"מחיר חבית נפט עלול להגיע ליותר מ-100 דולר"

הבוקר נסחרת חבית נפט ביותר מ-68 דולר. אנליסטים צופים כי הטלה של סנקציות סחר על איראן עלולה להקפיץ את מחיר הנפט ולהוביל להאטה כלכלית בעולם כולו. איראן עצמה צפויה לשלם מחיר כבד, מאחר וכספי הנפט מהווים 80% מהכנסותיה מייצוא
סוכנויות הידיעות

מחירה של חבית נפט נסחר הבוקר ב-68.26 דולר, אחרי שבסוף השבוע הוא כבר הגיע ל-69 דולר לחבית. מומחים אומרים כי מחירה של חבית נפט עלול להגיע ליותר מ-100 דולר אם מועצת הביטחון של האו"ם תטיל סנקציות סחר על איראן עקב סוגיית הגרעין.

איראן עצמה צפויה לשלם מחיר כבד: כספי הנפט מהווים 80% מהכנסות הייצוא שלה, ואובדן ההכנסות עלול להוביל לאי שקט פנימי במדינה שסובלת מ-14% אבטלה. איראן היא יצרנית הנפט השנייה בגודלה בקרטל הנפט אופ"ק, אחרי סעודיה. היא מייצאת כ-2.5 מיליון חביות נפט ליום, ושולטת בנתיב אספקה קריטי במזה"ת, מיצר חורמוז.

אנליסטים טוענים כי אפילו אם איראן תמשוך חלק קטן מהנפט שהיא מייצאת מהשוק, מחירי הנפט יזנקו ליותר מ-100 דולר לחבית. אחרים סוברים כי המחיר יגיע ל-75 דולר לחבית בלבד, ואז ישחררו מדינות אחרות את מאגרי הנפט האסטרטגיים שלהן והביקוש יחל לרדת כתוצאה מהאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית.


מי ייפגע יותר?

אז מי יפגע יותר? ארה"ב ומדינות אחרות טוענות, כמובן, שהנפגעת העיקרית תהיה איראן. משרד האנרגיה האמריקני מעריך כי יצוא הנפט מממן כמחצית מהתקציב הממשלתי האיראני, וכי למרות שמחירי הנפט הגבוהים הגבירו את קצב הצמיחה במדינה לכ-5%, איראן לא התאוששה מהמלחמה נגד עיראק ומסנקציות סחר על טכנולוגיות רגישות שהוטלו עליה.

איראן, מצידה, מציגה באמצעות התקשורת הממלכתית תמונה של עם המאוחד מאחורי ההנהגה ותומך בניסיונה של המדינה להגיע לעצמאות בתחום האטום.

צרכניות הנפט הגדולות מחזיקות קלף אחד חשוב בשרוול - רזרבות הנפט האסטרטגיות שלהן. לארה"ב ולמדינות אחרות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית יש ביחד כ-1.48 מיליארד חביות נפט במאגרי החירום שלהן. אופ"ק יכולה להוסיף כ-1.5 מיליון חביות ביום לייצור העולמי, ורוסיה יכולה להוסיף כ-500 אלף חביות ביום, לאחר שהביקוש המקומי לחימום יירגע.


התמיכה לא מובטחת

למרות הלחץ העולמי המתוקשר על איראן, לא ברור אם ארה"ב תצליח בכלל להשיג תמיכה להטלת סנקציות על המדינה במועצת הביטחון. חברות מועצת הביטחון רוסיה וסין הן בעלות הברית העיקריות של איראן, ומקיימות עימה קשרים כלכליים ואסטרטגיים חזקים.

סין היא לקוחה גדולה של הנפט האיראני ושותפה של איראן למספר פרויקטי חיפוש וקידוח נפט. רוסיה מספקת נשק וטכנולוגיות ושירותים גרעיניים לתוכנית, שאיראן טוענת בתוקף שמטרותיה אינן פיתוח נשק. רוסיה גם צפויה לגרוף רווחים עצומים מעליית מחירי הנפט ומהגידול בביקוש לנפט שלה, אם איראן אכן תצא מהשוק.

עמדתה של הודו בנושא אינה ברורה. המדינה הצטרפה לבריטניה, ארה"ב, צרפת וגרמניה בספטמבר ותמכה בהחלטת סוכנות האנרגיה שסללה את הדרך להפנייה למועצת הביטחון, אך הממשלה ההודית נתונה ללחצים כבדים לא להצביע נגד איראן בפגישת הסוכנות ב-2 בפברואר, אז תתקבל ההחלטה המעשית לגבי ההפנייה.

אחד העיתונים המשפיעים ביותר בהודו, "דה הינדו", הזהיר בשבוע שעבר כי "אסור להודו לאפשר לעצמה להיגרר ללינץ' שמבצע האספסוף בהובלת וושינגטון נגד איראן. פרט לחוסר הבסיס המשפטי של האיום בסנקציות, הודו צריכה להתייחס גם להשפעת הלחצים האמריקנים על טהרן על מחירי הנפט בעולם וכן למצב הביטחוני הכללי במערב אסיה".

(23.01.06, 12:03)


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3205000,00.html