17-10-2005, 18:18
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 27.04.04
הודעות: 2,059
|
|
|
כמה שאני מבין אותך..
בד"כ אני לא מגיב בפורום הזה, אבל הפעם פשוט היתי חייב.. היתי בדיוק בדיוק בדיוק במצב שלך, ואתה פשוט משקף את המחשבות שהיו לי עד לא מזמן.. כמובן שאני שמרתי אותם עמוק בבטן בלי לדבר עם אף אחד.. אבל כל מה שאמרת פה פשוט; אמיתי.
תראה אני לא יבוא ויגיד לך "תתעודד החיים יפים" "יש לך למה לחיות חכה ותראה", אני לא בא להגיד לך דברים שטחים וחסרי משמעות שלא יתנו לך כלום חוץ מעצבים על אותו משתמש שיכתוב לך הודעות חסרות טעם.
אני בא להגיד לך מה המציאות, ומה המצב שלך.
תראה אני הרגשתי בדיוק אותו דבר, שכמה שאתה חושב ורואה את התמונה הגדולה של החיים שלך הם יפים מאד, בעלי אהבה שכבר מצחינה משעמום, עם שטויות עם החבר'ה שכבר מעוררי תסכול, עם חיים שלמים שנראים מענינים ומלאי חיים שבעצם מסתכמים לך כ"מה זה החרא הזה? מה אני צריך את כל זה אני רוצה משהו חדש, אני רוצה להיות מסופק, ללכת לישון בלילה ולא לחשוב על כלום לדעת שאני חיי"; זאת הרגשה נוראית, זה ממעיט לך כל ריגוש וכל עניין בחיים ובמה שלא תעשה..
אבל, אני לא יודע איך להסביר לך את זה בלי שזה ישמע לך כנתינת תקווה מטופשת;
זה תקופתי, זה חולף.
יכול להיות שעובר עליך שינוי הורמונלי, או דיכאון שמבצבץ ומתסכל אותך, או כל שינוי שעובר עליך, ונותן לך את ההרגשה של תסכול עמוק שנאה ותיעוב לכל מה שסובב אותך..
לסיכום אני יגיד לך, תשרוד את התקופה המעפנה הזאת עד כמה שהיא מבאסת ומתסכלת, תנסה לצאת החוצה יותר ולנשום אוויר, להרגע קצת, להוריד הילוך בחיים ותראה שהתחושה הזאת תעבור לך.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י inspire בתאריך 17-10-2005 בשעה 18:24.
|
ראשי
צ'אט
Your every single wish is kept in the pages of our diary
מצב כלאיים
