http://www.nrg.co.il/online/5/ART/827/193.html

הס הושלך במרתף הסודי שמתחת שמתחת למלון המלך דוד בירושלים, לב בירתנו הקדושה הנצחית שאינה עומדת למשא ומתן. מעברו האחד של שולחן העץ הכבד שנגנב בדרך לא דרך מהסט של "המתמחה", ניצבו איש המוסד למשימות מיוחדת י', הקצין הבכיר נ', ואשת הסתרים ר'. "הסברה אינה משימה קלה" כיחכח בגרונו הקצין הבכיר, שבע מלחמות ופעולות נועזות שלא יוודעו לעולם. מעברו השני של השולחן הצטופפו הנערים. "גורל המדינה כולה מוטל על כתפינו", חשבה בלבה עפרה היפה. וצביקה, הלץ הדתי שבחבורה, נשא תפילה חרישית.

כשראו שוב את פניו של הקצין, הם כבר ניצבו הרחק בלונדון הקרה והאפורה, לבדם בין מיליוני אנטישמים, סטודנטים תומכי אל-קעידה בעלי שפם אדיר ממדים ונוצרים שונאי ישראל. כבר במשימתם הראשונה, הבהיר נ', יארבו להם "אינטלקטואלים" ו"אינטליגנטים", שני ארגוני רשע ידועים, אוהבי טרוריסטים, שהפילו חללים רבים מקרב המסבירים הצעירים של ארצנו הקטנטונת, מוקפת האויבים. כמו תמיד, מעטים מול רבים יעמדו הנערים, כשלרשותם רק לירות אנגליות אחדות וכרטיס חיוג, מתנת אינטרנט זהב, תקשורת בינלאומית בע"מ. "מה עם אקדח הלייזר המוסווה בתור פטיש שניצלים שהובטח?", הרהר איתי, אבל לא העז להביע את מחשבותיו בקול, שמא יחשוד הקצין הבכיר כי הוא, הנער הקטן מכפר יונה, חרד מנחת זרועם של הצוררים.

תרועת חצוצרה חרישית נשמעה ברקע, עת נכנסו הנערים לאולם הדיונים העתיק. בלבם, הם נשאו עימם את תמונת הכותל, מגדל דוד, ירושלים, בירתנו הקדושה והנצחית שאינה עומדת וכו'. למענך ירושלים, נמחץ כל טרוריסט! איש מהנוכחים האחרים באולם לא ראה זאת, אולם כבמטה קסם, כולם לחשו באחת את הקריאה הסודית: חסמב"ה, חסמב"ה, חסמב"ה!

"בעיית ההסברה" היא אחד המיתוסים האהובים על ישראלים, עם שבאופן כללי מאמין שדליפות סותמים בעזרת שכבה נוספת של צבע. אמנם, רוב העולם סבור שלישראל יש דווקא הסברה מצוינת, ורק המציאות, מעשה שטן, מסרבת להתיישר עימה, אבל פה בוחרים לחיות בהכחשה. כי בסופו של יום, מגיע הרגע שבו צריך להסביר למה, לעזאזל, ישראל יושבת על הראש של 3.5 מיליון פלסטינים. ולמה, אם היא כל כך מעוניינת לצאת מהשטחים וכל הסיפור הוא הטרור והביטחון, היא ממשיכה להקים התנחלויות, ולתקוע את חומת הבטון שלה בחצר של פלוני מוסטפא. ועל הקושיות האלו, אפעס, קצת קשה להשיב. מה שברור מהפרק הראשון זה שריאליטי כל בעיות ההסברה האלה לא יכולות ממש להחזיק, אולי כתבה של שתי דקות אצל גדי ויונית, וגם זה בקושי.

בשלב מסוים בתוכנית אתמול קיבלה קבוצת הבנות טיפ מצוין מהשגרירות: האנגלים, "אינטלקטואלים" ו"אינטליגנטים" שכמותם, אוהבים שמדברים על שלום. כאן היה אפשר לסגור את "השגריר". זו כל ההסברה הישראלית על רגל אחת: בואו נדבר על שלום, ותעזבו אותנו מהפוליטיקה-שמוליטיקה שקשורה בכיבוש-שמיבוש. "ויכוחים על מטר פה מטר שם", הגדירה את זה המתמודדת דפנה, שעד היום לא מבינה למה זכתה לגיחוכים מהקהל באולם (ואולי היא דווקא כן מבינה: כי הם הרי אנטישמים).

האמת צריכה להיאמר: אף מומחה משום ארגון יחצנות שבעולם לא יצליח להסביר את חילופי הדברים ברשת הקשר הצה"לית במוצב גירית, כשכל גיבורי העם וקדושיו פתחו באש אוטומטית על ילדה בת 12, "שמתחבאת מאחורי מחפורת, מתה מפחד". ואולי עדיף שאי אפשר להסביר. מי רוצה לחיות בעולם שבו הגיוני ומתקבל על הדעת שילדה קטנה תרוסס למוות רק בגלל שטעתה לתוך שטח אסור? בדיוק כמו שכל ההבנה שהעולם ייגייס למאבק הפלסטיני לא "תסביר" פיצוץ של ילדים בתור לדיסקוטק. יש דברים שבן אדם רציונלי לא רוצה להבין או לקבל, וטוב שכך.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/main/120/232.jpg]

נועם שיזף.

הוא לא מדייק בעובדות לגבי הילדה ולא מדייק בעובדות לגבי התכנית עצמה.....שם המתמודדת שזכתה לגיחוכים בעקבות דבריה הוא עופרה. "לא לקחנו כלום מהפלסטינים"........

מבטא רק מציאות אחת: התנשאות גסה מצידך.
כאילו מה שאתה לא מסוגל להבין (ולדעתי, אתה רק מעמיד פנים ) לא יבין אף אחד.
כל כך קשה להסביר את המחסומים? כך כך קשה להסביר ירי על ילדה בת 12 כשילדים בני 8 מתאמנים על חגורות נפץ? כל כך קשה להסביר עיכוב יולדות באמבולנסים, כשאלה משמשים להעברת מטעני נפץ? כל כך קשה להסביר את גדר הההפרדה?... רגע כאן אני קצת נתקע, באמת קשה, אומה עם מעט כבוד עצמי, לא היתה בונה לעצמה גטו. כל כך קשה להסביר את ה"כיבוש", כאשר רוב המשפטנים המובילים - או לכל הפחות חלקם הגדול - בארץ ובעולם, אינם מגדירים אותו ככזה? כל כך קשה להסביר שמה שעשית פה, ההשוואה והסימטריה בין ירי על ילדה בת 12, המהווה, לאור הנסיון העגום, איום פוטנצילי - לבין פיצוץ אוטובוסים מלאים בילדים, היא מעשה נבלה מובהק?
מה שבאמת קשה להסביר, זאת המציאות שאנשים כמוך יצרו. תוקפים מבית את מדיניות ממשלת ישראל, ולאחר מכן מתפלאים שברחבי העולם עמדות אלו מאומצות. הדבר דומה לזריקת שקית אשפה על אדם, ולאחר מכן אזהרת העוברים והשבים מהסרחון שהוא מפיץ.

(הדברים כמובן מופנים לכותב הכתבה, לא למצטט).

אין כמו בידור מהול בעלאק ציונות ויעקב פרי הקשוח הוא הדובדבן.
רק שלא יטלטל שם מישהו...

אינני מבינה מאיפה יש לאנשים אנרגיות להתעסק, לנתח, ללהג ולמשמש שוב ושוב את הקשקוש הזה, אותה התכנית המיותרת הזאת, שמביאה את הטלויזיה למקום ממנו נותר רק לא להדליק אותה יותר.

לאושר יש שתי סיבות:
(1) או שבאמת מצבנו הפיזי והנפשי כ"כ איתן, שיש לנו משאבים להתעסק עם זוטות שוליות שכאלה,
(2) או לחילופין, אין שכל כלל, וכידוע אם אין שכל - אין דאגות.
אני חוששת שההתעסקות בקשקוש הטלויזיוני הזה משוייך לסיבה השניה...