06-09-2005, 04:13
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,871
|
|
עדכון שמחחחחח ובעיה ..
אז האהבה פורחת במעוננו הקטן (מעון לנכים עם פיגור חלקי), ואם הייתה לי מחברת היא בטח הייתה מתמלאת לבבות ומשפטים בסגנון של "תמי+מארק = אהבה" וכאלה..אבל אני בדילמה, היום גיליתי שה"בוסית" שלו מתיחסת אליו כמו אל עבד (לורט <חרא בדנית>) , היום היא ממש העיפה אותי מהקומה שבה הוא עובד.. והוא בסך הכל מתנדב שם.. כאב לי לראות את זה, ובעיקר לראות שזה הרושם שהוא מקבל מישראל..הוא ועוד מתנדבת סובלים שם יחס נוראי.. אני רוצה להציע לו לבקש לעבור לקומה שבה אני (ועוד מתנדבות) עובדות בה.. שם היחס הרבה יותר טוב, ועובדים כמו בני אדם (עם בני אדם) ולא עם מכונות .. הדילמה היא בעצם אם לפנות לסגנית מנהל של המעון ולדווח לה על היחס , או לתת להם לסבול .. הם לא פונים אליה כי לא נעים להם.. אז הם סופגים וסופגים.. עם ה"בוסית" אי אפשר לדבר כי היא מאוד צבועה (מחייכת ליד המנהלים ואחרי שהם עוזבים מתנהגת מגעיל לעובדים).
השיא היה כשהיא אמרה לנו לא לדבר בזמן עבודה (והם רק מתנדבים שם!!) כשהיא כל הזמן יושבת ומדברת על שטויות עם העובדות הוותיקות יותר (כולם מתחנפים אליה).. וכמובן שאני לא יודעת לשתוק וסיננתי לעברה "הם רק מתנדבים" לפני שהלכתי..
מחר (שזה כבר היום.. נוו כבר!! למה הזמן לא זז?! ) אנסה לשכנע אותו לדבר עם הסגנית מנהל בעצמו, אבל אולי אני עושה טעות?! מה אם הסגנית מנהל תגיד משהו לבוסית שלו ואז היא עוד יותר תמרר לו את החיים? (במידה ולא יעבירו אותו).. ומה יהיה עם המתנדבת השניה ששמו באותה קומה.. היא תשאר לבד?? אוףףףףףףףף מה לעשות במצב כזה?!
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"
נערך לאחרונה ע"י הולי בתאריך 06-09-2005 בשעה 04:18.
|