18-06-2005, 16:20
|
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
לבני - תחזיק חזק...
אני יודע שאתה מופתע, וכפי שכתבתי לך במסר אתמול - אני מופתע לא פחות....
לגבי הניצרה - ראיתי נכון? היא עוטפת את הנוקר מבחוץ ומבפנים?
בריקסיה דגם 35
כאמור מדוכה (למה? בהמשך) 45 מ"מ לקצב אש מהיר, שהותקנה על גבי חצובה והופעלה בידי צוות של שני מפעילים.
לחצובה מושב מרופד שנועד לאפשר למפעיל להישען על גבי המרגמה או לשבת מעליה (כשזה היה אפשרי).
בניגוד למרגמה רגילה - את המרגמה הזו לא טענו דרך הקנה אלא על ידי משיכה של הידית שפתחה את בית הבליעה ואפשרה לטען להכניס את החימוש אל בית הבליעה, אגב כך גם היתה דורכת את הנשק.
ההגדרה מרגמה היא לא ממש מדוייקת ואולי מדוכה הוא השם הנכון. הפצצה הוכנסה לבית הבליעה כמו כדור לרובה בריחי ונהדפה באמצעות תחמיש שהוזן ממחסנית!
מעניין לציין שבקנה היו חרירים הניתנים לוויסות - פתיחת החרירים איפשרה בריחת גזים וקיצור הטווח...
צוות מיומן היה מסוגל להגיע לקצב אש של עד 18 פצצות בדקה (למרות שכל מחסנית הכילה 10 תחמישים)!
למרות היותו כלי מורכב להפעלה - הוא נותר בשימוש עד לשלהי מלחה"ע ה-2.
קוטר: 45 מ"מ
אורך קנה: 260 מ"מ
משקל פעולה: 15.5 ק"ג
משקל הפצצה: 456 גרם
הגבהה: 10-90 מעלות
צידוד?: 20 מעלות
מהירות לוע: 83 מטר\שניה
טווח מירבי: 530 מטרים
קצב אש: 8-10 פגזים בדקה
ועוד מתוך: http://www.historicreproductions.com/restore7.htm
ת"ש - מושב לנוחות הצוות
בית בליעה פתוח
ידית הדריכה ומחסנית בהכנס
המחסניות
יש עוד תמונות והסבר באתר...
ועם ת"ש מקופל... ולא... זה לא מצולם בבית שלי...
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
נערך לאחרונה ע"י Soloavia בתאריך 18-06-2005 בשעה 16:29.
|
ראשי
צ'אט
} זה פצצה סימן 1 עם הזנב המרובע המפורסם {או שלא} זה אולי פצמ"ר?? או מטול נ"ט??
מצב כלאיים
