צפיתי בתחקיר וקיבלתי תחושה כי האדם הזה ראוי לעמוד לחקירה אינטנסיבית ואולי לכתב אישום חמור, אבל כנראה שלא לעונש מוות. אילו החקירה היתה מעלה כי פעל כשורה ואינו נושא באחריות חריגה לליקויים שהביאו למותם של אנשים אחרים, או לפחות כי ידו לא היתה במעל השחיתות, הייתי מצפה מהערוץ השני לפרסם את התיקון, מהציבור להפנים את השינוי וממעסיקיו להסיק את המסקנות הרלוונטיות.
ממכריו הקרובים של ה"קורבן" (שכנים, חברים, משפחה) מלכתחילה אפשר לצפות כי ישפטו אותו על סמך יחסיהם ולא על סמך הכתבה, ואם "בגדו" - הרי שיש מה להבין מכך על אופי החברים/החברות/המוכפש.

כשמתפרסמים סיפורים על אנשים המתאבדים בעין הסערה התקשורתית אני אישית קרוע בין האקט למציאות. התאבדות היא אימאימה של התנהגות פסיבית-אגרסיבית, ואני לא מצליח להשתכנע כי האשמה מוטלת על הכלב הנושך הקרוי תקשורת.
במקרים רבים הדיסוננס הגורם לאדם ליטול את נפשו בכפו אינו בין התדמית התקשורתית המוגזמת ואישיותו הישרה כסרגל אלא דווקא בין התנהגותו העבריינים/מופקרת לאורך שנים לבין הפסאדה שנותצה במחי כתבה.
במילים אחרות, אני לא בטוח כי קברניטי חברת החדשות של הערוץ השני הם שצריכים להתנצל. אולי במותו ציווה לעשרות עוברי דרך את החיים (גם אם משפט וכליאה היו תורמים לניקוי אורוות יעיל יותר בגוף הקרוי מ.ע.צ.).

ולחובבי הקונספירציה: אולי יש כמה קבלנים באיזור הצפון שהעדיפו "התאבדות" על פני חקירה משטרתית מעמיקה.

וזה בעצם אומר הכל. יש לסיים את החקירנ - מה שממילא צריך להעשות בין אם האיש חי או לא, ולשפוט את התכנית והתחקיר - בהתאם לתוצאותיה. אין לי סימפטיה למנוח, כי התאבדות היא אקט פסול בעיני.

יש אנשים חלשים שלא מסוגלים לעמוד בלחץ הזה ונשברים.
דוקא התאבדותו המעידה על שבירותו מעלה חששות
שהוא לא מהמושחתים ,לפחות לא מהיוזמים שחיתות .

יוזמי שחיתות הם אנשים חזקים יותר נפשית .

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

ומה בדיוק אתה טוען? האם יש מצב שבו אתה מצדיק את התאבדות? (למעט מחלה טרמינלית הכרוכה בסבל). אני שפטתי אותו על המעשה שאין עליו ויכוח - ההתאבדות.

"יוזמי שחיתות הם אנשים חזקים יותר נפשית"?!

לדעתי דווקא להיפך. אנשים חלשים נופלים קורבן לכל מיני מפזרי טובות הנאה.

"לדעתי דווקא להיפך. אנשים חלשים נופלים קורבן לכל מיני מפזרי טובות הנאה."

האדם שאתה מתאר הוא החלש שאותו מפתים
ולפעמים מפילים פעם אחת ואח"כ סוחטים
הוא גם זה שמרויח הכי מעט מהשחיתות ומפסיד הכי הרבה כשהיא מתגלית.

יוזם השחיתות זה אדם אחר , זה אדם חזק שלא עושה חשבון לאף אחד
וגם כאשר הוא נתפס התנהגותו שונה
הוא תמיד מכחיש ובא לקרב מצויד בעו"ד יקר .

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

בכתבה לא רמזו כי הרשקוביץ' ז"ל הוא איזה קינג-פין של שחיתות, רוזנשטיין של קבלני צבע, אלא - אולי - פיון של טובות הנאה, ובעיקר, שהשיקול המקצועי לא היה בראש מעייניו.

אז התאבדותו היא סימן לחפותו - ממה נפשך?!

אני רק אומר שהעובדה שהוא התאבד
מגדילה לדעתי את האפשרות שהוא זכאי
או מכסימום היתה לו "מעידה" קלה.

זו דעה מנסיון בחיים ומהבנה פשוטה של נפש האדם.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

ומכיוון שהוא יודע כי נעשה לו עוול הוא מנסה לשכנע את הזולת בכך.
לא ברור לי כמה אנשים אתה מכיר אשר בחרו בהתאבדות כאשר הוכפשו. אני דווקא הייתי בונה על תביעת הדיבה שתעשיר אותי תוך כדי שיקום כבודי.

המנוח לא טרח אפילו להתראיין להכחשת ההאשמות. האשימו אותו - והוא הופך את עצמו לקורבן מוחלט ע"י נטילתו מהעולם לצרכי תגובה.

וצריך הרבה מאד כוח , נפשי בעיקר וגם כלכלי.

אינך יודע פרטים

הוא ניסה לעצור את השידור דרך בית משפט
בית משפט אישר את השידור לאחר שהובטחה עמידה בתנאים של אתיקה.
תנאים שלא קוימו כמובן.
בשידור היו סילופים מכוונים כמו שהוכיח עו"ד של מע"ץ
מסמכים שהועברו לערוץ 2 לא נבדקו ולא נלקחו בחשבון.
התגובה שהובאה בשידור היתה משפט שנאמר לפני זמן רב
ואין לה שום קשר לנאמר בכתבה.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

יש לך מידע שאין לנו? יש לך איזה גילוי נאות בשבילנו?

והן מספיקות כדי לחשוד בערוץ 2.

כמו שכבר ציינתי הבן אדם העביר לערוץ 2 מסמכים ועדויות לפני השידור
ערוץ 2 התעלמו מעדויות ומסמכים אלו לחלוטין.
עובדה זו לבדה מספיקה כדי להעמיד לדין את ערוץ 2 , אבל מי מעמיד לדין אנשי תשקורת ?

השופטים בהחלטתם לאשר את השידור כבר העלו חשדות
לגבי התנהלותו של השידור ודרשו הבטחות מאנשי ערוץ 2
הבטחות שלא קוימו כמובן.

במע"ץ יש מלחמה עקב שינויים הנערכים במבנה הארגון
והקמת מנהלת "מע"ץ החדשה" נמשכת כבר 9 חדשים עקב המלחמות הללו
למישהו היה אינטרס לחסל אותו ויש לבדוק את שיתוף הפעולה
בין המעונין בחיסול לבין ערוץ 2 חסר האתיקה.

אתם לא חיים כאן או מה ?

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

ואת אשמת הגוף המשדר, הרי שלו - המנוח הנאשם על לא עוול - היה קל שבעתיים.
הוא בחר לברוח מהקרב כשזה רק החל, ועל כן, לצערי, נטייתי האישית היא לחשוד שניסה לחסוך ממשפחתו את עוגמת הנפש שבגילוי האמת המרה ומעצמו את העמידה בפני תוצאות מעשיו ומחדליו.

אני חוזר על שאלתי, האם יש לך מידע או מעורבות מעבר לזאת שלנו.

במיוחד בלילות שאחרי התאונה של אוטובוס הפנויים-פנויות והתאונה ליד כפר-סבא.

בית המשפט דן כבר זמן רב בזה.

כבר ראיתי עליהום תקשורתי על חפים מפשע - ע"ע האם הביולוגית שכביכול סירבה לתרום מוח עצם לביתה - מזל שהסיפור ההוא היה בעילום שם...

חשיפות כאלו עושות לציבור שירות חשוב, ורצוי שכתבים לא ירתעו מלשדר תחקירים שבוצעו במלואן - גם אם נקמת הנחקר (כאמור - אקט פסיבי-אגרסיבי כלפי ה"חברה") חמורה כל כך.

שעדיין לא גיבש עמדה בנושא: מה הייתה מטרת התחקיר, אם הנושא כולו תלוי ועומד בבית המשפט, וקרוב לוודאי שכל העובדות הרלוונטיות שהובאו בתחקיר, יגיעו גם לדיון שם?

אולי יש בעלי אינטרסים כלכליים שהרשקוביץ עמד בדרכם לזכות במכרזים שמנים וממש בער להם "לנטרל" אותו כעת ולא לחכות לבית המשפט.
הרי זה היה ברור שאחרי כתבה שכזו הרשקוביץ לא היה נשאר בתפקידו.

לא הכל תמים בתשקורת...

מוות ידוע מראש



הרשקוביץ לא התאבד בגלל התחקיר, אלא בגלל עיתוי פרסומו. בית המשפט יכול היה למנוע את מותו
רונאל פישר


יצחק הרשקוביץ, מהנדס מע"צ שהתאבד לאחר פרסום התחקיר בחדשות ערוץ 2, מת לחינם. החוק יכול היה להציל אותו. החוק צריך היה להציל אותו. אבל העיתונות ובית המשפט מנהלים ביניהם זה שנים דיאלוג שלאנשים כמו הרשקוביץ אין זכות קיום בו. אילו היינו מבינים כמה פשוט היה למנוע את מותו של האיש, היינו מתביישים היום לצאת מהבית. לא שהרשקוביץ יהיה האחרון שישלח יד בנפשו בגלל כתבה בעיתון או תחקיר בטלוויזיה. לא שמשהו הולך להשתנות.



הרשקוביץ, מעידה עליו משפחתו, לא שלח יד בנפשו בשל פרסום התחקיר בחדשות ערוץ 2. הוא עשה זאת בשל עיתוי הפרסום. הוא עמד בימים אלה למשפט פלילי לשם בירור אחריותו למותם של אחרים במסגרת תפקידו במע"צ. התחקיר העיתונאי קבע את אשמתו בצורה נוקבת וברורה, והרשקוביץ הבין שהשפעת התחקיר על בית המשפט תהיה הרסנית, והוא יורשע כלאחר יד. אף אחד לא יהיה מוכן עוד להקשיב לטיעוניו שמא אינו נושא באחריות. הרשקוביץ הרגיש, ובצדק, שלא יזכה למשפט צדק. טבעת החנק נסגרה סביב צווארו. הוא התאבד משום שלא היה לו סיכוי.

סיטואציות כאלה אינן כורח המציאות. יש להן פתרון מובנה, ידוע מראש ומפורש בחוק. אלא שאף אחד לא מכבד את החוק. אפילו לא בתי המשפט. כאשר אדם עומד למשפט, יש איסור בחוק לפרסם דבר העלול להשפיע על בית המשפט - מה שקוראים בשפה המקצועית סוביודיצה. ויש בכך היגיון.



ההיגיון הוא הרשקוביץ המת. תנו לאדם הזדמנות נאותה, הוגנת, להוכיח שהוא אינו אשם, כי אחרת אין טעם לחייו. מובן שהרעשה עיתונאית בגנותו של הנאשם שוללת הזדמנות כזו. השופט היושב בדין אינו שונה מכל אדם אחר. הוא שומע, הוא קורא, הוא רואה. הוא מושפע. הרשקוביץ ידע שהתחקיר שפורסם גמר אותו.



ערוץ 2 היה צריך להימנע מלפרסם בעיתוי הזה את התחקיר, ולא חשוב אם הוא מבוסס היטב, ראוי ומוקפד, או שרלטני וחסר עמוד שדרה. ערוץ 2 פרסם את התחקיר למרות הסוביודיצה משום שבישראל לא אוכפים את האיסור. יש הסכמה שבשתיקה בין העיתונות לבתי המשפט, שהמדובר ב"אות מתה". אף אחד לא יעשה שום דבר לאמצעי תקשורת שמחרבן על החוק האוסר השפעה בלתי הוגנת על בית המשפט.



העיתונות נדרשת היום לדיון מוסרי, ערכי ומצפוני על המשך דרכה. האם עכשיו כבר כן ראוי לכבד את הסוביודיצה, או שמא כדאי להמשיך ולעקוף את האיסור. אבל השאלה שאנחנו ומשפחת הרשקוביץ נשאל עוד שנים הרבה היא איפה, לכל הרוחות, היה בית המשפט. הרי אם ערוץ 2 לא כיבד את החוק, הייתה לבית המשפט הברירה להכריחו וליירט את התחקיר טרם פורסם. הרשקוביץ הגיש צו מניעה וצעק מלוא גרונו: תעצרו אותם! מה שהם עושים זה אסור! תגידו להם לא! בית המשפט בחר לגלגל את הרשקוביץ מכל המדרגות. למה? כי בית המשפט לעולם לא עומד למשפט בעצמו. הוא חסין בהוראתו של החוק מפני עונש על מעשיו הרעים. אז מה אכפת לו מה עושה העיתונות לנאשם?



למשפחת הרשקוביץ יש עכשיו שישה חודשים, על-י חוק איסור לשון הרע, להגיש תביעת פיצויים נגד ערוץ 2 בשל הוצאת דיבתו של המת,ואולי זמן ארוך יותר לו תוגש התביעה בשל הפרת הסוביודיצה. נגד בית המשפט משפחת הרשקוביץ לא יכולה לעשות דבר. אבל הרעיון שבית המשפט צריך היום לעמוד מושפל מול קברו הפתוח של הרשקוביץ בניסיון להסביר לו למה מותו היה ידוע מראש, למה שמו הטוב וחייו היו שווים בעיניו כקליפת השום - זה מחזה שהייתי רוצה לקנות כרטיסים בשורה הראשונה כדי לראות מקרוב. שככה יהיה לי טוב.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3007230,00.html

עקרון הסוביודיציה לא תופס מזמן, בייחוד כשמודבר בעניינים בעלי חשיבות ציבורית - חופש הביטוי גובר על העיקרון הזה.

אם אפשר לקיים שיפוט מהיר ע"י התקשורת??
לא מדובר כאן באיזה חשיפה עתונאית מרעישה, שנועדה להביא לפתיחת חקירה ולהעמדה לדין. כאן הנושא כבר היה בעיצומו של הליך משפטי מתקדם והתחקיר "המעמיק" בהחלט יכול היה להשפיע על הכרעת הדין, למרות שכידוע שופטינו אינם מושפעים מהתקשורת...
מעניין שבמסגרת התחקיר לא הופנו בהבלטה שאלות נוקבות כלפי מנכ"ל מע"צ לשעבר (מנכ"ל משרד התחבורה דהיום), שבתקופתו היה ריבוי "חריגות" בכל מחוזות מע"צ, כשהמחוז שהתאפיין במיעוט חריגות, היה דוקא זה שנוהל ע"י מר הרשקוביץ ז"ל, שתגובתו הכתובה לא נמצאה ראויה להשמעה. נראה שהאחראים על התחקיר חשו שיצאו ידי חובתם במיקוד שבחרו לעשות...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

יש בתי-משפט לא ?

לא ראיתי את התחקיר המדובר, אבל לפי מה שהבנתי הוא לא היה סביב הרשקוביץ אלא סביב מע"צ, ועניינו של הרשקוביץ היה רק דוגמה לתקלות הרבות שיש במע"צ

צריך לזכור - מע"צ נחשפים כאן כמי שהפקירו והביאו ברשלנות למותם של ישראלים רבים ! אסור להקל בזה ראש בגלל שאחד מאלה שנחשפו בחר להתאבד - להיפך, זה רק אומר דרשני !

אני לא חושב שהתקשורת צריכה להימנע מעיסוק בנושא כלשהו רק בגלל שהוא נידון בבתי-משפט, וגם בתי המשפט בישראל חושבים כך, ולכן לא נוטים לפסוק לפי עקרון הסוביודיציה. זכות הציבור לדעת גוברת במקרים שבהם לציבור יש עניין, כמו מקרה זה.

השופט, התליין וחבר המושבעים הם הציבור. לתקשורת יש משקל רב בהבאת העדויות, ויש להקפיד שהעדויות שמוצגות לציבור הן בדוקות ונכונות. אם יש לך חשד שלא היה זה המקרה - ספר לנו. אם להרשקוביץ היו הוכחות שלפחות חלק מהתחקיר שקרי - היה תובע אותם לדיבה.
ביהמ"ש הורה לפרסם את הכתבה. אם אינך סומך על ביהמ"ש, ואינך סומך על התקשורת, על מי נותר לנו לסמוך ?

לו היה הרשקוביץ מתייצב מול העדויות נגדו - האמת המלאה הייתה נחשפת. הוא בחר בפתרון הפחדני ושלח יד בחייו - ולעולם לא נדע. אני מאחל תנחומים למשפחתו ולמשפחות הקורבנות האחרים של הרשלנות של מע"צ.

מע"צ כולו הוא גוף בזבזני עד אימה , מושחת סטייל עולם שלישי ויעילותו עלובה עד מאוד . היה מוטב לו היה ערוץ 2 עושה תחקיר על כל מע"צ ולא תחקיר על מר הרשקוביץ ושות' , מקומו של הרשקוביץ בתחקיר חרג מכל פרופורציה . זה כמו שיעשו תחקיר על "שחיתות בחברת חשמל " ועיקר התחקיר יעסוק במר אלמוני שכבר שבועיים לא מחתים שעון בזמן ....

יחד עם זאת , גם הרשקוביץ אשם במחדלים חמורים ולכן אין על ערוץ 2 אחריות למותו של האיש הרי העובדות המצויינות בכתבה הינן , ככלל , נכונות . אני רק מקווה שיפיקו שם את הלקחים ולא ינסו לחפש את המטבע מתחת לפנס (בשביל זה יש עובדה עם אילנה דיין)

http://www.globes.co.il/serve/globe...=856478&fid=845
מרחץ הצביעות
לא צריך להתבלבל: תחקיר מן הסוג ששודר בערוץ 2 על מע"ץ יכול להציל חיי אדם ולמנוע סבל רב להמוני אנשים הנוהגים ברכבמתי גולן 17:09 21/11/04
לא צריך להתבלבל: תחקיר מן הסוג ששודר בערוץ 2 על מע"ץ יכול להציל חיי אדם ולמנוע סבל רב להמוני אנשים הנוהגים ברכב. העובדה שאיש מע"ץ יצחק הרשקוביץ, שעמד במרכז התחקיר, החליט למרבה הצער לאחר השידור לנקוט בצעד הקיצוני והמפתיע בו נקט, לא צריכה בשום אופן להשכיח זאת. לא משנה למה עושים תחקירים כאלה, בשביל הרייטינג או כשירות לציבור. מה שרלבנטי זו העובדה שהתחקירים משרתים את הציבור.

כל זה אינו גורע מהעובדה שכבר מזמן לא נראה מרחץ כזה של צביעות והתחסדות על דפי העיתונים. נניח שהרשקוביץ היה מתאבד, למשל, בגלל רשלנות רפואית כלשהי. מה היו כותבים העיתונים? - שצריך לחקור, להעמיד את האחראים לדין, וכמובן: לעשות חשבון נפש. מה קיבלנו בעניין של הרשקוביץ? - כותרות לוקל-פטריוטיות וטפיחות על השכם. "מה עוד אנחנו צריכים לעשות, חוץ מאשר להקפיד עם עצמנו ולאזור אומץ ולשדר אמיתות מכאיבות?", כותב ירון לונדון ב"ידיעות אחרונות" בפרץ של שמאלץ גילדאי.

מה עושה, למשל, לונדון עצמו כאשר הוא נתקל במקרה של עיתונאי שבתי המשפט קבעו שהוציא דיבה, כלומר פירסם אי-אמיתות? בדרך כלל הוא מגנה את מי שהגיש את תביעת הדיבה, לא את מי שפירסם אותה. ולא רק לונדון. העיתונאים, רובם ככולם, נוהגים כך. לכתוב ש"צריך" שעיתונאים יהיו הוגני,ם זה קל. להוקיע את העיתונאים שאינם כאלה - זה קצת יותר קשה, בשביל זה צריך קצת יותר אומץ מאשר בשביל להוקיע אנשי ציבור.

"מעריב" גייס למשימת ההיטהרות את אילנה דיין (מערוץ 2, כמובן), שפסקה בעמוד הראשון: "התקשורת לא אשמה" . מאיפה היא יודעת? ככה, כי זה התקשורת. ואת זה כתבה דיין בעיתון שגרר למדמנה את שמו של השופט העליון תיאודור אור, על סמך מסמכים שבדיקה פשוטה היתה מגלה שהם מזויפים. מה קרה לאחראים לאותו פרסום? כלום. לתת את הדין על מחדלים? על פגיעה באנשים? - עיתונאים רק דורשים את זה מאחרים, לא מעצמם. אז מה באמת קורה אם התקשורת כן אשמה? - אין דבר כזה. כך קבעה דיין, ודווקא ב"מעריב". התקשורת לא אשמה. אוטומטית. אף פעם.

מרחץ ההתחסדות שאלה אחרת היא אם נכון לשדר כתבות כאלה בעת שנערך משפט נגד האיש, וזה כבר עניין שקשור יותר לבתי המשפט מאשר לערוץ 2. גם המחוזי וגם העליון קבעו שניתן לשדר את החלק בכתבה העוסק בהרשקוביץ, אולם "מבלי לקבוע עמדה". זו באמת התחסדות מקוממת. מה, השופטים לא יודעים שזה בלתי אפשרי? מבלי להתייחס לכתבה בערוץ 2, הרי ידוע שלא צריך לומר במפורש שמישהו אשם. בחירת הממצאים וצורת הצגתם עושה זאת. תחקיר מן הסוג הזה הוא חיוני כדי להביא להגשת כתב אישום. אבל לאחר שכתב האישום כבר הוגש? במהלך המשפט? לא ברור שתחקיר כזה משפיע על בית המשפט? או שגם כאן נשמע את ההתחסדות המקוממת ששופטים אינם מושפעים?
------------------------------

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)