שלום לכל חברי הפורום הנכבדים,

אודה לכם אם תוכלו לענות לי על מספר שאלות:

א. איך עובד המנגנון של רימון ה40 מ"מ ה"מנתר" (M397/m397A1).
אם אפשר לרדת לפרטים הקטנים אשמח מאוד.
בנוסף, קצת היסטוריה על הקונספט אם אפשר ( האם היה קיים ררנ"א "מנתר" לפני?).
קישורי מידע ודיאגרמות יתקבלו בברכה (אני אישית לא הצלחתי למצוא שום אתר עם הסבר מפורט של ממש).

ב. איך הרימון הנ"ל מייצב עצמו בזמן המעוף? האם מטול הm-203 הוא בעל סלילים?
אם כן מצטער על השאלה הטפשית.

ג. תיאורטית, האם קלע המצוייד בm16 מקוצר בעל כוונת קלעים 4X Trijicon ACOG מסוגל, במסגרת חוקי הבליסטיקה, לפגוע במטרה הנמצאת במרחק 600 מטר?
האם, מבחינת הטווח האפקטיבי המקסימלי, יש הבדל בשימוש בכדורי m193 לעומת m855?
כמו כן, איך זה יכול להיות שבנתוני הm16 רשום שהטווח המקסימלי שלו הוא שני קילומטר פלוס אם (לפי מיטב הבנתי) הכדור מאבד מהתאוצה שלו אחרי 300/+ מטר.
דרך אגב ( משהו שקפץ לי כרגע לראש), מהו שיא מרחק הירייה לקלעים? כלומר, בעזרת רובה שהוא לא רובה צלפים ייעודי (כמו אמ16 מקוצר בקונפיגורציית קלעים, דראגונוב וכו').

ושאלה אחרונה(אני יודע שאתם כבר מתים להחטיף לי מכות):

איך זה יכול להיות שבנתוני האמ16 רשום שהוא מסוגל לירות 800 כדורים בדקה אם אחרי (שוב לפי מיטב הבנתי) 100 כדורים הקנה שלו כבר מתעקם?

תודה רבה רבה לכולכם מראש ושיהיה לכם חג סוכות שמח.

אני יענה לך על חלק מהשאלות
א. הנשק של קלעים הוא לא בדיוק M16 מקוצר אלא M4 שיש כמה שינוים לטובת הM4 וגם תחמושת שונה לכן הדיוק והטווח המירבי עולים
ב.בקשר ל800 כדורים בדקה אולי מתכוונים בתיאוריה לא מציאותי

ב. רימון המטול לא מייצב את עצמו, אלא כמו כל כדור אחר הסיבוב שהוא מקבל מהסלילים (וכאן בעצם אני עונה על השאלה השנייה שלך - יש לו 6 סלילים) מאפשר לו מסלול בליסטי שטוח יותר ומדויק יותר.
ג. - כן, קלע מסוגל לפגוע במטרה בטווח של 600מ' (או בכל טווח אחר, אם הוא יודע את הסטייה)
- מרחק מקסימלי: המרחק שבו הכדור נופל לקרקע אם נורה בזווית האידיאלית (לא זוכר מה היא, אבל קצת פחות מ-45 מעלות אם אני לא טועה). הכדור לא מאבד מהתאוצה שלו אחרי 300מ', הכדור מאבד מהתאוצה שלו מהרגע בו הוא יוצא את הקנה (!).
ה-855 הוא כדור כבד יותר מה-m193 ולכן גם מגיע לטווח רחוק יותר (וזה כמובן שהוא נורה מקנה מתאים בעל מעלה סלילים של 1:7).
שיא מרחק? כאילו לפגיעה במטרה?

קצב אש מקסימלי - מחושב בתנאי מעבדה, והוא מחושב לפי ירי של מספר כדורים: לדוגמה 40 כדורים ב-3 שניות, ואז מכפלים ב-20 ומקבלים 800 לדקה.

אני מניח שיהיה בסדר לסרוק לכאן תרשימים של הרימון, אבל אברר לפני כן.

הכדור היוצא מהקנה לא "מתחיל" לאבד תאוצה - התאוצה יורדת מייד לאפס ומייד הופכת סימן והופכת לתאוטה, כתוצאה מהתנגדות האויר.
מה שהתכוונת כנראה להגיד זה שהוא מתחיל לאבד מהירות עם צאתו מהקנה - וזו בדיוק השפעת התאוטה
תאוצה=שינוי המהירות ביחידת זמן כתוצא מפעולת כח על הגוף. במקרה של הכדור-לחץ הגזים בקנה
מהירות=מרחק ביחידת זמן

להלן אופן פעולת הכדור עצמו מרגע הנקירה ועד הפעולה:

נקירה - פיקה יוצרת רשף שמצית חומר הודף בתא לחץ גבוה (כ 2000 אטמ') בתרמיל - מבעד לחרירים מועבר הגז לתא לחץ נמוך יותר שמהווה את עיקר נפח התרמיל בו הלחץ יורד לכ 200 אטמ' וגורם להדיפת הקלע עצמו - הקלע נע בקנה הסלילי דבר המקנה לו סחרור הנדרש לשם ייצובו באויר - במרחק של כ 14 מטר מהקנה (זה המינימום הנדרש) נדרך המרעום (שאת אופן פעולתו אסביר אח"כ) - לאחר השלמת המעוף פונה ראש הקלע מכח הכבידה כלפי הקרקע - הקשה - נוקר מכה בפיקה שמציתה חומר הודף אשר "מקפיץ" את כדורית הרסס מתוך גוף הקלע כלפי מעלה - תוך כדי ה"ניתור" מעלה מוצת/מופעל נפץ השהייה - בגובה של כ 1.2 מטר לערך יוזם נפץ ההשהיה את החנ"מ העיקרי שבכדורית הרסס - כדורת הרסס (המכילה כ 30 גר' חנ"מ + רסס מבוקר המושג באמצעות חירוצה הפנימי של מעטפת הכדורית מתרסקת.

המרעום - לתחמושת ה M 203 מס' דגמי מרעומים אשר באופן כללי רובם ככולם פועלים באופן דומה .
מרעומי התחמושת מנצלים שלושה עקרונות פיזיקאליים לשם השגת אבטחת מסלול ודריכתם הסופית וכן כולם פועלים בהקשה.

אופן פעולת המרעום עצמו...יישלח אליך מיד.

לבני.

לא עולה לי כרגע משהו שכזה בראש !
בצבא ארה"ב - הררנ"ט האחרון שהיה בשימוש היה ה M 31 שייעודו נ"ט ואחריו זנחו האמריקאים את השימוש ברימוני רובה לטובת המטול.
במזרח - למעט מדינות בודדות (פולין , הונגריה ויוגוסלביה לשעבר) השימוש ברימוני רובה לא נפוץ כלל.
בצה"ל - הדגם המבצעי הראשון היה "רימון רובה מס' 12 " (לפניו היה ה 11 שלא הוכנס לשימוש) על דגמיו שביניהם לא היה משהו... "מנתר".

מה שכן יכל להיות ומצריך בדיקה זה בקרב ידידינו הצרפתים והבלגים אצלם השימוש ברימוני רובה היה נפוץ ובמהלך השנים פותחו על ידם עשרות דגמים שונים של פריטי תחמושת ממשפחה זו.

אבל היה ריימון (גז) מנתר. ברימון הזה הניתור הושג ע"י סיחרור קילוחי הגז באמצעות קולחנים זוויתיים וכן ע"י מעטפת גומי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ולא רימון רובה או מטול.
שנית - הוא לא היה מנתר אלא מסתחרר או למען האמת "משתולל" על הקרקע להשגת פיזור יעיל יותר ולמניעת האפשרות או יותר נכון להקשות על תפיסתו והחזרתו לעבר הכח היורה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני שמשוגר ממדוכה ייעודית..

כמה מדוכות יעודייות כבר היו? עד כמה שאני יודע לרוב הוא דווקא נזרק ביד.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

של ה "פדרל " הנפוצה ביותר בארץ נועדה לרימוני ה גז הגליליים והכדוריים (מתפצל ומנתר). הורכבה על גליל M16 או על רובה פדרל יעודי 40 ממ.

היה סוג אחד של מדוכה לרימון גז, שאכן הורכה על M16 או גליל
הפדרל ירה/יורה סוג אחר של "רימון" גז - קוטר 37 מ"מ
בשנים האחרונות נכנס גם רימון גז למטול - בקוטר 40 מ"מ

אבל על רובה הפדרל הורכבה גם מדוכה לרימונים, יש לי תמונות איפשהו.זה נועד בכדי לשלב ירי " טילי גז" עם ירי רימוני גז (ענין של טווח) ה "טילים" בלשון העם הגיעו רחוק יותר. לצורך ירי הרימון ישנו תחמיש יעודי שהוכנס לקנה ה "פדרל" וירה את הרימון מהמדוכה.