אירוע חסר תקדים ומקומם ביותר: הסנגוריה הצבאית הגישה לבג"צ עתירה דחופה כנגד יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם) ואחרים, לאחר שזו הכניסה לפני שנה לשימוש נוהל לטיפול בתלונות על הטרדה מינית שמפר כמעט כל פקודה וסעיף בחוק. קובץ העתירה מצורף למטה, וקריאה בו מעוררת לא רק זעם ותסכול על ההתנהלות ההזויה והבזויה אלא גם תהיות קשות על התנהלות צה"ל ברמה החוקית והאדמיניסטרטיבית. הטרדה מינית היא פשע שצריך להילחם בו בכל הכוח, ודוקא בגלל זה "שבירת הכלים" בהפעלת הנוהל החדש מטרידה לא פחות.

ציטוט:

הודעת הסנגוריה הצבאית: לעדכונכם, הסנגוריה הצבאית הגישה עתירה חריגה ונדירה לבג"ץ, בבקשה לבטל "נוהל בירור מנהלי” חדש בצה"ל בנושא הטרדות מיניות, שהוכנס לפעולה על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם). הנוהל מופעל תוך חריגה מסמכות, בניגוד לפקודות הצבא ופוגע באופן קשה בזכויות יסוד להליך הוגן. לפי העתירה, הנוהל החדש הוא "מסלול עוקף" לחקירת מצ"ח או לבדיקת קצין בודק, ומאפשר להשעות, להדיח, לבטל מינויים, ואף לסיים את שירות הקבע של המשרתים בצה"ל, בצורה דורסנית ומבלי ליתן להם לנילון כלים להתגונן בהליך. לטענת הסנגוריה, הנוהל בהסדריו הקיצוניים פוגע בזכות הבסיסית להליך הוגן: הפרטים של הדיווח על המעשים הנטענים אינם נחשפים בכלל או לא במלואם אלא רק תמציתם, כך גם מוסתרת זהות המדווח אם הוא בוחר להישאר אנונימי. אין אפשרות לתשאל או לחקור את המדווח ולא ניתן להתעמת איתו. וחמור מכל - המבררים אינם עצמאיים ואוביקטיביים אלא ממונים על ידי היוהל"ם ומטעמה, כלומר - מטעם הגוף שאמון על הגנת נפגעי עבירה וליווי שלהם. בכך נגועים המבררים באינטרס ומצויים בניגוד עניינים מוסדי מובנה. הנוהל מעודד "תלונות שווא" ועלול לסכל מינויים ראויים, ובכך גם עלול לערער את הביטחון התעסוקתי של המשרתים בצה"ל. הסניגוריה הצבאית מדגישה שקיימים כלים פליליים ומשמעתיים חריפים אך הגונים להתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות ולכן הנוהל הדורסני, לא נדרש ואף אינו ראוי ופוגע מעבר לנדרש במשרתי הצבא. הסנגוריה הצבאית מוסיפה כי הנוהל לא פורסם ברבים ולא קיבל תוקף רשמי בפקודות הצבא, אלא הופעל מתחת לאפם של המשרתים בלא ידיעת הסניגוריה. בשלב זה נקבעה העתירה לדיון וטרם הוגשה תגובת המדינה.

העתירה כפי שהוגשה לבג"צ:
https://2025-uploaded.fresh.co.il/2...19/32382161.pdf

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה מאוד מזכיר את Title IX באוניברסיטאות בארה"ב, ובעצם ברוב החברות הגדולות - כל חשד הכי קטן להטרדה מינית (אפילו על בסיס תלונה של מישהו שלא מעורב באירוע או אנונימית) מייד עובר ל- HR או לאדמיניסטרציה שמטפלים בחומרה בנאשם, בהרבה פעמים זה מוביל לפיטורין או הרחקה ממוסד הלימודים. כל זאת בלי התעסקות במשטרה או משפט בכלל, רק נסיון ממסדי להימנע מתביעות

אני לא מופתע כי הממסד בארץ ובעיקר בתחום המשפט מעתיק בצורה אגרסיבית הליכי חשיבה פרוגרסיביים שמתחילים בארה"ב - בעיקר בכל הנוגע להטרדה מינית או אלימות נגד נשים (עם הנחה משמעותית למיעוטים שמבצעים זאת), אפלייה מתקנת, להט"ב וכן "בתי משפט" עצמאיים להיפטר ממי שעושה רעש.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

זה די מזכיר לי את נוהל ההתאבדות בצה"ל, שמספיק שמישהו נותן את האיום הכי קטן להתאבד, גם אם ברור לכוווווווולם שזה חרטא בפיתה - עדיין צריכים לקחת את זה ברצינות. אני כסמל מחלקה בילתי פעם 24 שעות בבית חולים בשמירה על חייל שטען שהוא בלע 25 נורופנים. איזה מבייש זה היה, לשמור עליו כשהוא שוכב במיטה בבית החולים בסבבה שלו כשלכולם מסביבו יש אשכרה מחלות ופציעות אמיתיות.

במקרה הזה (חלק מ)הממסד המשפטי של צה"ל יוצא למלחמת חורמה נגד "בתי דין פרטיים" ונוהלים שלא נכתבו בצורה מקצועית עם ראיה מערכתית והכנה מתאימה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא ברור איפה פיקוד הצבא באירוע
כביכול יועצת הרמטכ"ל עצמאית בשטח ואינה כפופה למטכ"ל / אכ"א? רק בית משפט יכול להגביל אותה?

בקיצור: הרמטכ"ל / מטכ"ל / אכ"א לא רוצה או לא יכול לשנות החלטות / נהלים שמקבלת יוהל"מ?

מה שקורה כאן זה דוגמא לארגון שאינו מנוהל.
מהניסיון, אם ברדק כזה מתרחש סיכוי סביר שהוא מתרחש גם באזורים שהרבה יותר חשובים לצבא מאשר הטרדות מיניות.