 |
15-08-2005, 13:47
|
 |
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
גם אינני יודע מהיכן לקחת את הקביעה ש"במספר רב של מיקרים בהם החי"ר נלחם רגלית הצליחו מאד". אתה מתכוון לקרב החווה הסינית של הצנחנים, או לקרבות החרמון של גולני?
חולה על זכרון סלקטיבי. אולי שכחת שבשני הקרבות לכיבוש החרמון היו טנקים? שבראשון שנכשל החי"ר נע רכוב? או שאת החווה הסינית תקפו גם גדוד 100 שריון וחטיבה 14 כולה, פעמיים?
הנמשיך לעוד דוגמאות מצויינות של הסתערות חי"ר רכובה? אולי נדבר על לחימת פלס"ר7 בבוקעתא? או הקרבות על ציר "פלסטיק" ליד מעוז בודפסט ב 14-15 לאוקטובר? מה עם הנסיון הפריצה לדמור?
ספר לבני כרמל, שפלוגתו רוסקה בקרב בודד מול מגנן נ"ט מערבית לתעלה, עד כמה הסתערות רכובה מול נ"ט יעילה.
אני מתכוון לקרב על תל שמס, זה ששתי נסיונות של השריון לכבשו נכשלו קודם לכן. גדוד 98 של צנחני מילואים כבש אותו. רגלית. או גדוד 50 שניקה את איזור החיץ החקלאי מערבית לאגם המר הגדול, בזמן שכל חטיבה 460 המתינה לו בסבלנות. גם כן רגלית. אה, ואח"כ? עברו ת"פ חטיבה 217, על מנת לפתור להם בעיה "קטנה" של מגנן נ"ט שפגע ב-10 טנקים יום לפני וכתוצאה מכך נאלץ עד שגדוד 50 ינקה את המתחם. הגדוד אגב, ביצע התקרבות של 5 ק"מ. רגלית גם כן.
אגב קרבות החרמון: בקרב השני, שהצליח, השתתפה יחידת שריון
גם בראשון. ההבדל הפעוט, שבטח שכחת הוא שבקרב השני הנחיתו צנחנים במוצב הסורי, השמידו את החפ"ק של הקומנדו וחסמו את ציר הגעת התגבורות. פרט פעוט.
הנגמ"ש הוא כלי לוחם, המסוגל ליצר נפח אש כמו מחלקת חי"ר שלמה! אלא שיש להפעיל אותו בצורה נכונה: - תנועה מהירה וזריזה תוך יצור אש רבה, תפיסת עמדה אש מתאימה - כל קפל קרקע או ואדי קטן יספקו מחסה בפני הנ"ט.
סתם שאלה, ניסית פעם ללחום מעל גבי נגמ"ש? מעבר לעובדה שאתה לא יכול לתפעל את המקלעים תחת אש ארטילרית (מה לעשות, גם אנחנו סוגרים מדפים) למקלעים אין יכולת הנמכה בכלל. אתה חייב להיות נמוך מהיעד בשביל לכנס לעמדת "תובה" בנגמ"ש.
ועדיין לא ענית מה בדבר הסתערות. איך בדיוק מסתערים עם נגמ"ש שמק"כ יכול לחדור אותו, ואפילו מאג בטווחים קצרים. בתור בסיס אש מטווח 800-1000 זה מצוין. ככלי הסתערות לא.
חברים שלחמו בסיני, אחרי שהתגברו על ההפתעה של טילי הנ"ט, הציבו טנקים כצופים באגפי הכח, שהיו מזהירים כשטיל נורה לעברם. כל מה שהיה עליהם לעשות הוא לרדת מעט למדרון אחורי,שם הטילים לא היו מסוגלים לגרום כל נזק.
טוב ויפה לגבי סאגר. ניסית פעם לעקוב אחרי טאו או פאגוט במעופם? להם אין את האור האדום היפה שיש לסאגר. אם אתה לא קולט את השיגור, סיכויים נמוכים מאוד שתצליח לזהות את הטיל.
ובכלל, הכמות של פגזי הארטילריה ותחמושת הנק"ל בשדה הקרב, עולה בהרבה על כמות אמצעי הנ"ט, ועל כן הם מסוכנים יותר.
אני לא מסכים שכמות היא איכות. מספיק RPG אחד בשביל להפוך כיתת חי"ר מנוגמשת לערימה של איברים. ו-RPG יש כמו זבל, כמו כן חמ"מ. והסכנה שנוצרת ממחלקת נ"ט המוצבת כמו שצריך עולה בעשרות מונים על הארטילריה, שדורשת קת"קים.
אינני יודע מאין לקחת שהטנקיסטים "לא הרגישו בנוח" בלחימה על יעד מבוצר
משיחות עימם. מעניין שכל הזמן שמעתי ממ"פים ומג"דים בשריון ש"הסתערות זוהי האופציה האחרונה".
מענין שאתה מקבל חי"ר המובל בתוך טנק. שם הם לא יושבים "בקופסת סרדינים"? אני מתאר לעצמי את הרגשתם, להיות מובלים בכלי סגור בו הם חסרי אונים התלויים לגמרי בצוות הטנק, מבלי שיהיה להם מושג לאן מובילים אותם!
לפחות לטנק יש שריון שיגן עליו, ועל הצוות מפני פגיעה. והוא מהיר בהרבה מהנגמ"ש.
לא עדיף לנוע ולירות - וגם לראות על מה אתה יורה - מנגמ"ש?
רוב הצוות בנגמ"ש לכוד בפנים. מעבר לכך, במצב של ירי ארטילרי (הזכרת זאת קודם, לא?) הנגמ"שסגור. אי אפשר לירות כלל ולראות, רק דרך האפיסקופים. לא הרבה הבדל.
וגם כאשר אתה יורה בתנועה, הירי הוא יותר לשם רושם., מאשר לאיזשהו אפקט ממשי. לנגמ"ש אין יצוב, ולחיילים יש עוד פחות (יציבות...) הירי בתנועה יעיל רק בטווחים הקצרים מאוד.
ובאשר ל-BMP-3, כאמור נגמ"ש זה, למרות שיש לו תותח ומקלעים, נושא איתו 7-8 לוחמים מלבד אנשי הצוות, כך שאין בעיה של הפחתת מספר הלוחמים.
תחושתי היא שלא קראת עד הסוף את מה שרשמתי. BMP-3, שלו 30 פגזים לתותח הראשי, 8 טילים, 500 פגז 30 מ"מ ו 6000 כדור 7.62, ועוד 7 אנשי צוות. אם נשווה זאת ל T-55 (טנק עם תותח 100 ממ), הרי שבנגמ"ש שהוא קצר ב-2 מטר הצליחו להכניס כמות תחמושת גדולה יותר ו-5 אנשים נוספים. אני לא אופטימי לגבי האפקטיביות של נשיאת החי"ר, ואם הוא דומה במשהו ל BMP-1, אז יותר סביר שהחבר'ה מטולטלים כמה שעות בתנוחה עוברית לפני שהם יוצאים להלחם. אם נשווה זאת ל-M-113 , הרי שהרוסים הצליחו להכניס את כל כמות הנשק והתחמושת הזו, עם אותה כמות של אנשים בתוספת של 2 מטר בלבד.
ואם רשום 7 לוחמים, אז רשום. So what? האמריקאים טוענים כי הברדלס הוא נגמ"ש של 11+2. אני לא זוכר ולו פעם אחת שהצלחנו להכנס יותר מ-10 כולל כולם. כאשר נכנסו יותר, אי אפשר היה לפרוק ממנו כמו שצריך. החבר'ה נאלצו להתגלגל החוצה, פשוטו כמשמעו.
"נכנסת פעם ל-BMP3? או ל-BMP1 מלא באמצעים? לא תענוג גדול. אל תצפה מחי"רניק שפורק מדבר כזה אחרי שהוא מטלטל שעות בפנים לתפקד. ה-8 חי"רניקים שמצטופפים בנגמ"ש עם תחמושת וציוד סובלים מספיק, והברדלס הוא מרווח מאוד יחסית לרוסיים. " אני רשמתי את זה ואני עדיין עומד מאחורי זה.
אני אישית חושב שנגמ"ש הסתערות צריך לשאת חי"רניקים ולא להוות פלטפורמת נשק מנופחת. ומקלע רפאל, הוא מצויין, מכיוון שהוא לא דורש החשפות של החבר'ה, בעל קצב אש גבוה, ויכולת נשיאת תחמושת גבוהה, והוא טוב לטווחים ההסתערות - מספר מאות מטרים עד מטרים בודדיםץ |
|
ראשי
צ'אט
. בלחימה, חוץ מהחגור והפק"לים האישיים הכל נשאר בנקודה מרוכזת עם המפקדה.
כאשר יהיה לך טיעון רלוונטי, אני גם אענה לך.
והסתננות היא מילה יפה לתנועה שקטה. תל שמס זוכר? גדוד חי"ר ביצע איגוף עמוק רגלי. אמנם הגדוד היה גדוד צנחנים , אבל גדוד מילואים, שהוא בטוח לא קומנדו. 'קיצר, הסתננות ואיגוף הם תימרונים טקטיים מקובלים על מסגרות ואפילו גדולות. 
מסופקני שאפילו השריונר האדוק ביותר (כלומר חוץ ממך 
A friend in need 
- is a friend indeed 
.
) עם חוליית סיור קטנה. ו-4 לא מספיק. 8 אולי. בינהם גם יחידת מכ"מ קרקעי.
במקום לאמן קצינים לנווט ולהתמצא, פותרים זאת בדרך הקלה. וואללה. ממך האמת לא ציפיתי. 
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
