חברים, להלן כתבה מרתקת מתוך DEFENSE NEWS של ה - 3.10 . למי שלא בקיא בנבכי תעשיית החלל הישראלית ותוכניות החלל בדגש ביטחוני - חומר חדיש ובלעדי.

קיבלתי אישור לפרסם הטקסט המלא של הכתבה בפורום.


Israeli Aerospace Firms Join Forces
Venture Fueled by Ministry of Defense Space Plans

By BARBARA OPALL ROME, TEL AVIV

Israel’s top government-owned aerospace firms are putting aside their historic rivalry for future space work and forming a commercial joint venture aimed at the prospective market for microsatellites.

Executives at Israel Aircraft Industries (IAI) and Rafael Armament Development Authority expect to sign an agreement formalizing the new entity by mid-October. Tentatively called MicroSat Ltd., the new company should end a protracted turf battle between the two firms over Ministry of Defense (MoD) budgetary allocations and the marketing rights associated with the development and production of relatively low cost, multimission satellites weighing no more than 120 kilograms.

For years, IAI — the nation’s sole satellite-producing firm — has aggressively opposed attempts by Rafael to encroach on what it views as its exclusive domain. IAI executives argued that it would be a waste of taxpayer funds for the cash-strapped nation to invest in the duplicative infrastructure demanded by space-related development activities.

The matter was ostensibly put to rest in mid-2003, when Amos Yaron, then director-general of Israel’s MoD, strong-armed the two firms into agreeing to coordinate rather than compete for funding and infrastructure development associated with microsatellite initiatives. Jacob Toren, a former Rafael chairman, succeeded Yaron as MoD director-general in mid-September.

In interviews here, government and industry sources said the new firm would combine IAI’s satellite design, manufacturing, integration and launch expertise with capabilities developed at Rafael in the fields of micropropulsion, inertial sensors and inter-satellite, laser-linked communications.

“The new firm will focus on joint development and sales of microsatellites that could weigh as little as 10 kilograms and no more than 120 kilograms,” said Nehemia Miller, director of Rafael’s Space Systems Directorate. “It will be the first commercial space venture jointly managed and owned by IAI and Rafael, with the managing director coming from Rafael and the chairman from IAI.”

And while MicroSat is initially aimed at commercial and scientific projects, sources here readily acknowledge it would serve to further national military space initiatives that have been hard hit by budget cuts in recent years.

Defense Ministry Overlap

MicroSat’s focus on the microsatellite and so-called nanosatellite niche markets conveniently overlaps with MoD’s ambitions to launch on demand, from fighter aircraft, very small satellites capable of operating as a unit for a variety of intelligence gathering, targeting and command and control missions.

As envisioned by the MoD military space road map — details of which remain classified — the generic, low-cost satellite bus would house a variety of so-called plug-and-play payloads, with mission functions divided among two or three platforms so that the sum of the formation far exceeds the contribution of each individual spacecraft.

Tal Inbar, senior research fellow at Israel’s Fisher Institute for Air & Space Strategic Studies, refused to elaborate on MoD military space plans. He noted, however, that in a small country like Israel, where less than a handful of firms are responsible for developing space systems, “any gains achieved through commercial space programs naturally serve to promote national security goals and our defense industrial base.”

In a Sept. 28 interview, Inbar said he was optimistic about the eventual prospects for the microsatellite market. “Very small satellites with a short lifetime that can be launched on demand to the most efficient low-Earth orbits could be an excellent tool for disaster monitoring and mitigation. Such platforms are not yet available, and recent Katrina and Rita hurricanes made clear that even a space superpower like the United States lacked sufficient satellite coverage for these missions,” he said.

He added that such satellites could potentially be launched from airliners. “In this exclusive and potentially lucrative niche market, the Israeli industry has much to offer,” Inbar said.

However, Israeli executives directly involved in the establishment of the MicroSat venture were much more hesitant in their expectations for the emerging market.

“In the long term, our vision is to provide a constellation of micro-satellites whose contribution is far greater than any one of them,” said Yossi Weiss, manager of the Space Division at IAI’s MBT Group. “But this is still in the research and development phase and could take 10 to 20 years to realize. We’re going to need to do a lot of research in order to validate if there is truly a commercial market out there for this niche.”

Likewise, Rafael’s Miller conceded there is no immediate business justification for the new firm. Nevertheless, he said the MicroSat venture represents a long-term investment that could yield future profits while promoting nearer-term Israeli development goals.

“Right now, there is no killer application and no real business benefit in support of these extremely small satellites. But we’re looking to the future. Not too long ago, nobody expected laptop or hand-held computers to become the necessity they are today. We expect the same trend to materialize in the micro- and nanosatellite niche.”

Ironically, the first tangible program to be managed and implemented by the new firm does not fit into the category of microsatellites. Nevertheless, government and industry sources intend to leverage work performed for Project Venus, a French-Israeli cooperative program aimed at precision agricultural imaging and environmental monitoring, into future microsatellite initiatives.

Planned for launch in 2008, the Vegetation and Environment Monitoring New Micro-Satellite (Venus) mission is based on the same satellite bus developed by IAI for MoD’s estimated 210-kilogram to 260-kilogram TechSAR synthetic aperture radar satellite. It also will incorporate a low-thrust electric propulsion system developed by Rafael in cooperation with Israel’s Technion University and the country’s Nahel Sorek nuclear research institute.

Israeli industry executives said the new IAI-Rafael venture would sign a contract soon with the French space agency, CNES, which partners with the Israel Space Agency on the Venus program. Weiss said use of the TechSAR satellite bus for the Venus project would allow the new firm to demonstrate its ability to provide small, low-weight generic platforms for multiple missions.

Similarly, Miller said demonstration of the Israeli-developed electric propulsion system for Venus would serve to benefit other micro-satellite initiatives, including those required by MoD.

“Validation of our concept through Project Venus will benefit other small satellite programs. We expect to achieve significant savings in fuel consumption and the ability to change orbital paths in flight, which will allow us to improve satellite revisit time,” Miller said.

He was referring to the ability of the satellite to linger longer or position itself more accurately over high-value target areas.

Seed money for the new IAI-Rafael firm is expected to come from the CNES contract associated with Project Venus, the Israel Space Agency, Israel’s Ministry of Industry and Trade and from the two Israeli government-owned firms.

Government and industry sources here declined to provide a specific breakdown of funds destined for the new MicroSat venture. However, they roughly estimate the CNES contract at about 12 million euros ($14.5 million), and the collective Israeli government share at about $14 million. An additional, as yet undetermined, investment amount will be shared evenly by IAI and Rafael, sources here said.

טל,

"LOW-thrust electric propulsion system"

הכוונה למנוע יונים בדומה למה שיש ב-Deep Space 1 של נאסא?

עידו

הרי איור קונספט של התעשייה האווירית (לא הופץ בארץ, אבל בלמ"ס)

זה מעניין מאד (מנוע היונים הכוונה).

יש לך מושג האם זה משהו שנחשף ואם לא האם יש לגופים המפתחים עניין לחשוף אותו (אנחנו נשמח לכתוב על הנושא בהקשרים אזרחיים, ואולי גם צבאיים אבל את זה צריך לבדוק).

עידו

מייקרו-סאט, חברת הלוויינים הזעירים מיסוד תע"א ורפאל, תוקם בשבועות הקרובים
החברה החדשה תמזג את יכולות תע"א בתכנון לוויינים, ייצורם ושיגורם עם יכולות רפאל במיקרו-הנעה, חיישנים אינרטיים ומערכות תקשורת בין-לווייניות מבוססות לייזר
רן דגוני, וושינגטון 6/10/2005
מייקרו-סאט בע"מ, חברת הלוויינים הזעירים מיסוד תע"א ורפאל, תוקם באמצע אוקטובר. המיזם החדש ישים קץ לתחרות המסורתית בין שתי החברות על תקציבי משרד הביטחון לפיתוח וייצור של לוויינים רב-משימתיים זעירים, נמוכי עלויות, שמשקלם אינו עולה על 120 ק"ג, ועל ישומיהם המסחריים. כך מוסר השבועון דיפנס ניוז.
במשך שנים התנגדה תע"א, יצרנית הלוויינים היחידה בישראל, למאמצי רפאל לחדור לתחום זה. מנהלי תע"א ראו בלוויינים ממלכה בלבדית וטענו, כי השקעה בפיתוח תשתית לוויינית נוספת בישראל תהיה בזבוז של כספי משלם המיסים.

היריבות בין תע"א לרפאל הסתיימה לכאורה באמצע 2003 לאחר שמנכ"ל משרד הביטחון דאז, עמוס ירון, אילץ את שתי החברות להסכים לשת"פ בהשגת מימון ופיתוח תשתיות שקשורים ביזמות של מיקרו-לוויינים.

מקורות ממשלתיים ובתעשיות הביטחוניות בישראל אמרו לדיפנס ניוז, כי החברה החדשה תמזג את יכולות תע"א בתכנון לוויינים, בייצורם ובשיגורם עם יכולות רפאל במיקרו-הנעה, בחיישנים אינרטיים ובמערכות תקשורת בין-לווייניות מבוססות לייזר.

"החברה החדשה תתמקד בפיתוח משותף ובמכירות של לוויינים שמשקלם ינוע בין 10ק"ג ל-120 ק"ג", אמר נחמיה מילר, מנהל חטיבת מערכות החלל של רפאל. "זו תהיה יזמת החלל המסחרית הראשונה של תע"א וראפל. המנכ"ל יהיה איש רפאל והיו"ר יבוא מתע"א".

בעוד ששהמטרה הראשונית של מייקרו-סאט היא פרוייקטים מדעיים ומסחריים, מקורות ישראלים מודים, כי החגרה תשמש לקידום יזמות חלל צבאיות שספגו מכה קשה בעקבות קיצוצים תקציביים בשנים שחלפו.

דיפנס ניוז מציין, כי ההתמקדות המתוכננת של מייקרו-סאט במיקרו-לוויינים ובלוויינים ננסיים - נאנו-לוויינים - עולה בקנה אחד עם שאיפות משרד הביטחון לפתח יכולת לשיגור לוויינים זעירים מאוד ממטוסי קרב בעקבות התראה בזמן קצר. לוויינים אלה יוכלו לשמש לאיסוף מידע מודיעיני, לטיווח ולמשימות של פיקוד ובקרה.

לפי מפת הדרכים הצבאית של משהב"ט, שפרטיה מסווגים, יעמדו לרשות צה"ל לוויינים גנריים, כשכל לוויין יהיהי מעין "אוטובוס" שישא מגוון מטעדים מוכנים להתקנה. המשימות אמורות להתחלק בין שתיים לשלוש פלטפורמות, כך שסך היכולות של מקבץ לוויינים יהיה גדול בהרבה מזה של לוויין אחד.

טל ענבר, ממכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, אמר כי במדינה קטנה כישראל, שבה רק מספר קטן של חברות אחראי לפיתוח מערכות חלל, "רווחים כלשהם שיופקו באמצעות תכניות חלל מסחריות ישמשו, באופן טבעי, לקידום מטרות של ביטחון לאומי ושל המסד הביטחוני-תעשייתי".

ענבר אמר, כי הוא אופטימי לגבי סיכוייו של שוק למיקרו-לוויינים. לדבריו, יהיה אפשר לשגר בהתראה קצרה לוויינים קטנים מאוד, בעלי תוחלת חיים קצרה, למסלולים הנמוכים היעילים ביותר, כדי שיוכלו לשמש לניטור אסונות טבע ולהקטנת נזקיהם.

"פלטפורמות כאלה עדיין אינן זמינות וכפי שהובהר בעקבות סופות ההוריקאן קטרינה וריטה, אפילו למעצמת-על כארה"ב אין עדיין יכולת לוויינית מספקת למשימות כאלה", אמר ענבר.

מכל מקום, מנהלים בתעשיות הביטחוניות, שמעורבים ישירות בהקמת מייקרו-סאט נקטו זהירות רבה יותר בהגדרת מטרות החברה.

יוסי וייס, מנהל חטיבת החלל בקבוצת מבת של תע"א אמר: "לפי החזון שלנו, בטווח הארוך נוכל לספק מערך של מיקרו-לוויינים שתרומתו, כקבוצה, תהיה גדולה יותר מזו של כל לוויין בודד. אבל אנו נמצאים עדיין בשלב המו"פ וייתכן שיידרשו 10 עד 20 שנה כדי לממש את החזון הזה. נצטרך לעשות הרבה מחקר כדי לקבוע האם יש פוטנציאל מסחרי לגומחת שוק זו".

לדברי גורמים בתעשיות הביטחוניות, החוזה הראשון של מייקרו-סאט ייחתם בקרוב עם סוכנות החלל הצרפתית CNES לפיתוח לוויין לניטור הצמחיה והסביבה (VENUS).

זה בהחלט מעניין - אני צריך להתעמק בזה קצת.
בכל מקרה השאלה שלי הייתה האם יש להם עניין שנכתוב על זה משהו (כלומר נפגוש מישהו לראיון, נלך לראות על מה הם עובדים וכו').

אגב לא חזרת אלי במייל היום בעניין השאלה הקודמת שלי.

עידו

לדעתי יש כבר חברה (ארה"ב) עם כזה שם,

לא יכלו לבחור שם יותר מקורי?

בקשר לשת"פ - זה יהיה 50:50 ? מה חלקם של הצרפתים בסיפור?(חוץ מקצת פרנקים שיכנסו...)

158 . מתחילים לראות את הסוף .