19-08-2005, 13:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 3,502
|
|
ההנתקות בנתיבה ,ואנשי הפורום בנתיבות
עברתי על התגובות שרצו כאן במהלך יום האתמול ושלשום,ולצערי הפורום הזה משתולל
בכיוונים מכוערים,ולא ראויים,ובכלל עם כל איומי החסימות הללו שרק הולכים ומתגברים גם חופש הביטוי הולך ונחנק (אם כבר לא גסס למוות סופית בתוך גבולותיו של הפורום)
ראשית אומר שאותם אנשים כאן שחוסמים או מאיימים בחסימה (וכן-המגמה כבר שקופה לחלוטין ,לקפוץ על כל אפשרות כדי לאיים בחסימה על כל אדם שמבטא דעותיו בחריפות נגד השקפת עולמם הפרטית של כותבים המהווים הגרעין הימני -ימני לכאורה- בפורום) אינם משקפים את דעות הימין בישראל שהוא הרבה יותר נאור ,פתוח יודע להתמודד בדרך אינטלגנטית מעוררת מחשבה ומאתגרת מאוד.
לאותם מקומות שפונו תושבי גוש קטיף הגיעו בעלי תפקידים רבים ,חלקם זרועות ממלכתיים על רוב סוגיהם, חלקם סוקרים וסקרנים ,חלקם תומכים ומקבלי פנים וגם כאלה שבאו כדי לנסות לשלהב האווירה ולנסות להדליק את הפתיל מחדש ולעורר פרובוקציות.
אני הייתי (מתוקף עיסוקי)במקומות קליטה אלו שהצפי בהם היה לקבל את האוכלוסיה הבעייתית של התושבים המפונים.
התושבים המפונים עצמם הם אנשים יפים,באמת מלח הארץ ונוף האדמה האמיתי שאנחנו נמצאים עליה.דעו לכם שהרחק מעיני התקשורת הלכו להם אנשים אלו לבכות בכי קורע לב על אבדנם,ואלו שלא בכו שברון הלב ניכר היטב בעניהם.חרף כל החששות והערכות השונות אותם אנשים היו שקטים שומרי חוק וסדר,ולמרות כתבים רעבים מכל הרשתות שחיפשו בכל חור איזה סימן קלוש להתפרעות או אפילו מירמור שמצא לו ביטוי ,הם נשארו רעבים.לא היה להם מה לסקר חוץ מאנשים מאוד עצובים ומדוכאים.אני אומר לכם בצורה מפורשת שמדובר באנשים הנאמנים ביותר לחברה היהודית בישראל באשר היא,לצה"ל ולמערכת הבטחון בכלל.
במהלך הגעתם באוטובוסים לא יכולתי לעצור עצמי ואפילו חשתי לעזור להם לפרוק הציוד ולסייע בדברים אחרים (למרות שלי אסור מסיבות מסויימות לעשות זאת) יחד עם אחרים,שרצו עם מים ומזון.
השיחות עם האנשים הללו גרמה לי להבין שהמדינה פשוט עשתה להם עוול עם כל ההכנה לפינוי,הכוונה לקליטת המפונים.אין להם איפה להיות,משפחות של 7 ו 8 ילדים ללא מקום להיות בו.בניצנים בנו 350 יחידות של קראווילות כשבפועל יש 7,000 משפחות בערך.תחשבו בעצמכם איפה כולם הלכו ? מי קלט אותם ? הרי היה ברור שהרוב לא יתפנה מרצון,ולו מהתקווה שהפינוי ברגע האחרון לא יצא לפועל (זו זכותם לקוות ואף אחד לא יכול לקחת את זה מהם אפילו לא החוק)
התושבים שפונו רצו ללכת למקום נארמלי ומרווח מספיק למשפחותיהם אבל המדינה סיפקה להם כמה מאות דירות ששכרה מקבלנים בב"ש ,כמה באשקלון והסביבה ורוב הדירות לא מספקות ומאלצות את המשפחות לחיות בדוחק.מנהלת סלע כשלה,וזהוא כשלון של כולנו,ואני אומר את זה בצער.המון משפחות שחיפשו איפה להיות והגיעו למקומות המיועדים פשוט המשיכו לעופרה ולשאר ההתנחלויות שם יש להם קרובי משפחה וגם כדי להמשיך להיות ביחד עם שכינהם המפונים - רצון טבעי והומני שהמדינה אין לה זכות למנוע מקהילה להמשיך להיות קהילה כל עוד היא שומרת חוק.
מעבר לזה,משיחותיי עם המפונים כמעט כולם הביעו תחושת בגידה ע"י צהל,דיברתי עם יוצאי סיירות שכמה מהם מפקדים שם,ומחיילות קרביות מכובדות וכמעט כולם אמרו שהם אינם מתכוונים לעשות מילואים או לשלוח את בניהם לצבא.כידוע רוב המתנחלים הללו משרתים שירות קרבי ובניגוד גמור למגמה במדינה להתחמק משירות מילואים הם לא מתחמקים מחובתם זו חרף היום עצמאיים (בעלי עסקים הדורשים ניהול מתמיד).לא משנה מה דעתי בנושא או דעתך,הם ממש מרגישים כאילו צה"ל בגד בהם,הם לא האמינו שחיילים במדים יפנו אותם,אותו סמל שהם כ"כ אוהבים ומעריכים נופץ,או בגד בהם כך הם מאמינים,ומי ששופט אותם על כך כדאי שישאל עצמו לפני כן מה הוא עשה למען המדינה בצבא,ומה היה קורה אילו הצבא היה נוהג כלפיו כך.אני לא מביע כאן הסכמה או אי הסכמה אלה הבנה למצב האומלל שהם נקלעו אליו.צריך להבין את מכלול המורכבות כאן ולא להקל ראש ולפתור זאת כמחשבה חולפת.צריך להבין אותם תוך מחשבה כאילו אתה היית עומד במצבם ותוך הזדהות להבין את המצב הנפשי העדין.היה מאוד מפתיע שהם עצמם מתנגדים לסירוב פקודה,וכך הם אומרים רוב התושבים.מסתבר שרוב האנשים שקראו לסירוב פקודה הם שב"חים או כאלה שלא מייצגים את הרוב (שהתקשורת מאוד אוהבת לסקר-שידור שיקבל עדיפות על שידור משפחה שמפונת ללא קריאות כאלה)
דבר חשוב שאני מנסה ללמד כאן הוא שרוב המתיישבים הם אנשים שקטים ושומרי חוק,אנשים יפים ונדירים,שאין להם שום קשר לנערים שבאו לעורר פרובוקציות ושאינם גרים בגוש.ומנגד בכל כלל יש יוצאים מן הכלל,והתקשורת כמגנט אוהבת להצמד להם ולהראות אותם.
דבר שני הוא הבעיה הקשה והחדשה שנוצרה,והיא שתושבי הגוש איבדו אמון במדינה ובצה"ל,ואלו לא מילים ריקות כי אם מציאות קשה.הם כבר לא ילכו למילואים,ובניהם כבר לא יתגייסו ליחידות קרביות (כך מסתמן ואני מקווה שאני טועה) אז אני שואל מה הלאה מפה ? מה עם שאר המתנחלים ? האם הגוש הזה עובר תהליך התנתקות מנטלי מהמדינה והבדלות ? מה ההשלכות לעתיד ? מי שחושב שהכל כבר מאחורינו תם ונשלם אני אומר שאני חושש שזה רק מתחיל.המתיישבים התפנו בדרך מעוררת כבוד אולם זה לא אומר שהם אמרו את מילתם האחרונה.
_____________________________________
|