נלקח מאתר "יורם"

כותרת

יש לבדוק האם הכותרת תואמת את הכתוב במאמר. כותרת אמורה להכיל בתמצית את האמירה המרכזית של המאמר או אלמנט שיווקי שלו והקורא בה אמור לקבל דחיפה ראשונית לעלעל במאמר.

תקציר

אינו הכרחי אלא אם מדובר בעבודת מ.א. או דוקטורט. על כל פנים הוא רצוי. התקציר אמור למסור פירוט מה על המאמר: השאלה המחקרית המרכזית; תוכן הענין ומטרות מרכזיות; מסקנת המחקר/מאמר וכיו"ב. כמו כן התקציר "ימסור" האם המאמר נכתב לאנשי מקצוע? להדיוטות? למתעניינים? תקציר טוב עשוי לשמש תחליף לקריאה הכוללת ולחלופין לגרום לקורא להעמיק במאמר שכן מצא יותר מרמז שהמשך הקריאה יתרום לו.

מבוא

יבוא במקום תקציר (ואם מיתוסף תקציר יש לחלק בין השניים את העניינים המטופלים). למבוא תפקיד חשוב בהזמנת הקורא לקרוא במאמר. יש בו חידוש, תוספת למחקרים קיימים, למחלוקות ידועות או שהצליח להציג באופן מסקרן את ה"כניסה לבית". אמורים להופיע בו חלקי המאמר בראשי פרקים, ובפרט השאלה המחקרית. רצוי לציין בו מה היה המניע לכתיבת המאמר. מבוא קצר מדי או משעמם מדי עלול שלא לגרות את הקורא. מכאן המבוא צריך להיות מפורט דיו אך תמציתי.

רקע תיאורטי

לרקע זה עשויה להיות חשיבות להצגת הבעיה המרכזית הנדונה במאמר ולהבנת המוטיבציה של הכותב. רקע זה עשוי לקשר בין המבוא לבין הצגת שאלת המחקר. הרקע יציג את חשיבות הבעיה הנסקרת ואת הבידול שבין הבעיה הכללית לבין הבעיה הספציפית הנסקרת במאמר. יש לבדוק את ההשתמעות ההיסטורית, המשפטית, המוסרית, הפוליטית, המדעית וכד' המשמשים מבוא לנושא המטופל. יש לבחון האם הרקע מוסיף להצגת השאלה המחקרית? האם הוא ממקם אותה על רצף מחקרי מסוים? האם הסקירה רלוונטית להמשך? האם סופקו רשימות סדורות של חוקרים ומחקרים שדנו בנושא בצירוף מסקנותיהם המחקריות (גם אם הן חולקות על מסקנתך המחקרית)? האם הנושא נדון אי פעם? (אם לא, ברור שאין צורך בסקירה מחקרית...)

שאלת המחקר

היא הציר המרכזי של המאמר. ניתן למצוא אותה במבוא, בתקציר ובכל חלק שייבחר ובלבד שתנוסח כראוי. ניסוח לקוי פירושו מאמר בעייתי. תפקידנו ככותבים להאיר ולא לעמעם תחומים. השאלה על השאלה המחקרית היא: האם הוצגה בבהירות? ניסוח חלופי הוא האם מרכיביה ברורים? האם יש הנחות שצריך להניח ביחס להם ולא נאמרו במפורש במאמר? האם הסוגיה בת פתרון? וכד'.

הנחות והשערות (מונחי יסוד)

יש לבחון ראשית אם מדובר במאמר תיאורטי או יישומי/אמפירי. יש לבחון האם ההנחות מפורשות דיין? האם הן מהוות בסיס לוגי להשערות? האם הן מוליכות לפורמט שיפיק את המסקנה המחקרית? האם אין בהן סתירה? האם הן נשענות על עובדות או על מערכת מונחים ברורים? ההשערות הלא נגזרות מההנחות, מהשאלה המחקרית וממטרות החוקר. עליהן להיות מפורשות וברורות. עמימות בהן פירושה עמימות במסקנות. מונחי היסוד היו אף הם בהירים דיים ולמצער עליהם להפנות לספרות מבהירה או מפרשת שלהן. במקרה הצורך יש להציב הגדרות חדות (אף כי הן עשויות להשתנות במהלך המחקר).

שיטה
חלק זה צריך לאפשר לכל חוקר לבצע את המחקר בהתאם לדרך מקובלת או לדרך מוצעת העומדת בקריטריונים של אישוש/חיזוק/הפרכה/החלשה. השיטה אמורה לאפשר לחוקר לחזור ולבדוק את המסקנות, את הכלים בהם השתמש ואת הכללים המקובלים לשימוש בשיטה זו או אחרת. במסגרת זו יש לבדוק את המתודה, את המתודולוגיה, את ההשערות, את הדיון, את אורח הכתיבה, את סדר הדברים, את התהליך ועוד.

תוצאות

דרך הצגת התוצאות תורמת להבנת הטיפול בשאלת המחקר ואת הפתרון: שלם? חלקי? בעייתי? וכד'. התוצאות עשויות להיות מוצגות במילים, בגרף, בטבלה ואמורות לשקף את סיום השלב המחקרי בעבודה בטרם הסיכום (סגירת המעגל). בתחום זה יש לבדוק את השאלה עד כמה התוצאות ברורות וכן כיצד הוצגו – האם דרך הצגתן אינה מטה או מוטה ועוד.

דיון
זהו השלב בו מתכנסים הדברים: השאלה המחקרית על הקדמותיה ומונחיה, הליך הפתרון ותוצאות הבדיקה/פתרון. הדיון אמור להעריך ולפרש את תוצאות המחקר ביחס לשאלת המחקר. בחלק זה נשאל האם הדיון עונה לבעיה אותה הציג החוקר? האם הניתוח הוא אובייקטיבי? האם סובייקטיבי? האם מעורב? האם ניתן משקל למחלוקות ולהסתייגויות? האם התבצעו הכללות? כיצד הוצגו? האם היו זהירות? נחרצות? כיצד הוצגו הטענות: בדרך של היקש לוגי או שהן מושלכות אל הקורא לשפיטה? האם התלווה הסבר מספק? מה הוצהר במבוא וכמה מזה נעשה בדיון? האם יש התאמה בין הנאמר במבוא/תקציר לבין מה שמתרחש בשלב הדיון?

סיכום

הסיכום יחד עם הכותרת, המבוא והתקציר מאפשר הצצה חטופה אל המאמר. על הסיכום להיות ברור, להציג את המסקנות המחקריות, את מגבלות המחקר וגורמים העלולים להשפיע על התוצאות. כמו כן יש לציין האם השיג החוקר את מטרתו? האם "סגר את המעגל"? האם יש בו פרוגרמה לעתיד לבוא? האם היו מסקנות המחקר אופרטיביות? ישימות? טכניות? תיאורטיות? חסרות שימוש כרגע? האם יש אמירה מעניינת, הצהרת כוונות חשובה? האם ניתן לעשות שימוש במסקנות המאמר בתחומים אחרים? האם השיג מחבר המאמר את מטרותיו? האם הצליח להוכיחן?

כללית
יש לבחון האם קיימות סתירות פנימיות? אי בהירויות? רישול? האם המעבר מפיסקה לפיסקה ברור וחלק? האם כל פיסקה מצטיינת בהגיון פנימי/קוהרנטית? האם השתלשלות העניינים קוהרנטית? האם המחבר עונה לשאלה שהציג? כמה סטיות היו במאמר וכמה הן תרמו? האם היה מיעוט בדוגמאות או גודש? האם הללו עזרו להבנה או שהיקשו עליה? האם היו מונחי היסוד מוגדרים כהלכה? האם קיימת מחלוקת או אמירה המפילה את כל המאמר? ההיו הנחות יסוד מובלעות? האם הכותב עקבי? האם יש חילופי סגנון? האם השפה גבוהה מדי? האם הכתוב נערך כראוי ובוצעה האחדה?
לבסוף
לבדוק שוב: הימצאות רשימות ביבליוגרפיות ואחרות; מטרות המחקר וכד'. יש לבחון התרשמות כללית מהנאמר האם הרושם הוא שנעשתה עבודה רצינית ומעמיקה או שנעשתה עבודה מרושלת? האם היתה הרבה "מהומה על לא מאומה"? האם הכתיבה קולחת או כבדה ועוד ועוד