30 "פעמיים סטנד-אפ" בקאמל קומדי קלאב].
ככה כולנו יוצאים מורווחים [אם רק חברות התקליטים היו חושבים כך, אה?]
נ.ב:
ועוד משהו, את כרטיס כניסה, אותו דווקא אי אפשר לשתף.
ותמסרו ד"ש לנינט רן ולדליה – כי הכל מאהבה.
כתבה זו נכתבה ע"י רודי סעדה
אתם מוזמנים לבקר באתר המועדון המייצג את הכתב - מועדון ה"קאמל קומדי קלאב"
לפרטים לגבי הופעות לחצו על התמונה
מקור
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
