רשות ני"ע האמריקנית מעמיקה בדיקת האי-סדרים בלאומי ארה"ב
לאחרונה הוזמנו חמישה מנהלים בבנק למשרדי הרשות, ובהם מנהל חדר העסקאות, יעקב ברק, והדילר הבכיר בוב ג'אודאנו
רונית ורדי ודפנה צוקר
20/7/2005



רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) מעמיקה את חקירתה בבנק לאומי בארה"ב. ל"גלובס" נודע, כי לאחרונה הוזמנו חמישה מנהלים בבנק למשרדי הרשות, ובהם מנהל חדר העסקאות, יעקב ברק, והדילר הבכיר בוב ג'אודאנו.

בשנת 2004 התגלו בחברת-הבת LISI, העוסקת בשירותי ברוקר ובניירות ערך, פעולות בלתי תקינות במסגרת מסחר בניירות ערך. על-פי החשד, אחד הדילרים ביצע עיסקאות באג"ח ובני"ע במשותף עם ברוקרים ובתי השקעות אחרים, ביניהם בית ההשקעות אופנהיימר. הוא מכר את ניירות הערך ואיגרות החוב ללקוחות לאומי במחיר גבוה ממחיר השוק, את הפער גרף לעצמו ותיגמל את הברוקרים מהם רכש את הסחורה.

על-פי החשד, התרמית התגלתה בידי בתי ההשקעות האחרים, ואלה היפנו את תשומת לב לאומי. הבנק פיטר מיד את הדילר ודיווח ל-SEC. כעת בודקת הרשות מדוע לא גילו מנגנוני הפיקוח והבקרה של בנק לאומי עצמו את התרמית, שעל-פי החשד נמשכה תקופה ארוכה.

בנק לאומי ארה"ב מנוהל על-ידי עוזי רוזן. בשנת 2004 הסתכם מאזנו ב-5.7 מיליארד דולר, והרווח השנתי עלה ב-4% ל-34.2 מיליון דולר. ההון הסתכם בדצמבר 2004 ב-511 מיליון דולר. לבנק שלושה סניפים במדינת ניו-יורק, ארבעה בקליפורניה, שלושה בפלורידה, שניים בשיקאגו ואחד באיי קיימן. לפני חמש שנים התגלתה בבנק לאומי שווייץ מעילת ענק שהסבה נזקים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר. המעילה בוצעה בידי בכיר בלאומי שווייץ, ארנסט אימפלד, ונמשכה שנים ארוכות, בלא שמערכות הבקרה הצליחו לאתר אותה. המדינה מתכוונת להעמיד למכירה בחודש הבא את השליטה בבנק לאומי. בנק לאומי מסר בתגובה, כי כחלק מהבדיקה, התבקשו עובדים נוספים של חברת LISI לתת עדות. הבנק הדגיש, כי לא מדובר בחקירה אלא בבדיקה, וכי העובדים זומנו למתן עדות ולא לחקירה.

*

לאמור כאן יש להוסיף את האשראים המפוקפקים המכים במשק כולו גם כיום בפרשת "קלאבמרקט", את האישומים על הלבנת הון בצרפת, את הממצאים הפליליים וההמלצה להעמדה לדין של רשות ני"ע בישראל בפרשת הפצת קרנות הנאמנות, את פרשת "לאומיפון" בגינה אולץ בנק לאומי להחזיר ללקוחות 60 מיליון ש"ח והפרשה הועברה לפרקליטות הפלילית ואת הפרשה הקשה מכולן - גזל כספי הניספים בשואה.

לאומי הפריש רבע מיליארד שקל בגין חובות קלאבמרקט כבר ב-2003 07:07 | 21.7.2005 שלומי גולובינסקי לא מעט סימנים מוקדמים היו לנפילתה הצפויה של רשת קלאבמרקט, אך נראה כי מי שהיטיב לקרוא את הסימנים מוקדם מכולם היה בנק לאומי. שלא במקרה, לאומי הוא המממן הראשי של משפחת בורוביץ' בכלל ושל הרשת בפרט.

ל-TheMarker נודע כי כבר ב-2003 ביצע הבנק הפרשה לחובות מסופקים בהיקף של כ-250 מיליון שקל בגין חובות הרשת כלפיו. ההפרשה בוצעה כנגד תיק האשראי של קלאבמרקט.

בתיק זה ישנן שתי הלוואות שונות בהיקף כספי כולל של יותר מחצי מיליארד שקל (בערכים של היום) - הלוואה אחת מסוג נון-ריקורס (הלוואה ללא זכות חזרה ללווה), המוערכת ב-300 מיליון שקל, שימשה את משפחת בורוביץ' ויוסי רוזן למימון רכישת השליטה ברשת מידי חברי אגודת קו-אופ, מטרו ואליעזר פישמן; ההלואה השנייה, בהיקף של קצת יותר מ-200 מיליון שקל, הועמדה לרשות הרשת כאשראי שוטף. מסתבר כי פחות משנתיים בלבד לאחר שנרכשה על ידי הבורוביצ'ים, כבר זיהו בלאומי בעיה בהתנהלות הרשת, ועל כן נקטו מהלך מקדים בהיקף חריג.

מקורות בנקאיים מתחו ביקורת על התנהלות לאומי, שלמעשה כבר נערך מזמן למצב שבו תקרוס הרשת, כאשר מצד שני, ספקים שונים מימנו את עסקיהם עם הרשת באשראי מהבנק.

בימים האחרונים התרבתה הביקורת על המשנה למנכ"ל לאומי, ד"ר אהוד שפירא, שעמד בראש החטיבה המסחרית בעת העמדת האשראי לרשת הכושלת. ואולם ל-TheMarker נודע כי דעתו של שפירא לא היתה נוחה ממתן האשראי לרשת. ההערכות הן כי באופן חריג, מי שייצג את הבנק בוועדת האשראים העליונה של דירקטוריון לאומי היתה דווקא המנכ"ל גליה מאור. ועדת האשראים העליונה של הדירקטוריון היא הסמכות העליונה בבנקים לאישור עסקות גדולות. בלאומי מאשרת הוועדה מתן הלוואות בהיקף של 50 מיליון שקל ומעלה.

אמיר הלמר מוסיף: שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך אישרה אתמול את הסדר תווי הקנייה שהגישו הנאמנים של רשת קלאבמרקט, עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי.

לפי ההסדר, יתחילו סניפי הרשת לכבד את התלושים שבידי הציבור בחנויות הרשת במלוא ערכם, כאשר בכל רכישה יוגבל הלקוח למימוש של 20% מסכום הקנייה; יתרת הסכום תשולם באמצעי תשלום אחרים - מזומן או אשראי.

הסיבה לבקשת הנאמנים לאפשר בכל קנייה לשלם בתלושים רק 20% מסכום הרכישה היא שיווקית בעיקרה, ומטרתה להביא את הצרכנים כמה פעמים לרשת.

בהחלטתה קבעה השופטת כי אישור ההסדר ייטיב את מצבה של קופת הקפאת ההליכים, בעוד החלטה הפוכה עשויה להוסיף נושים חדשים בסכומים ניכרים של כ-50 מיליון שקל - דבר שירע את מצבם של כלל הנושים הקיימים.

</SPAN>