"1868" - ירושלמית של זהב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.2eat.co.il/Template/SiteImages/20049201638362.JPG]


רמי סימני העפיל לירושלים לביקור במסעדת 1868 הכשרה. עם מנות יקרות מאוד, ששוות כל שקל, 1868 היא לא סתם מסעדה טובה, היא חוויה טוטאלית
רמי סימני, עיתון תל-אביב

הבעיה העיקרית שלכם, לאחר שתבקרו ב-"1868" בירושלים, תהיה בדרך חזרה לתל אביב. אתם תצטרכו את הידיים חופשיות. לכן קחו לכם נהג, תתרווחו - ותמחאו כפיים כל הדרך לתל אביב. הכפיים הם ליזם המסעדה, גיא בן-סימון, צעיר מבריק ואיכותי, ולשף המוכשר מאוד אביב לוי.



ישנן מסעדות טובות, ישנן טובות מאוד וישנם אותם המקומות יחידי הסגולה שדואגים לחוויה הטוטאלית. טובים ממני כבר דימו ארוחה טובה למשחק חושני שהאוכל מנהל עם חושיך. 1868 היא מהמסעדות המעטות שמצליחות לעמוד במבחן הזה: האם אתה מוכן להפקיר את המנה שהוגשה לך ולרוץ לאשתך, עם המבט המפתה בעיניה (בהנחה שאתם לבד) - או להישאר עם המנה (ולקוות שמתישהו יכניסו אותך הביתה). רבים מכם יישארו עם המנה.



אני תמיד ממליץ לחפש מקום שגם הדרך אליו היא חוויה. "1868" שוכנת בבית אבן בן 137 שנה (שנבנה ב-1868), מראשוני בתי האבן שנבנו על ידי היהודים שהתרחבו החוצה אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. מכאן גם שמה. להלך בין סימטאות שכונת מחנה ישראל בדרך למסעדה זה אקספרימנט בפני עצמו. מלצר מיומן יקבל פניך בחצר ויספר על תולדות המקום. המסעדה מרוהטת בטוב טעם מופשט, שמתייחס בכבוד לאבנים ולעיצוב בן המאה ה-19.



למרות כל זאת, הפתיחה גרמה לנו לקמט מצחנו בדאגה. לשולחן הורדו מטבלים. שמן זית, מחית שום מעניינת ו... מחית חצילים. הדיסוננס שאחז בנו היה

מהיר והחלטי. מה למסעדה זו ולמטבלים, כדוגמת מסעדות הפסאודו-גורמה הנפחניות. ומי עדיין מעז להגיש מטבל של מחית חצילים? היונה התחילה לשקשק בכנפיה, ואני כבר ידעתי מה אשמע כל הדרך חזרה לתל אביב. בינתיים המלצר, אסף, התחיל לספר על המנות, כולל פירוט מרכיבים מדוקדק ראוי לציון - מלהטט בין השמות המורכבים וגורם לנו להחזיר את האמון למקום. נכנענו לפניו בקלילות והזמנו כמעט את כל מנות הפתיחה. רק שיביא כבר.

ראשונה הגיעה "מנת מח עצם עם רצועות נתח קצבים וגזר מקורמל" (75 שקל). זהירות, זו מנה שעלולה לגרום למשבר בנישואים. ראשית, עקב מחירה הגבוה, שנית, מפני שהיא שווה כל שקל. הבעיה היא שגם אשתך תדע זאת מיד, מפני שאתה תסרב (לראשונה בחייך) לתת לה לטעום. עצם המח מתבשלת לאיטה בציר לשעות ארוכות. היא תוגש לשולחן עם רוטב מתקתק וגזר שהוקרם עם סוכר. אתה פשוט תצבוט חתיכת לחם טרי, ועם הכפית הקטנטנה שתקבל תחפור במח העצם - תמרח מעט על הלחם, תבזוק מלח גס, מעליו נתח בשר קטן, גזר מקורמל - ותחזור לחוויה הגברית המעצבת הראשונה שלך.



ממול הזמינו בלוטין של כבד אווז משובץ בפטריות כמהין (95), שיעשה אותו דבר לרעייתך. אני אוהב את כבד האווז בגירסה החמה שלו, כך שהזמנתי "כבד אווז עם תפוח גרנד טבול בסיידר (70). הזיגוג של תפוחי העץ ששכבו מתחת והסיידר שנספג פנימה - נתנו למנה טעם מושלם. אם יש משהו שמשקף את הגאונות המקסימה של המקום הוא מנת האנדיב עם אגוזים וקרוטונים, 45 (עלי סלק, שלצורך המנה משתמשים רק בבסיס השורש שלהם). לכאורה מנה פושטית, חסרת הוד והדר קולינרי. ובכן, זו תחנת הרענון מהטובות שאכלתם אי פעם. השילוב המושלם בין רמת המרירות השורשית של הצמח עם מתיקות הרוטב מעל ויהלומי האגוזים והקרוטונים שנבזקים מעל - לימד אותנו רבות על שריריו התפוחים של השף.

המשכנו בשקדי עגל בסלסלת תפוחי אדמה (75), שטעמם המשובח ואמנות (ממש כך) יצירת הסלסלה הפריכה - משכיחים מיד את מחירם היקר. חתמנו את המערכה הראשונה בסביצ'ה פרואני עם בטטה וצ'ילי ירוק (70) - מנה העשויה משלושה סוגי דג נא. מצאנו שם את בס הים, דניס, והשלישי שכחנו. כך או כך, זו מנה מושלמת, שטריות הדגים שלה מאפשרת לך ממש לשמוע את המיית הגלים.



בשלב זה תתמתחו לאחור. תנו לסיפורי המקום ולחוויות הקולינריות שצברתם לנסוך לתוך גופכם לאות מרגיעה, ואל תסרבו ל"סורבה המעבר" שישלח לכם השף.



בעיקריות הלכנו על סטייק פילה ולידו כבדי עוף בשילוב טבעות בטטה (105) - ואז אירע הנס. טבעת הכבד היתה ברמה בלתי אכילה. הכבד היה שרוף מדי על מצע תפל מדי. חריקה נוראית בתזמורת המטבח. נאנחתי לרווחה. אבל ההם במטבח החליטו על פייט קשה ותיקנו את הרושם מיד. אני קיבלתי את ספיישל היום: מנת שאטו בריאן עם חזה אווז מיושן (יישון מקומי) ברוטב פטריות (180). הבשר ברמת פריכות מדויקת. מידיום מושלם. יישון מדויק, שמקפיץ לך קדימה את טעמו הטבעי של הבשר. בצד הוגש לנו טריו פירה בשלושה טעמים. לכו על כולם. ומהפירה שבשילוב פטריות הכמהין - תבקשו עוד.



באחרונות ניסינו את כולן. שוב, השילוב של פרודוקטים מובחרים (את השוקולד לדוגמה הם מייבאים מבלגיה) - בצד מעוף יצירתי נותנים רק תוצאה אחת. שלמות. השוס הגדול מבחינתכם הוא שהמסעדה תהיה כשרה לפסח (בהשגחת הרבנות ירושלים, משגיח: יעקב לוגסי. הוא יימצא במסעדה, נא לתחקר אותו). אז כמו שכבר סיכמנו פעם, אנו מחרפים נפשנו באיתור מסעדות עבריות משובחות. לכם נותר רק למלא אותן. שבוע טוב.

YNET

ניתן להתרשם מהתפריט של המסעדה באתר:
http://www.2eat.co.il/1868/

אבל זה נשמע לי כמו ארוחה פלצנית במחיר מופקע....

ב"אלהמברה" ביפו היית? אותו עקרון.

אבל אני מניחה שהיא פלצנית ויקרה,אז למה לי? מה רע במסעדת דגים טובה (וכשרה) בנמל יפו?