אז ככה, בזמן האחרון יש לי בעיות עם ההורים, ואני מרגיש שכל דבר שאני עושה מעבירים עליי ביקורת די קשה ואומרים לי הערות שממש מעצבנות, אבל אני בדרך כלל סופג אותם (ותאמינו לי אני מסוגל לספוג הרבה). לפני כמה ימים הכל התפרץ ואני אולי קצת מתחרט על חלק מהדברים שאמרתי. נתחיל בזה שאני 4 חודשים לפני גיוס, ובאמת שהתקופה הזאת היא התקופה הכי שחורה שהייתה לי בחיים. אני עובר מעבודה לעבודה (לא מסוגל לעשות משהו שלא מעניין אותי) ולא מוצא את עצמי בכלל. אני עובד 3 ימים בשבוע בעבודה שאני לא סובל ועושה טלפונים כמעט כל יום כדי למצוא משהו אחר. אני קם כל יום ב1-2 ובלילה אני עובד. בזמן שאני לא עובד,ההורים שלי כל הזמן אומרים לי - תנצל את הזמן שלך אתה לא עושה כלום כל היום ומתעצל להזיז את עצמך. את זה אומרים לי כמעט בכל יום לפעמים בצעקות, לפעמים בטון נורמלי. לפני כמה ימים אמא שלי ביקשה ממני לעשות משהו פשוט שהפך ממש לויכוח רציני, כששכחתי פעם אחת לעשות אותו ובפעם השנייה לא עשיתי אותו בכוונה. למה אתם שואלים? כי כשאני תמיד מבקש משהו לוקח מספר ימים עד שהוא מתבצע לא משנה מה הסדר גודל של הדבר המבוקש. אז אמרתי- באותה מידה שאני לא מקבל דברים בזמן שאני מבקש, ככה גם את תצטרכי לחכות כדי להרגיש את ההרגשה של ההמתנה הזאת.בנוסף, אבא שלי כל הזמן זורק לי הערות שחלקן ממש לא במקום שאני עצלן וכל היום אני לא עושה שום דבר מועיל, אז אני אומר לו שסיימתי תיכון אחרי שקרעתי את עצמי בלימודים כשלקחתי את כל המקצועות הקשים ויצאתי עם ממוצע של מעל 85 , אז מה אתה מצפה ממני לעשות ב4 חודשים האלה? יש אנשים עם תארים שהם מובטלים, או שהם עובדים חלקית אז בתור אחד שיש לו בקושי 18 מה אני כבר יכול למצוא בזמן הזה? אני בדרך כלל לא מתכסח על ההורים שלי, אבל אני באמת חושב שאני צודק בקטע הזה, ונראה לי שאני צריך להעביר להם מסר מסוים. השאלה שלי היא מה כדאי לי לעשות? (להצטער על מה שאמרתי אני לא יעשה אולי על איך שניסחתי את מה שאמרתי) איך להעביר להם את המסר שמה לעשות, התקופה הזאת היא תקופת ביניים, וקשה למצוא עבודה מלאה או משהו מועיל אחר שימלא לי את הזמן?

כמה דברים- קודם כל בקשר לעבודה, יש לך כרגע עבודה זמנית, תנסה להשאר בה כמה שיותר.. הרי בצבא אתה פשוט תהיה מרושש בצורה שלא הכרת.

ההורים שלך לא רוצים שתשב כל היום בבית ואפשר להבין אותם, זה מתסכל באיזה שלב.

אתה יכול להסביר להם ברגיעות את הדעה והרצונות שלך, להסביר שאתה אכן עובד במשהו כדי שיהיה לך כסף, אבל גם חייב את ההתבטלות הזאת כי לא מזמן סיימת ללמוד ועוד 4 חודשים תתגייס.. שני דברים שלקחו לך את החופש.

בהצלחה.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני רב עם ההורים כל שני וחמישי כבר המון זמן. וכל ריב מתחיל בנקודה שהם טוענים
שאני מבזבז את הזמן.
אז אין ממש לעשות במקרה שלי... אבא שלי מטבעו עקשן ולא מוכן לקבל ביקורת
אז נשאר לי רק לצרוח מה שבא לי ולחזור למחשב לעוד 15 שעות של שימוש.
אבל אני גם עובד עבודת לילה והיום הייתי אמור להתחיל עבודה בבקרים אבל
דחו לי אותה ליום ראשון.
אז במקרה שלי ההורים(ליתר דיוק האבא) הם בגדר עלוקות. משגעים לי את המוח
על דברים שלא היו ולא נבראו...
אז אל תצטער על מה שאמרת, לפעמים זה טוב לצרוח ולפרוק הכל... הורים גם טועים לפעמים.
תנסה להסביר להם שאתה כבר סיימת תיכון, עוד ארבעה חודשים אתה תהיה אסיר למשך שלוש
שנים אז שלפחות בזמן הזה תהנה.

יש תקופות מסויימות בחיים, שהם לא הכי טובות.

תסביר להם איך אתה מרגיש מה קורה איתך, אני בטוח שהם יבינו אותך.
לפי מה שאני רואה הם רק רוצים לטובתך. (יש הורים שבכלל לא אכפת להם מה הילד שלהם יעשה והם לא דואגים לו)

ועוד משהו קטן קצת אבל לא קשור.
הייתי מציע לך לחלק את הקטע לפסקאות זה ממש הכאיב לי בעיניים לקרוא ככה. (נאלצתי לחלק בעצמי)

לפי דעתי אתה יכול ללכת עם הויכוחים האלה בגישה קצת שונה.

אל תשווה את עצמך לאנשים אחרים במצבים אחרים, תנסה שלא להתחכם יותר מדיי (חח זה קשה אני יודע)
בכל מקרה אתה צריך לבוא בגישה של מה שאתה כן עושה ולא מה שאתה לא עושה.
תגיד להם משהו בסגנון הזה: אני עכשיו עובד כדי לנסות להיות מסודר מבחינה כלכלית בצבא ולא לבקש עזרה מכם מבחינה כספית, אם אני לא עושה כלום בין שעות העבודה זה בגלל שזה מה שאני רוצה, אני רוצה חופש, שקט וזמן לפני הגיוס.

בקשר לעבודה באמת רצוי בתמצא משהו שאתה אוהב אבל זה לא תמיד אפשרי אז פשוט תעבוד 4 חודשים אין מה לעשות לא הכל יוצא כמו שרוצים תחסוך כסף כי בצבא גם ככה אתה לא תהיה בכזה מצב כלכלי טוב.
מה שהכי חשוב זה שההורים יקבלו את העובדה שזה מה שאתה עושה ושיפסיקו לנסות להשפיע עליך, על זה אתה צריך לעמוד.