יש רק מקום אחד שבו אפשר למצא טנק בלב שדה פורח ...
תמונות שצולמו אתמול ברמה להנאתכם...





היות ופתח הצריח היה פתוח ורק שני מוטות ברזל מונעים כניסה למתוכו שרבבתי את המצלמה וזה מה שיצא...



ולכל "אנשי ההנצחה"...הנה המספר...



אפשר לדעת מה המודל? היכן הוא היה ? מה ההסטוריה שלו???

ולצורך השעשוע... מה רואים כאן?



עוד תמונות.......... בהמשך....
תהנו - לבני.

בשטחי אש , ובכניסות עליהם כהכנה . נכנסת במקרה לאיזה שטח אש , אדון לבני ? ואם היה נופל עליך איזה חץ בדרך ?
אגב , אם מצאת את השוט הזה ליד נפח , היית מגלה שחסר לו כמה בוגי תמך , שעשינו מהם משקולות להרמה .

אך לאו דוקא במיקום שציינת...
נו - ומי יוכל להסביר מה מופיע בתמונה התחתונה ביותר???....

לטיול הבא אתה לוקח אותי איתך ? ואת זעמן , אי אפשר בלי .

ואם כן אז של מה???

תא נהג,סטיקים,הילוכים וכו'. לא שונה בהרבה בנגמ"חונים.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ולגבי שטחי האש.... בחייך - תן לי בכל זאת קצת קרדיט בעניין...........
בכוונה לא אציין את המיקום היות ותופעת גנבי המתכת מאוד נפוצה באיזור (במיוחד לאחרונה).
אגב - לבוגי שלום והוא חש בטוב !

של T55 , סטיקים משוכים לאחור למצב "2".
ידית הילוכים (מימין) במצב ניוטרל.
דוושת הבלם (לחוצה במרכז), עם בלם יד משוך. בקיצור טנק בלום כמו שצריך.
הגולה שלפני ידית ההילוכים , הינה משאבת פמפום דלק ידנית לצורך ניקוז אוויר.
מדובר בטירן , שכן יש לו מסנן אבכ מסוג M8 מימין לנהג מאחורי ידית ההילוכים (תיבה לבנה)

הצנטוריון הוא שוט-קל ג' , בקרי תותחן מגח, מקני פליטה מיציקת שריון בסיפון המנוע , ואין לו שרוול טרמי על התותח (כי אז היה זה שוט-קל ד').
ידית צידוד (שחורה ) מצד ימין מוסבת ממגח, מחולל ירי מצד שמאל (ידית אדומה).
משאבת הגבהה ידנית של מגח משמאל לבקר התותחן (תפוח שחור עם הדק לחיצה אדום).
ניתן להבחין גם בתמונת פנים הצריח שהינו מצודד לשעה 4 , שכן ניתן להבחין במחיצת התלת"מ (תא לחימה/תא מנוע) . במצב צריח לפנים , ניתן בזוית כזו לראות את הנהג , ואילו כאן , הצריח מצודד אחורה.

מי אמר סטיקים לנגמחון/נגמשוט ולא קיבל ?
אין לכלים אלה סטיקים אלא כידון!

שלכם
מיכאל

אם אני מצליח לחזור על מה שכתבת אני עובר טסט?????

כרגיל - מדהים !!!

ולגבי התמונה התחתונה - אכן תא הנהג של הטיראן !

אמרתי שיש, אמרתי שהסידור לא שונה בהרבה.
נגמחון זו האסוציאציה היחידה שיש לי בראש, מכיוון שזה תא הנהג היחיד של רק"מ כבד שאני מכיר.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ל-JAVEHN
כבר כתבנו על כך שהכלים פוזרו ע"י האוגדה ברחבי איזור הקרבות , סביבת חירבת חושניה וקשת , עמק הבכא , במזלג הכבישים ומימין לאתר עז 77 וכן דרום מזרחית לבירכת רם.
חבל ששמו שוט-קל ג' ולא א'. חבל שהניחו אותם כפי שירדו מהמובילים , כלומר קנה לפנים ותובה לאחור.
מוריד מהאוטנטיות..
לגבי שוד החלקים והמתכות.. עוד פעם , חבל. יכלו לרתך את המדפים.
כנראה שאין גבול לואנדליזם.

האמת לא ראיתי איפה זה כתוב , ואני מתחיל לחפש בפורום .
לא טוב במקומות גאוגרפים . את הדרך לרמפות המסכנה לא יכלתי לזכור במשך כל השרות

עמדת תותח (כנראה D 30) אשר עדיין מכוון לכוון מערב \ ישראל , התותח פגוע קשות כשבתמונה התחתונה ניתן להבחין במד ההגבהה שלו.
בסביבת העמדה עדיין מפוזרים תרמילים משומשים...





ושוב "לשם השעשוע" הפעם אתגר יותר רציני...


לבני.

BTR-50, או OT-62 צ'כי

אכן ה BTR 50 (כמה שהוא מרווח בפנים) !!!

אגב - הדגם הצ'כי הוא זה שמכונה "טופז" ?

והבא בתור.......

גם את זה מצאת אדון לבני ?
נראה לי שהכלי היה בשימוש צה"ל. יש מיתקוני קשר וארגזי פעולה צהליים.
האם ?

מיכאל

BMP1 .(התמונה האחרונה) ניתן לראות את הקולקטור של הצריח , במרכז.
ההבדל בין BTR50 לטופז OT62 הצ'כי הוא שלאחרון מנוע עם טורבו שמשמיע "שריקה שונה".
לטופז גם "צריחון" נוסף מימין לנהג.

ניתן להבחין ב"קרוסלה" עליה ממוקמים פגזי התותח (תותח ה BMP 1 מיועד גם לשיגור \ ירי של רקטות \ תול"ר מדגם PG 9 ).
אגב - על רצפת הכלי הספציפי שבצילום זרוקים עדיין עשרות רבות של תרמילי המקלע המקביל !!!
הפעם הנה אתגר קצת שונה...

לעולם אשא דגלך בגאווה

מטל"ר 12 קני לרקטות 240 מ"מ לטווח קצר (כ 10 ק"מ ע"פ דגם הרקטה).
עוד.... בהמשך הערב (אני יוצא לקניות)...

BM-21 (הידוע גם בכינוי "גראד") הוא מטל"ר ל40 רקטות בקוטר 122 מ"מ לטווח ארוך יותר - כ-20 ק"מ. מה שאתה תיארת נקרא BM-24. בכלי שבתמונה יש כתוביות בעברית - סימן שהכלי היה בשירות צה"ל. לכן זהו אכן BM-24 , כי BM-21 היו בשימוש צה"ל בזמן מצור ביירות, אך עד כמה שידוע לי, מעולם לא נכנסו לשרות רשמית.

בכל מקרה הצדק כמובן עמך.
וקצת על רקטות ה 240 מ"מ:
רקטות מדגם זה נתפסו שלל עוד במלחמת ששת הימים ועוררו עניין בקרב מקבלי ההחלטות היות ומדובר היה במערכת פשוטה להפעלה ויעילה מאוד מבחינת האפקט שהיא יוצרת בשדה המערכה היות וביכולתה היה לשגר מטח מהיר של 12 רקטות בעלות רש"ק נפיץ כבד (הרש"ק הנפיץ הכיל כמעט 30 ק"ג של T.N.T) לטווח של כמעט 11 ק"מ.
הרקטה משוגרת באמצעות מה"ר אשר ניצת חשמלית ומיוצבת סחרור במעוף ע"י 16 פיות ונטוריות מוטות בהיקף טבלת הבסיס.
הרוסים בשעתו ייצרו שני דגמים לרקטה זו הנבדלים ביניהם במשקל החנ"ם שברש"ק אשר הוקטן באחד הדגמים משמעותית לטובת הוספת פרופלנט למנוע להגדלת הטווח(לא באופן משמעותי).
הרקטות ומערכות ההפעלה נלמדו בארץ כשסדרות מבצעיות ראשונות החלו להמסר לצה"ל כבר בראשית שנת 1970 (אם איני טועה).
הרקטות יוצרו בתע"ש והן הותאמו לנשיאת מרעומי ארטילריה מערביים במקום המרעומים הרוסיים המקוריים (מדגם V 24\25).
בתע"ש יוצרו אף רקטות בעלות רש"ק זרחן פרט לרש"ק הנפיץ הבסיסי.
שני ארועים \ציוני דרך חשובים קשורים לרקטות אלו בארץ:

האחד הוא בכך שישראל היתה למעשה המדינה הראשונה במערב שצבאה פיתח ועשה שימוש מבצעי במערכת מטל"ר ע"פ המודל הסובייטי !
ואילו ההישג השני הוא בכך שרקטות אלו היו פריט התחמושת הראשון שנופק לצה"ל באריזת קלקר ייעודית !!!..... נתון משמעותי ומדהים כשלעצמו לא???.......

רקטות ה 240 מ"מ שימשו כפלטפורמה אשר עליה התבססו הפיתוחים העתידיים של תע"ש בתחום המטל"ר כשהדגם הבא אחריהן היו רקטות ה 290 מ"מ \ "עברי" וכן הלאה.......
כיום קיים העתק איראני לרקטת ה 240 מ"מ הבסיסית המכונה "פאלאק 1".

בתמונות נראית משאית ייעודית לשיגור הרקטות כשבתמונה התחתונה נראה במרכז המסגרת העגולה המגע החשמלי שנועד להצתת המנוע:





לבני.

התמונה שהתכונתי להעלות היא זו:


זו עמדת המפעיל של מטל"ר ה BM 24 המקורית ולא מה שהוצג בתמונה שבהודעתי הקודמת !
מה שהוצג שם היתה קופסת ההפעלה של ה"גראד" 122 מ"מ.
וכהוכחה לכך ניתן לשים לב לכיסויי החלונות ולצבע המשאית של ה 240 מ"מ ולצבע התכלת הפנימי של משאית ה"גראד" אשר תמונתה מופיעה כאן:



אז הנה הרווחנו שתי מערכות שונות...

ועכשייו - מה זה???....



שבוע נפלא ורגוע (שני שלישי ורביעי אני מתפנן באילת.......) - לבני.

יש בתחתית מסילות, והן רחבות מדי בשביל שיגור תחמושת - סביר שיש עליהן מזחלת/נגררת כלשהיא לדחיפת התחמושת על כן-השיגור. בנוסף, תחתית המסילה אינה פנויה - הרשף ישרוף את הכיסוי האחורי (או מה שזה לא יהיה).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מחרשה ומגלשה לפיזור שד"מ.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

אכן כן - זוהי זורעת מוקשים רוסית עבור מוקשי נ"ט מדגם TM 46 אשר נפוצים עד היום בלא מעט שדמי"ם סוריים ברמה"ג.
סחתיין עליכ !

יש הבדלים נוספים בין BTR-50 וטופז צ'כי: לטופז יש 2 "מפרצים" מקדימה (לכל דגמי BTR-50, חוץ מרכב פיקוד BTR-50PU, יש רק "מפרץ" שמאלי), והם גם שונים בחימוש - לטופז יש גם תול"ר T21. עוד על BTR-50 וקצת על טופז: http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/row/btr-50.htm
באשר למרווח פנימי - זהו נגמ"ש מחלקתי, ולא כיתתי, והוא אמור להוביל 20 לוחמים במקום 8. וכשלתוך כופסא זאת נכנסים 20 לוחמים על ציודם ועוד שני אנשי צוות, זה בטח נראה הרבה יותר צפוף.
באשר לשימוש הכלי במלחמת יום כיפור - אני יודע שהיו איזה 10-15 כאלה בצה"ל לפני המלחמה - כולם ב"דוב לבן". כנראה שעוד כמה נתפסו במלחמה והוכנסו לשירות אחריה. בכל מקרה, אם זהו כלי שעבר הסבה לציד צה"לי - סימן שהוא לא לקח חלק בלחימה על הגולן מצידינו, אלא הובא אחר כך לאיזה שטח אש. מה שכן - קיים סיכוי לא קטן שזה כלי מ"דוב לבן", אחד הכלים הראשונים שחצו את התעלה.

מה זה ארגזי פעולה?
ואם כבר שאלתי אז.. מה זה זיווד? קשור לנגמ"שים או משהו..

היו בגזרת סיני, כשהבולטים בהם הם 'דוב לבן' והצנחנים בסואץ.
אבל אין להוציא מכלל אפשרות שגם ברמה לקחנו כמה כאלה שלל והשתמשנו בהם.

בזמנו פורסם בטלויזיה שלא פרקו מהטנקים מערכת כינון חימוש מסווגת.

האם מאז פרקו אותם או שמה פשוט חסמו את הגישה אל פנים הטנק?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תמונות יפיפיות, השלדים של העבר מפוזרים בכול פינה ברחבי הרמה. ולגבי הנושא של מערכות הנשק
הצבא לא רוצה ללמוד ועדין מפזר את הכלים עם המערכות הנגישות לכול.

חסר לי רק התמונה של מגדל התצפית.............חחחח

המוטות בתמונה של תא הנהג של הטיראן לא מזהים אותו כ-T55 תוצרת צ'כיה?

לטנקים הרוסים , ונתפסו רבים כאלה במלחמת יום כיפור (לא בששת הימים) , היה מותקן מנגנון עזר למצמד הפועל ע"ב מערכת הידרו פניאומטית.
מה שאתה מתכוון , הינו בעצם ייחודי לטנקים הצ'כים בלבד , היה מנגנון עזר הידראולי גם לידיות הניהוג (הסטיקים) , שכן הפעלת הסטיקים הרגילים בטנקים מהתוצרת הסובייטית , הינה סיוט. הפעלת הידיות ע"י משיכתן בטנקים הצ'כים , קלה במיוחד ובאופן דראסטי לעומת הרוסים.
כל הכבוד .
מהיכן הידע הספציפי ?

מיכאל,
קראתי על כך בהשוואה בין הטנקים של צבאות ערב לטנקים שבידי צה"ל בגיליון 30 שנה למלחמת יוה"כ של ביטאון השריון, מאיזושהי סיבה מישהו הביא לבסיס כמה מאות עותקים של הגיליון הזה ופשוט חילק אותם.

שאלתי לגבי העניין הזה גם את אבא שלי שהיה קצין שריון בסדיר בשנות השבעים, הוא אמר שלמיטב זכרונו הטנקים הצ'כיים יוצרו במפעל שנקרא Chkz או משהו בסגנון.

ד"א אם כבר בטיראנים אנחנו עוסקים- בבולי העץ שהטיראנים השאירו בבאלי"ש הפלוגה של אבא שלי השתמשה כדי לאמן את התותחנים בירי בתנועה ע"י נסיעה עליהם.
זה כמובן היה בתקופה שבק"ש עם ייצוב מלא היה בגדר מדע בדיוני.

אולי לא שמת לב , אך המאמר הנקרא "טנקי ה-T מול ה-M במלחמת יום הכיפורים" , נכתבה ע"י עבדך הנאמן. ואכן כך כתוב בגליון מס' 18 של "שריון" בתחילת עמוד40.
אורי !
כבר נכתב באשכול זה שלטופז יש "צריחון" נוסף בימין. הפעם זה בחזקת לא כל המוסיף גורע.
זה פשוט משמח לראות כמה ידע יש לכותבים בפורום , כמה הם מקשיבים לסיפורי אבותיהם , קוראים כתבות משעממות , ועוד...
כיף איתכם , חבריא.

מיכאל, לאחר עיון חוזר בגיליון אני מאשר שאכן אתה כתבת את הסקירה שנקראת "טנקי ה-T מול ה-M במלחמת יום הכיפורים"

גיליון מצויין (מס' 19) ובכלל כתבה מעולה.

ד"א, מאיפה לקחת את הפרופילים הצבעוניים שמופיעים בכתבה? הם יעילים מאוד למי שבונה דגמים (חוץ מזה שהפרופיל של המגח 3 בנזין הוא שגוי- יש בו שלושה גלגלי תמך כמו ב-M60 במקום חמישה כמו שאמורים להיות).

מיכאל,

אם אינני טועה המצמד עבד על אויר דחוס (כמו הנעת החירום)
בטנקים הצ'כיים ההיגוי אכן היה הידראולי.

הלא כן?

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

הפיקוד באוויר דחוס הנמצא בשני הבלונים בתא הנהג , 70 ו-150אטמוספירות , המקבלים לחץ מהמדחס (קומפרסור ) התלת דרגי המורכב על בית הינע המניפה שע"ג תיבת ההילוכים. נשמע קצת מסובך , ובאמת הטנק הזה עם סטרטר האוויר שלו הינו מורכב במידה מסויימת. מערכת העזר למצמד , מפוקדת אוויר דחוס , אך המנגנון מפעיל לחץ שמן בבוכנית.

הנה שניים נוספים למרגלות החרמונית...

אין לי ספק שהם יפורקו לגרמים ע"י גנבים ושאר משחיתים למיניהם !
אגב - שאלה שרציתי מזמן לשאול, למה נועדו פסי המתכת אשר מרותכים לאורכו של השיפוע הקדמי העליון של הצריח???

אלו מקבעים לבלטנים שהיו בחזית הצריח. אני לא "שוטניק" אבל אם אני זוכר נכון אז שם היו שמים את הבלטנים.

יש אחד נוסף במרחק של כמה מאות מטרים משם לכיוון צפון אבל אינני מצליח למצוא את התמונה.
מי מצליח לזהות את החטיבה אליה השתייכו הכלים על פי הסמל?
לפי דעתי זו חטיבה המילואים האחרונה או אולי לפני האחרונה שהפעילה את השוט.

תנו מבט נוסף בתא התותחן של השוט ג'. מיכאל תיאר בדייקנות את הפרטים השונים ומקורם, איזו סביבת עבודה צפופה שהפכה לצפופה אף יותר בשוט ד'. ידית הצידוד מימין אמורה להיות נעולה פנימה ולא לנוע כאשר הצריח מצודד למעשה כדאי תמיד להזהר ממנה, ידית הירי חרום מימין נמצאת על התותח עצמו והיא ושאר המכלול עולים ויורדים עם תנועות התותח. עכשיו תארו לעצמכם ירי בתנועה, הצריח מסתובב, התותח עולה ויורד ועימו הכוונת התותחן צריך לזרוק מבט לטען לראות שהוא במקומו, להצמיד את העין ולירות בתוך כל ההמולה הזאת. אני בטוח שמשרד העבדודה לא היה מאשר את הבטיחות והגיהות של מקום עבודה כזה :-). בשוט א' בעל הצידוד החשמלי (מערכת הגברה של נורות כמו ברדיו עתיק) היה כל כך הרבה מקום לתותחן שהיו שהוסיפו תנור סלילים 24V שהושאל מאוטובוסים ישנים של אגד, בשוט ג' היה מספיק חם באדיבות מערכת בקרת הצריח ההידראולית שאף ירקה על התותחן כמויות לא מבוטלות של שמן...

בקשה למיכאל ואולי למישהו אחר שירים את הכפפה ומיכאל יאשר. דובר כאן על כתבות מ"שריון" שרובנו נשמח לקרוא. זה יכול להיות נחמד לקרוא חלק מהן כאן כמו זאת המדוברת בשרשור זה ואולי זה אף יהווה טיזר או פרומו שיעודד מינויים חדשים.

תודה
טל

טל

הגולן פשוט מדהים עכשיו ממש כמו חו"ל..............
ושאלה:
מהו המכשיר\מערכת שנמצאת קצת מעל ללוחית הפלסטית האדומה?
אני מתכוון למה שנראה כמכשיר חשמלי עם מעין צג שחור מאורך פקדים וכפתורים שמופיע בצילום של פנים ה"שוט" .
לבני.

מי יכול להציץ בתמונה ולספור כמה "הדקים" יש לתותחן?

חידה לחובבי "רמבו"

באחד מסרטי רמבו (זה עם ששון גבאי נדמה לי) רואים את רמבו גונב טנק נוהג בו ויורה פגז תוך כדי נסיעה. רמבו כמובן אפילו פגע ברעים וניצח אני מסתפק בירי עצמו, השאלה שלי היא כיצד יכול נהג לירות פגז תוך כדי נסיעה בלי אנשי צוות נוספים?

טל

2 הדקים (אחד בכל GRIP)
2 משבתים (אחד בכל GRIP)
1 מתג לזירה
1 מתג תיקונים חצי אוטומטיים (הוסף/הורד)
1 מתג חירום במשאיבת ההגבהה הידנית.
חוץ מזה יש תיבת מתגי תותחן שבה בוררים האם המתגים יעבדו לירי כבדה (התותח) או המקביל).
וחוץ מזה יש תיבת מתגי יצוב.
שכחתי משהו ?

הכל , רק בטנקי שוט-קל ג' או ד' בהתייחס לבק"צ (בקרת צריח) בלבד , ללא התיחסות לבק"ש.

הדקים ספרתי ארבע לתותחן, אחד בכול GRIP ,אחד בידית הגבהה הנמכה חרום, אחד ידני חרום (הדינמו האדום שבשוט ג' צמוד לתותח ובשוט ד' עבר לצד שני) והדק ב GRIP מפקד.

אני חושב שסריקה יותר פשוט, אבל אני לא בטוח.
ושוב תודה

טל

שאלת על תותחן וענית גם על בקר מפקד.
למה התכוונת ב"סריקה" ?
סליחה אם קלקלתי , ראיתי שלא ענו אז לחצתי על מתג עדיפות מפקד(אתה בטח יודע מה זה).

בפעם הבאה , אתייחס רק לשאילתות של מר לבני.

כל הצינורות העקומים האלו נזלו כל כך הרבה לפעמים שבחלק מהטנקים התותחן היה יושב שפנאל זיהוי רק"מ פרוס על רגליו כדי לצאת יבש. שאני עוצם את עיניי אני יכול עדיין לשמוע את המשאבה צורחת שהשמן מתחיל לאזול.
השלולית מתחת לטנק הזה לדוגמה, כולה שמן הידראולי :-)





ובקשר לכתבות. במידה ויש לך קובץ וורד או קובץ PDF אשמח להעלות אותו לאתר בעצמי. במידה ומדובר בסריקה מגליונות מודפסים נחפש מתנדב בעל נגישות לגליונות ולסורק. יש לי סורק אבל הגליונות מעט רחוקים כרגע.

ברעות
טל

טל

המהנדס שתכנן + עוזריו הם חברים טובים. עם אחד מהם אני אף עובד כיום. הם פשוט רצו להמאיס את השוט על הצוותים שכן כולם הינם ................מגחניקים.
לגבי השמן שבתמונה , :
א. נראה לי יותר כסולר.
ב. שמן הידראולי לצריח לא "נשפך" בכמויות כאלה .
ג. נראה כמשטח שספג נזילות רבות.
ד. כל התשובות נכונות.
ה. למה מחקת את הפרצופים ?

לגבי החוברות , דאגתי שסרפד ויוסיפון יקבלו את כל האינוורטר. אך לפני שמתחילים לסרוק , עדיין בודק את נושא הכתבות בוורד. אחזור אליך בנושא.
ברעות ועוד איך
מיכאל

הטנק הזה היה משהו מיוחד.
למרות אין סוף טיפולים והחלפות הוא התיז כל כך הרבה שמן הידראולי שבריצפה התחתית הייתה שלולית של ממש. לטובת הצילומים הסענו אותו לאחור על מנת לחשוף את השלולית על המשטח, שים לב לבחור השמאלי ביותר ולמה שמונף בידו.

ובנוגע לחברייך, עד היום אני מחייך שאני נזכר במטר הקללות שטכנאי הצריח הרעיף עליהם בבואו להשחיל את אחד מהצנורות עם עשרות הכיפופים המשונים לתוך הצריח. היה זה בהחלט ספגטי מעניין שלפחות את חלקו היה כדאי להחליף בצנורות לחץ גמישים. (כמו שנעשה לקרור האלטרנטור עם אתה מכיר את הסיפור). טיפה יותר ברצינות, זאת הייתה מערכת נהדרת שהתקלות היו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל ולא להיפך.

הסתרתי את הפרצופים שכן איני בקשר עם רוב המצולמים ולא אפרסם את פניהם בלי אישורם.

טל

ודרך אגב נוסף :-)
המהנדס של כסא הגנן גם באזור?
כסא הגנן בשוט היה בעל נטיות אובדניות להשתחרר מהטנק ולהפוך לכסא מפלט גרוע במיוחד. חבר טוב שלי מצא עצמו תלוי על השרשרת האחרוית שפניו תלויות מול הזר המניע. חבר אחר סיים את מסלול הצוות על כנף כלי הסיפון.

טל

מיכאל וטל,
למה בעצם החליפו את הבק"צ החשמלי המקורי של השוט במערכת הידראולית?

כדי להקדים תרופה למכה אני אוסיף עוד שאלה- מדוע לא פיתחו בק"צ חשמלי נורמלי כבר בימים ההם כשהיה ברור כתוצאה ממלחמת יום כיפור שהעדר שמנים בתא לחימה מגדיל את השרידות של הטנק? האם הבק"צ כל כך מורכב ויקר שלא הייתה הטכנולוגיה כבר אז או שפשוט נתקענו עם סטוק גדול של שמן מהאמריקאים ?

ד"א, לגבי הסריקה, אם יש אישור מבחינת זכויות יוצרים אני מוכן בכיף לסרוק את המאמר של מיכאל על השוואה בין השריון של מדינות ערב לצה"ל במלחמת יום כיפור.

המערכת החשמלית של השוט היתה מאוד מוגבלת מכמה בחינות. ראשית האמינות שלה היתה נמוכה והיו לה הרבה תקלות במערכת ההגברה והפיקוד ה"מוח" אשר התבססה על מנורות (כמו ברדיו עתיק). שנית צריכת החשמל הייתה נוראית ביחס לתפוקה וזה עוד ללא מערכת יצוב. הבעייה השלישית הייתה שהמערכת היתה איטית יחסית. והבעייה האחרונה היא שלא היה לה צידוד עדין יעיל כך שהתותחן היה צריך להשתמש בצידוד הידני לשים על המטרה.
המערכת ההידראולית היתה הרבה יותר מהירה ואמינה ואפשרה הוספת מערכת יצוב יעילה. בעיית השמן הדליק נפתרה חלקית במעבר לשמן דליק פחות.
התפתחות המנועים החשמליים והאלקטרוניקה אפשרה לחזור למערכת בקרת צריח חשמלית בסימן 3.

טל

רעיון אדיר !
אטפל באישור העמותה לשימוש בכתבות לצורכי הפורום. לא נראה לי שתהיה בעיה.
איך תעביר לפורמט אינטרנטי ?
האם צריך את הקבצים של WORD ? או כדאי לבצע ע"י סריקה ?

לבעלי רזולוציה גבוהה יהיה קשה יותר לקרוא את האותיות כי הן ייראו קטנות. מה שכן - חובה להביא את התמונות והשרטוטים יחד עם הטקסט, כך שאם אין ברירה והם מהווים חלק אינטגרלי וחשוב למאמר אז סריקה כן עדיפה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

מי כמוך יודע שהתמונות הללו צולמו "על הדרך".............

הראשון בעמדת אש מזרחה

האם המספרים המובלטים ע"ג הטנקים נוצרו בארץ או שכך הם הגיעו בשעתו מבריטנייה?
אגב - יהיה זה נכון לאמר לך "ברוך השב" ?...

אתה יודע, אחרי שהם נשרפים חזק עדיין אפשר יהיה לספר לאמא...

הצ' הזה מצולם צמוד לפתח התדלוק הקדמי. אני מהמר כמעט במאה אחוז שעדיין אפשר לשאוב משם כמה עשרות ליטר סולר עם לא יותר.

טל

מיספרי הטנקים רותכו בארץ כדי לא להשאיר מקום לדמיון לאחר שריפת טנק, מסתבר שבמלחמת יום כפור יותר מידי טנקים נשרפו כך שלא ניתן היה לשחזר מספרם דבר שהקשה על זיהוי ההרוגים שבתוכו
לכל טנק מספר ייחודי משלו, הספרות רותכו על גבי משטח והמשטח רותח לטנק מקדימה ומאחורה

הגבעה המסולעת ממנה ירו הסורים על 2 הנגמשים שהגיעו לתגבר



מבט דרומה מל סאקי לכיוון רמת מגשימים




אשכול מור"ק תל סאקי מהפורם הישן
http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/11097.html

http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/11097.html