כיוון שהעניין הבא טורד את שלוותי הרעועה ממילא, החלטתי להביאו בפניכם ולקבל חוות דעת מלומדות:
לקרובת-משפחה צעירה, בחטיבת הביניים, היה מבחן בגיאוגרפיה, ובו נכתבה בין היתר הקביעה הבאה, שעליה היה צריך להשיב בנכון או לא נכון:

לאדם יש יכולת השפעה קטנה מאוד על איתני הטבע. (נכון או לא נכון?)

התלמידה השיבה "לא נכון" ובהמשך נימקה וכתבה, שיכולת ההשפעה של האדם על איתני הטבע אינה קטנה מאוד, אלא אפסית. הוא יכול להזהיר מפניהם או להיערך להם אבל לא להשפיע עליהם.

המורה פסלה את תשובתה וכתבה, כי לאדם בכל זאת יש יכולת השפעה על איתני הטבע, למשל בבניית סכרים או בייבוש שטחי ים.
התלמידה טוענת, ואני מסכים איתה, שזה לא נחשב השפעה על איתני הטבע, אלא למשל זו היכולת להתמודד איתם או להיערך להם.

לפני שהמורה הנ"ל מקבלת מכתב ברכה נרגש על הגילוי המרעיש שלה בדבר יכולתו של האדם להשפיע על איתני הטבע, אשמח לקרוא את תגובותיכם.

תודה מראש. :-)

"השפעה" אינה מילה אולטימטיבית, ולכן אין מדובר על זה שהאדם יכול "להתגבר" על איתני הטבע. אין בזה אפילו כדי להגיד שההשפעה היא כרצונו של האדם, או שהיא חיובית. אבל מה שמתרחש בשנים האחרונות מוכיח שהאדם משפיע על איתני הטבע. ואין לנו דוגמה טובה יותר מאשר ההוריקנים האיומים באמריקה, שאין מחלוקת בין המומחים, שעוצמתם ותכיפותם גברו בגלל התחממות כדור הארץ - שהיא מעשי ידי האדם.

אם זאת אינה "השפעה" - אינני יודע השפעה מה היא.

לא רק שיש מחלוקת, אלא היא שמדובר במחלוקהת שמגיעה ממקום שרחוק להיות
שולי הקהילה המדעית. עושה רושם שמדענים רבים חושבים שהתחממות כדור-הארץ
היא חלק מתהליך מחזורי של התחממות והתקררות שאורך אלפים רבים של שנים,
ואין לו שום קשר(או קשר מזערי וחסר משמעות ביותר) לבני-האדם.

אז תזכה לתגובות.

הקטע הוא שבמקום להודות בטעות, אתה ממציע תירוצים אומללים. הקטע הגדול עוד יותר, שגם זה רגיל אצלך...

שמור את ההתנצחויות האלה לפורומים הפוליטיים.
אני בונה עליך כעל מי שינסח את המכתב למורה. :-)

תודה.

אני רוצה לחזק את תשובתך, מלבד ההתייחסות להוריקנים.
יש לנו אפשרות להשפיע השפעה על איתני הטבע (אפילו אם מדובר על קליע ברק, שמשפיע על מהלך הברקים ומגן עלינו במידה מסויימת). ההשפעה אמנם קטנה מאד, אבל היא השפעה.

בנושא התחממות כדור הארץ כתוצאה מפעולת בני האדם, אין מחלוקת בקהילה המדעית. חשוב לציין כי בהחלט קיימים תהליכים שמשפיעים על טמפרטורת כדור הארץ, תהליכים משמעותיים מאד, שיכולים לגרום להתחממות הקיימת כיום - למעשה, במשך רוב קיומו של כדור הארץ, לא היו קרחונים כלל, אז אפשר להגיד שאנחנו אפילו נמצאים בתקופה יחסית קרה... אנחנו גם לא מבינים את כל מנגנוני ההיזון החוזר, כך שלהגיד שאנחנו מבינים הכל בנושא הזה לא יהיה נכון.

אבל המתאם הגבוה מאד בין העליה בפעילות האדם, במיוחד בכל הנוגע לפליטת גזי חממה לבין העליה בטמפרטורה, ברור. ולכן בין מדעני האקלים קיימת הסכמה רחבה שמעשי האדם אחראים לחלק משמעותי בעלית הטמפרטורה במאה האחרונה. זאת, מלבד ממדענים בודדים, שדעותיהם זוכים להד נרחב במיוחד בשל לובי פוליטי בארה"ב.

אני לא רוצה שזה ישמע כהשמצה, אז אני רוצה להדגיש שלא מדובר בהכרח על מדענים שמושפעים מהתעשיה - פשוט מדענים שבדומה כמעט לכל תחום אחר, רואים את אותן העדויות, ומגיעים למסקנות שונות מהמקובל. אבל מדען אחד מתוך 1000, ואפילו מתוך 100, שמגיע למסקנה שונה מהמסקנה של כל האחרים, זה לא "מחלוקת בקהילה המדעית" כפי שמתואר לפעמים.

זה לא אומר שצריך להתעלם מאותם האנשים. להיפך. תמיד טוב שיש מי שמקדיש את החיים שלו כדי להוכיח שמה שיודעים אינו נכון. אם זה לא היה כך, השיטה המדעית לא היתה עובדת. אבל כאשר מדברים על הנושא, צריך להבין את הפרופורציות.

בדומה למקרים אחרים שבהם מעורבים גופים בעלי אינטרס שאינו מדעי נטו, ושמסקנות שהגיעו אליהם בשיטה המדעית אינן מתאימות להן, קיים ניסיון להציג מחלוקת במקום שאינה באמת קיימת.
אין שום ספק שאנחנו רחוקים מלהבין את כל התהליכים המשפיעים על הטמפרטורה באטמוספירה, אבל זה שלא יודעים הכל, לא אומר שצריך להתעלם ממה שכן יודעים... ויודעים המון.

למרות זאת לקשר בין ההוריקנים האחרונים לבין ההתחממות הזו, גם לא נכון. אולי זה קיים. באותה מידה, בהתאם לידע שלנו כיום, זו יכולה להיות מקריות בלבד.
גם כאן, לא נעים להגיד, הרבה מהאחראים על פרסומים מהסוג הזה הם גופים בעלי אינטרס.

אני חושב שיש לגנות כל צד שמנסה לסלף את התוצאות המדעיות לטובתו, ולא משנה כמה האינטרס שלו טהור. בטווח הארוך, אני מאמין שזה רק מזיק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

אם הכוונה היא להשפעה מכוונת, בוודאי שלאדם השפעה מזערית על איתני הטבע.
הקונספירטורים טוענים שרעידת האדמה במזרח אסיה הייתה נשק לא-קונבציונאלי
חדש של המערב, אבל רוב המוחלט של האנשים(והקהילה המדעית) לא מכיר בקיומו
של מכשיר או שיטה שיכולות לגרום לשטפונות, הוריקנים, טורנדואים, רעידות אדמה
או נפילות מטאוריטים "כבקשתך"...

לעומת זאת, אם מדובר על כל השפעה שהיא, בוודאי שהאדם משפיע על איתני-הטבע.
ב-20 בדצמבר 1979 נשא אדוארד לורנץ הרצאה בפני הכינוס השנתי של של האגודה
האמריקנית לקידום המדע בוושינגטון, ששמה היה: "יכולת-ניבוי: האם משק כנפיו של
פרפר בברזיל מחולל טורנדו בטקסס?"
כל מילה נוספת תהיה מיותרת, לדעתי

ייבוש ביצות, בניית סכרים וכו' אכן משפיעים על הטבע במידה מסויימת, אך כיום אנחנו
רק מתחילים לפתח את המדעים שמסוגלים לנבא מה תהיה ההשפעה הזו. בינתיים
אנחנו זוכרים את ייבוש החולה...


ובקיצור: השאלה היא מה הכוונה בשאלה - השפעה סתם(ואז גם תיקנים משפיעים על
איתני הטבע), או השפעה מכוונת(ואז, אם אתה לא דבקה - התשובה היא לא)

בכל מקרה, ייתכן והעניין סובב סביב הסמנטיקה.

אפסית או קטנה אלו מושגים יחסיים שייתכן והם גורמים לבלבול ולחוסר ההסכמה.
בניית סכרים יכולה ליצור אי-איזון בכדה"א ולגרום לתגובותיו בהתאם; רעידות אדמה, התפרצות הרי געש, נחשולים וכדומה.
אפסית או קטנה?
לא יודע. השאלה מנוסחת בדיוק כפי שמשרד החינוך יודע לנסח את שאלותיו במבחנים בבתי הספר.

שי.

קודם כל, תודה לכל מי שהשתתף בדיון הזה. היה מעניין ומאלף לקרוא את הדברים, ולמדתי מהם לא מעט, גם מדברי אלה שאני חולק על דעתם.
לעצם העניין: בעקבות ההערות של המורה על גבי המבחן (כאמור, היא נתנה כדוגמאות להשפעה בניית סכרים וייבוש שטחי ים), סביר להניח שהכוונה בשאלה היתה להשפעה יזומה ומכוונת של האדם על איתני הטבע, ולא להשפעה אקראית או לכזו שנוצרת כתוצאה ממחדלי האדם.
בהיבט הזה, של השפעה מכווונת ויזומה, לדעתי יכולתו של האדם להשפיע על איתני הטבע היא אכן אפסית: הוא לא יכול למנוע או להחליש סערות הוריקן או טייפון, התפרצות הרי געש, רעידות אדמה וכד'.
אני לא מקבל את הפירוש המרחיב של ביג ג'ו למושג השפעה. אילו השאלה היתה מדברת על יכולתו של האדם להתמודד עם איתני הטבע, כי אז אפשר היה להגדיר אותה כקטנה (או גדולה, עניין של דיעה) - אבל בוודאי לא אפסית.
כפי שכתב שי, מדובר בעניין של סמנטיקה. השאלה היתה מנוסחת באופן רשלני ואולי אף מטעה, ובכל מקרה - לא היה ניסיון של המורה להתמודד עם תשובה מנומקת - אך כזו שלא ציפתה לה, והיא בחרה בדרך הקלה והמרובעת.
מה חלקו של משרד החינוך בעניין ומה חלקה של המורה? זו כבר שאלה לדיון בפני עצמו...

איך תגדיר את הגברת הגשמים על ידי פיזור יודיד הכסף?

נדמה לי שזו הדוגמה היחידה להשפעה מכוונת ויזומה של האדם על איתני הטבע, וגם היא למיטב ידיעתי מצומצמת ומוגבלת (אם כי אותה באמת קשה להגדיר כ"אפסית").

האם תפוצה של בעלי חיים וצמחים היא בתחום ההגדרה? האם "איתני" הטבע נקבעים על פי פוטנציאל ההרס שלהם?

בכל אופן, התשובה היא כן. בני אדם יכולים "לגרום" לרעידות אדמה באזורים מועדים. באזורים עם פעילות טקטונית נרחבת, שינויים בלחץ בעומק האדמה יכולים להביא להפרת האיזון ושחרור אנרגיה על ידי רעידת אדמה. החדרת נוזלים בלחץ גבוה או שאיבה יכולים לעורר פעילות טקטונית. עשרות ארועים כאלה תועדו בארה"ב, יפן וקנדה.

למרבה הצער, כנראה לא ניתן לנצל את העניין לשחרור אנרגיה מבוקר באזורים מועדים לפורענות (קליפורניה, או עמק הירדן) מכיוון שמדובר במערכת מורכבת מסובכת לחיזוי. הזמן בין החדרת הנוזל לבין הרעידה יכול להשתנות בסדרי גודל, העוצמה של הרעידה היזומה אינה ניתנת לחיזוי, ומעבר לכל זה, מכיוון שסולם ריכטר הוא סולם לוגריתמי (על בסיס 10) העניין פשוט לא ריאלי.

סולם ריכטר מתייחס לאמפליטודה של התנודות - רעידה בעצמה 4 היא בעלת אמפליטודה גדולה פי 10 מזאת של רעידה בעצמה 3. אבל הפרמטר הרלוונטי ל"מניעת" רעידות אדמה הוא עצמת האנרגיה המשתחררת. האנרגיה פרופורציונית לחזקת 1.5 של האמפליטודה. לכן, ברעידה בעצמה 4 משתחררת אנרגיה פי 32 (~1.5^10) בערך מברעידה בעצמה 3. לפיכך, כדי למנוע רעידה הרסנית בדרגה 6 תצטרך 32,000 רעידות קטנות בדרגה 3.

לא סביר שהמורה כוונה לנושא זה אבל בכל אופן אני מצדד בעמדתו של ביג ג'ו לגבי הפרשנות למילה "השפעה".

עם כל הכבוד לתשובה המעניינת (ולכותבה), אני לא חושב שלכך התכוונה המורה, כששאלה על מידת ההשפעה של האדם על איתני הטבע, אבל היה מאוד מסקרן אותי לראות את הבעת פניה, לו היתה נתקלת בתשובה כזו במבחן...

אני משוכנע שהמורה לגיאוגרפיה מעודכנת מאד בנעשה במדע.

מה חדש במדע?