שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

ראשית, יש שתי מסורות: "בין כסא לעשור"(שהתפילה מגיעה עד כסא הכבוד, כדאמר ר' לוי: "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר : "שובה ישראל עד ה' א-להיך"") והמסורת השניה היא:"בין כסה לעשור"(שילוב של "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנו" ו"וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת- נַפְשׁתֵיכֶם וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם").
המקור לא ידוע(אין לזה, למיטב ידעתי, איזכור היכן-שהוא בתלמוד או במשנה), אך זה השתרש במסורת ישראל.

מה המקור שלה?

כפי שציינתי בהודעתי הראשונה - לשתיהן אין מקור מסודר.
מכוון שבמסורת ישראל נהגו רק לומר: "אלו ימי בין כס(ה\א) לעשור" - כשנאלצו לכתוב את המילה בפועל, צצו להן שתי מסורות, וכל אחד הביא את ה"סיבה" שהוא קיבל מרבותיו.
המסורת הראשונה, כפי שציינתי מבוססת על שתי פסוקים.
המסורת השנייה, מבוססת על דברי הגמרא(מסכת יומא, דף פ"ו עמוד א'):
"אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלהיך"
ואילו ימים מתאימים יותר לתשובה מאשר... עשרת ימי תשובה?
בברכת התורה,

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P