20-05-2005, 22:08
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
|
|
מה פועל, מחסנית פנימית?
בצורה הכי נפוצה ברובים מודרניים -בדיוק כמו המחסנית החיצונית. יש בו לוחיות, שבינהם נעה לוחית הזנה (כבר שכחתי איך קורים לחלקים האלה רשמית) הנדחפת ע"י קפיץ. על לוחית הזנה נמצאים כדורים, מסודרים ב-2 שורות (ממש כמו במחסנית M16, לדוגמא, רק שיש פחות כדורים). מוצא המחסנית צר יותר, ורק כדור אחד עובר בו בכל פעם. עכשיו מחסניות כאלה נשארו רק ברובי ציד ורובי צלפים, אז הם נטענים בצורה ידנית, כדור-כדור. כאשר רובי בריח היו רובי שירות סטנדרטיים בצבאות עולם, הם נטענו ע"י פסי כדורים - כמה כדורים (בד"כ 5) היו מחוברים ע"י פס מתכת עם צדדים מעוקמים פנימה, שהחזיקו את הכדורים בחריץ שבתחתית התרמיל, וקפיץ שטוח שמנע מהכדורים להחליק בחופשיות מהפס. לטעינה, בריח נפתח, פס היה מוכנס לחריץ מעל הבריח, החייל היה לוחץ על הכדור העליון ומכניס את כולם למחסנית בבת אחת. אחרי זה הו הי זורק פס ריק וסוגר בריח - ונשק היה מוכן לירי. ברובים מאוחרים יותר פס היה נזרק אוטומטי בסגירת הבריח.
היתה גם טעינה בחפיסות - כדורים מאוחדים ע"י עטיפת מתכת הוכנסו למחסנית בחפיסה אחת, לוחית הזנה היתה צרה יותר ונעה בתוך החפיסה. שיטת טעינה זאת היתה מהירה יותר, אבל בזבוז המתכת על החפיסות היה רב, ואי אפשר היה גם להטעין מחסנית חצי-מלאה או להכניס כדורים ללא חפיסה. לכן שיטה זאת היתה פחות נפוצה. נשק אחרון שהיתה לו שיטת טעינה כזאת היה רובה גראנד M1 אמריקאי (לא לבלבל עם הקראבין!).
יתרונות המחסנית הפנימית:
1)נשק איתה יותר קומפקטי ויותר קל כשהוא טעון.
2)במקום לזרוק מחסנית ריקה (כמו שקורא הרבה פעמים בקרב) נזרק רק פס טעינה - חיסכון.
3)משקל פס ל-5 כדורים נמוך בהרבה ממשקל המחסנית ל-5 כדורים.
4)לפעמים נדרש להכניס כדור מסוג אחר תוך כדי ירי (זה חשוב יותר לרובי צלפים) - מחסנית פנימית מאפשרת לעשות את זה ביתר קלות.
|