12-09-2005, 17:30
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 9,114
|
|
1. האמת שעדיין כשאני רואה קוד בלי הנקודה פסיק זה משום מה עשוה לי קצת רע, זה נראה לי שמשהו שם בכלל שגוי, אבל לאחרונה פתאום שמתי לב שבדוגמאות של w3 אין את זה (עד לאחרונה אל שמתי לב) אז לרגע חשבתי שאולי כך צריך לכתוב כשאין פקודה נוספת באותה שורה.
* לגבי ה-q הצדק עמך, אני גם עשוה כך בדרך כלל, ואני לא ממש אוהב את אלו שמבצעים כל פעולה בנפרד במקום לשרשר רתץ פעולות בשורה אחת.
* במשתנה obj אני משתמש כדי לפשט את התנאים בלולאה, במיוחד שהלולאה מכילה שני תנאים.
כמו שהזכרתי, יש כאלו שמקפידים לכתוב כל אות בשורה נפרדת, לשמור כל שורה במשתנה, ולאחר מכן לשרשר את כל המשתנים יחד.
אני אתן דוגמא מסקריפט של php (זה פשוט קל לי יותר).
למשל במקום:
קוד PHP:
$host = gethostbyaddr($_SERVER['REMOTE_ADDR'])
הם יכתבו:
קוד PHP:
$ip = $_SERVER['REMOTE_ADDR']); $host = gethostbyaddr($ip);
או במקום לבצע בדיקות ישירות על משתני GET או POST, הם יבצעו קודם השמה של המשתנה למשתנה מקומי.
אני עדיין לא קבעתי לעצמי כללי עבדוה מוחלטים, אבל נכון להיום אני עובד כך:
* אם אין לי צורך במשתני ביניים (כמו בדוגמא של המשתנה IP), אני בדרך כלל ישרשר את כל הפעולות בשורה אחת.
* אם אני משתמש במשתנה פעם אחת, אני אשאיר את המשתנה עם השם הארוך, או בתוך המערך, כדוגמת משתני SERVER, GET ו-POST.
* אם אני אשתמש בערך הזה פעמיים או יותר, אני יעתיק את המשתנה למשתנה מקומי קצר (ונח) יותר.
ב-PHP יש לי גם שורות שמכילות 5 פונקציות או יותר אחת בתוך השניה, כי אני צריך רק את התוצאה הסופית, ואין לי אינטרס לבזבז משאבים (משתנים - זכרון) על משתני ביניים שלא אעשה בהם שימוש.
אשמח לשמוע את דעתכם, ואיך אתם נוהגים (או/ו הצעות ליעול)
|