|
25-11-2004, 23:46
|
|
|
חבר מתאריך: 11.11.02
הודעות: 5,746
|
|
אני מודה לך
ובסוף אסביר מדוע
כתבת: שאתה תחטא באותה פשטנות פתטית ממנה אתה כה סולד ? מה הקשר בין שני המשפטים הללו ומדוע נפקד מקומם של בתי-המשפט במדינת "ארבל-מזרחי" שלך ?
בהתייחס למשפט הזה: "מזרחי הפריז בשימוש באזנות סתר (אחוז היתרי ההאזנה שמאושרים בישראל הם מהגבוהים בעולם)"
* ראשית כל, ההתגרות מיותרת, לפחות אם היא בהתחלה. הסגנון הזה מתאים למרן ori, וזו אינה מחמאה.
שנית שאלת ובצדק מה הקשר. ובכן, אין קשר ישיר. מה שנכתב בסוגריים היה הערת אגב. מזרחי הפריז בהאזנות הסתר, ואין זה מקרי משום שבתי המשפט בישראל מאפשרים בקלות רבה מאוד להאזין. שיעור האישורים הוא מן הגבוהים בעולם ועלולה, לדעתי, להיות בכך פגיעה קשה בזכויות האזרח.
כתבת: "מדוע אתה מנסה להדגיש ביקורתך בציון עובדות שהן טיבן של האזנות-סתר, וקיומן נמשך, מן הסתם, עד לימינו אלה?" בהתייחס למשפט הזה שלי: "מזרחי תמלל ושמר בכספת שיחות שלא קשורות לחקירה, תיעד אנשים במצב מביך, שאותם לא היה כלל צריך לתעד מלכתחילה".
* אין ספק שזהו טיבן של האזנות סתר ושהן נמשכות גם כיום, לעתים בצדק. אבל בוא נבחין בין האזנת סתר, לתמלול ולשמירה של התמלול. תמלול שיחה שלא קשורה בדרך כלשהי לחקירה לא אמורה להישמר (אם אמורים בכלל לתמלל אותה, היא סוגיה שבה אני לא מעודכן).
"הוא לא עשה את זה לשם שמיים", כתבתי, ואתה שאלת: אז לשם מה? האם מקבל קצין משטרה את משכורתו עפ"י מספר אישי-הציבור שהפיל? האם סבר מזרחי (לדידך) כי יוענק לו פרס ישראל משום שפעל לשם הפלת אנשי-ציבור? האם אתה רומז לטובות-הנאה שידוע לך עליהן?
* אני לא יודע מה חשב מזרחי ומאילו מניעים פעל. אבל להיטות יתר, וסליחה על השימוש החוזר במונח, לא מעידה, לדעתי, על מוטיבציה לגלות את האמת, אלא להגיע אל המטרה. מהי המטרה? תפיסת האיש הרע, וקבלת הפרס על ראשו. מהו הפרס? פיקוד על אגף החקירות. המעשים המיוחסים למזרחי נעשו בעת כהונתו כראש היחבא"ל. אני מניח שהוא ידע שמפכ"ל הוא לו יוכל להיות, אבל כ"לוחם אמיץ" בשחיתות הוא בוודאי ידע שעתידו המקצועי או אפילו הפוליטי מובטח. אל תייחס לי פשטנות עד כדי כך מגוחכת בבקשה. אני לא עושה את זה לך.
אני כתבתי: ארבל דגלה בשיטה קלוקלת שאליה מתנגד מזוז בתוקף: יש לך חשדות? תפיל אותם על החשוד - גם אם יש ספק. בית המשפט הוא שיקבע אם הספק גדול מספיק, ולעזאזל עם שמו הטוב של החשוד. מזוז, כאמור, פסל את השיטה הזו וקבע שאם יש ספק גדול מספיק, לא מגישים כתב אישום.
על כך השבת: לא-מדויק (וזו בלשון המעטה). כנראה שעפ"י עולמך המוסרי, גיהוץ כרטיס אשראי מוסדי (ציבורי) באלפי שקלים לצרכים פרטיים - הינו חוקי, כל עוד לא הוכחה "כוונה פלילית" (מושג שהפך אהוד בנימוקיהם של הזיכויים עליהם רמזת). זו לא ארבל, אדון יקר - אלה בתי-המשפט שהמירו בשנים האחרונות את קונספצית "זכויות הקורבן" - בגישת "זכויות העבריין".
באשר להערתך אודות מזוז - אכן פסל האחרון את מדיניות קודמתו, אך בניגוד למסקנתך אודות אופי החלטותיו - אלה מעידות דווקא על גישת ה- "די בספק קטן בכדי שלא להגיש כתב-אישום".
* אתה שוב מנסה לעשות לי ori? (זה שם נרדף לצירוף של עיוות, דמגוגיה וילדותיות קשה בעת ויכוח). הדוגמה שהבאת מקפיצה אותי לדיניץ, אבל קשה להכליל וכל מקרה לגופו. לא כל פגיעה בתקשי"ר או באמות מוסר ציבוריות מהווה עבירה פלילית (מה שגורר כמעט אוטומטית סחבת משפטית של שנים).
חוץ מזה מה הן אמות המוסר הציבוריות שאנחנו רוצים/צריכים? אגיע לזה מיד.
נחזור קודם לנקודה העיקרית. אתה בעצם אומר שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מאן דהו מעונש. אני מסכים. אבל הגבולות כאן נורא מטושטשים, בייחוד בחברה קטנה כמו ישראל שבה כולם מחוברים איכשהו אחד לשני. הנורמות, או התרבות השלטונית, נמצאות בשלב מעבר בין תרבות לחיצת היד, או תרבות הסמוך, לתרבות המודרנית. החברה הישראלית (ואני יודע שתאשים אותו בבבל"ת בנקודה זו) מורכבת לא רק מבעלי התרבות המודרנית, אלא גם מבעלי תרבות מסורתית יותר כמו יוצאי מדינות ערב ויוצאי רוסיה. אצלם הגבולות עוד פחות ברורים מאשר אצלנו, וזו עוד סיבה לכך שהם נוטים להסתבך בעניינים אלה בהשוואה לשיעורם באוכלוסיה (הכוונה כאן למזרחיים; יומם של "הרוסים" עוד יגיע, כאשר יגיעו לשלוט יותר בברז).
מה אני אומר? בגלל הגבולות המטושטשים, צריך להוכיח "כוונה פלילית" כדי להרשיע אדם, ולהימנע מהגשת כתב אישום באם יש ספק מספיק גדול לכך (שוב, קשה מאוד למדוד דבר כזה. בשביל יש שיקול דעת סביר). יצויין רק, שכל הדיון הזה מתייחס בעיקר לאנשי ציבור כמובן. ברמה הציבורית, לעומת זאת, צריך להוקיע את השחיתות הזו. הדבר הזה לא נעשה מספיק, ועיקר הבעיה בשלטון המקומי. מזוז דיבר על מיגור התופעה, ואני חושב שראוי לתת לו אשראי - גם אם לא בלתי מוגבל - בעניין הזה.
כתבתי: "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות את הסיטואציה שבה מחליטים לתפור תיק למישהו"
תגובתך: יותר מדי קולנוע (רע).
* אמנם כרגע קופץ לי בראש הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט", אבל יש לא מעט מותחנים טובים שעוסקים בנושא. המציאות עולה על כל דימיון... אני סמוך ובטוח שתפירת תיק הוא מקרה קיצוני ומקווה שלא קרה במחוזותינו. אבל אני לא חושב שצריך לקחת את הביטוי במובן ההוליוודי. כשאתה אורג כתב אישום מעובדות אקלקטיות, שאת חלקן אפילו קשה להגדיר כעובדות, וכאשר אתה עורך מסביב פסטיבל תקשורתי גדול בשיתוף החוקרים, מה אגיד לך? רוצה לקרוא לזה "להיטות יתר"? רוצה לקרוא לזה "סימון מטרה והסתערות עליה גם אם זה אומר לדרוס כל מני מהמורות בדרך"? קרא לזה איך שאתה רוצה. תפירת תיק לא מחייבת כוונה ראשיתית. כלומר, לא מחויב המציאות לתכנן תפירת תיק כדי שזה יהיה "תפירת תיק". יתכן שאתה באמת תאמין שהאיש אשם, ושתעשה הכל כדי שיורשע (בין אם בינתיים הבנת שאין הוא אשם, ובין אם אתה מוסיף להיות משוכנע באשמתו).
כתבתי: אני בטוח שבמרבית המקרים מי שנתפס הוא גם אשם, אבל האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם כדי לתפוס פושע אפשר לעבור בעצמנו על החוק? האם כדי לתפוס פושע מותר לנו למנוע ממנו להגיע למשפט צדק? נניח שכן. האם אנחנו יכולים לחיות עם מציאות שבה, במקרה, נוקטים בשיטה כזו גם כלפי אדם חף מכל פשע? איזה זיכוי יש לנאשם כזה לצאת לחופשי? נאשם כזה ייכנס לכלא על לא עוול בכפו. האם אפשר להשלים עם זה? אני סבור, שלא.
כתבת: "בדמגוגיה הזו ממש הפלת אותי לקרשים. גרישם עוד יתבע אותך על פלגיאט".
* דמגוגיה? באמת? (השאלה נשאלה בציניות. אל תטרח לענות).
כתבת: חטאו של מזרחי (המזרחי, להזכירך) היה בעובדה שנתן לתמונת העולם הקודרת שנחשפה לפניו להעכיר את אופיו ולהפכו לקר, מנוכר וחשדן. ואולם, כשחבורת "עיתונאים" מכריזה עליך כ"יעד חיסול", כשקצינים היושבים איתך בישיבות המטה מדליפים את דבריך לנחקרים, וכשהשר אליו אתה כפוף - מנסה ל"רכך" את צעדיך (גם אם ללא כוונה פלילית...), קשה להאשים אותך ביציאה למלחמת חורמה.
* נו באמת, ואתה עוד מייחס לי דמגוגיה וכיוון מחשבה "גרישמי"? לפחות היית עושה את זה במרחק של כמה פסקאות, ולקוות שאשכח את העקיצה שלך. דבר ראשון אתה סובל מאנכרוניזם קשה. התקופה המדוברת היא בכלל התקופה שבה היה מזרחי ראש היחבא"ל. למיטב זכרוני השר שלו היה בכלל בן עמי. מה יכול להיות יותר ידידותי מזה? אותו בן עמי שהתעקש למנות אותו לראשות אח"ק. או שאין לך מושג על מה אתה מדבר, או שלא הבנתי אותך.
על איזו חבורת "עיתונאים" אתה מדבר? על דנקנר ויואב יצחק. הצחקת אותי. למזרחי וארבל יש יותר עיתנואי חצר מאשר לכל דמות משטרתית ומשפטית אחרת. הדלפות? פה בכלל שפכת אותי מצחוק. מזרחי הקדוש שלעולם לא מדליף דבר, סובל מהדלפות חבריו. LOL
מזרחי מידר את הממונים עליו כי הוא לא שחקן צוות. האמת, לא בטוח שזה כל כך רע. אבל בסופו של דבר המשטרה היא מערכת הררכית, ולא יתכן שקצין בכיר יעשה דין לעצמו וינהל ממלכה סגורה. גם אם יש לו פרקליטת מדינה תומכת שעושה את אותו הדבר בממלכה שלה - ומשאירה לו קו פתוח אצלה.
כתבת: העובדה שגזרת גזירה שווה בין השחיתות הפרטית לבין פעילותם הציבורית של מזרחי וארבל - מחזקת רק צד אחד במלחמה הזו - ולא יועילו כל טיעוניך המתחסדים. נפלת לאותו הבור בו כבר מתפלש רובי ריבלין.
* הסבר את עצמך. אני לא בטוח שהבנתי אותך.
זהו, זה היה ארוך. אבל אני חייב להודות שנהניתי. אין פה הרבה קריאות תגר רציניות, וגם אלה שיש להם פוטנציאל לא תמיד מסוגלים לנהל ויכוח ענייני. באשר לשטחיות ולפשטנות: זה פורום אינטרנטי, למה אתה מצפה? שנכתוב נימוקים נוסח השופט חיים כהן ז"ל?
_____________________________________
|
|