בציורים שבחרתי לשתף היום מככבים שני ילדים, בנים. ושניהם חמודים:
1. "החזק ביותר", של הצייר האיטלקי פורטונינו מתניה, 1915. השערה שלי (וייתכן שאני טועה) - הסיבה שהילדון מתגרה בחייל היא כי זה חייל של המדינה האויבת. הציור הוא מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
2. "החבר הטוב ביותר", של הצייר הבריטי ג'ון ג'ורג' בראון, 1903. הילד נראה עני, והכלבלב מתוק ממש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיון 2021 השערה שלי (וייתכן שאני טועה) - הסיבה שהילדון מתגרה בחייל היא כי זה חייל של המדינה האויבת.

את צודקת.
לפי הקסדות שלהם נראה שאלו חיילי־רגלים גרמנים, שבמלחה"ע I היו יריבים של איטליה;
למעשה זה היה יותר מכך, בתחילה הייתה להם ברית עם גרמניה, ואז הם בגדו בהם כשהצטרפו ל"מדינות ההסכמה" – אולי זה מה שהציור בה להביע. 🤷🏻‍♂️


עריכה: בעצם בהסתכלות שנייה, בשלט שם יש טקסט צרפתי בכלל, אז זה כנראה ציור שמביע את הבוז שהביעו דווקא בצרפת כלפי הגרמנים.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם אני בוחרת לשתף פה דבר מה, סימן שבאמת התלהבתי ממנו:

בנו של צייר הפורטרטים האירי מרטין ארצ'ר שי (הוא צייר את בנו). 1820. זה ללא ספק אחד הציורים היפים! 🥰

1. דיוקן של אדוארד השישי מלך אנגליה כשהיה עולל. מתוק ופשוש שאין דברים אלה!
מאת הצייר הגרמני הנס הולביין הבן. 1538.
2. ספרייה באוטרכט, הולנד.

1. פסיפס. בראש היצירה מופיעה המילה "שלום". היוצר: רות' מיקסה, אמן פסיפס (וגם ויטראז') יהודי-הונגרי שחי בין השנים 1865-1944 (לא ברור אם למותו יש או אין קשר לשואה, אין ממש פרטים באינטרנט). בכל מקרה, יצירות רבות שלו מפוזרות בעיר בודפשט.
תמונות 2 ו-3: המוזיאון לאמנות ולמסחר, המבורג, גרמניה. אין לי פרטים בנוגע למוצג בתמונה מספר 2 (השידה).

1. "עוזרת בית מבריקה את כלי הכסף", של הצייר האוסטרי קרל פאיירטאג, 1935.
2. אגרטל מקרמיקה עם... עטלפים. מפחיד משהו. 🦇 היוצר: אדוארד שטלמאכר (גרמני). בין 1900-1902.

הערב בפינת האמנות שלי: שתי ערים היסטוריות שרק חורבות נותרו מהן:
1. "יומה האחרון של פומפיי" של קארל ברולוב (צייר רוסי ממוצא צרפתי).
הוא עבד על היצירה הזו בין 1830 ל-1833. שלוש שנים תמימות.
2. "מגדל בבל" של הצייר הפלמי פיטר ברויגל, 1563.

פינת האמנות ליום שישי זה והפעם, אפתח עם פסל:
"בניו של קין" של הפסל הצרפתי פול לנדובסקי, 1903. הפסל מוצב בגני טווילרי ברובע הראשון של פריז.
באשר לציור, לא הצלחתי לתרגם את שמו לעברית, אבל הוא של הצייר הצרפתי ויקטור גבריאל ז'ילבר והוא מ-1880.

פינת האמנות לערב זה בהתאם למזג האוויר:
1. "כיכר גשומה" של הצייר הספרדי בן זמננו ריקארדו סאנז, נולד ב-1958.
2. פריז (יפה כפי שהייתה תמיד) רחוצה בגשמי אפריל. צילום, מן הסתם.

1. "דניאל בגוב האריות" של הצייר הפלמי פיטר פול רובנס. הוא עבד על היצירה בין 1614-1616.
2. דלת של כנסייה (שנבנתה ב-1927) בווטרלוס, צפון צרפת. ואו. פשוט ואו 😯

1. אין לי יותר מדי מה לפרט על הדבר הזה מלבד שהוא יפה, שהוא מ-1880 ושהוא סוג של מתקשר לחג שיחול מחרתיים.
אה, וגם: כמה שלא ניסיתי להקטין את התמונה הזו, לא הצלחתי.
2. כרכרת ההכתרה של שארל ה-10 מלך צרפת. נמצאת בורסאי, צרפת 🙂

1. "הלביאה הקנאית" של פול פרדריק מאירהיים, צייר גרמני. העבודה על הציור הזה לקחה לו 5 שנים: 1885-1890.
2. "הבדיקה" מאת הצייר היהודי-אוסטרי לודוויג דויטש, 1883.

שימו לב ששני הציורים צוירו פחות או יותר באותן השנים, סוף המאה ה-19. זו הייתה תקופה יפה באמנות. לטעמי לפחות. 👍🏻

הציור השני מדהים!

פינת האמנות ליום חמישי בלילה. והיום: שני פסלים, ובונוס:
1. פסלו של ברתולומאו קולאוני בוונציה.
2. "נשיקת המוות", פסל הממוקם בבית הקברות פובלנו בברצלונה.
3. חמודיצה קטנה! 🥰 מאת הצייר האמריקני אלפרדו רודריגז (נולד במקסיקו ב-1954).

איזה כיף זה לראות אומנות שאני לא מכירה על הבוקר ולהחשף לאמנים חדשים

פינת האמנות שלי. והפעם - חגיגה צבעונית לעיניים:
1. ויטראז' בהמבורג, גרמניה.
2. עיצוב פנים בברצלונה (היוצר המוכשר הוא, כמובן, גאודי).

פינת האמנות שלי לסוף החג, והפעם: פנינות ארכיטקטוניות בבירת הונגריה!:
1. "קפה ניו יורק" בבודפשט, הוקם ב-1894. נחשב (ובצדק!) לאחד מבתי הקפה הכי יפים בעולם. 😍
2. חצר בניין מגורים בבודפשט. הבניין הוקם גם הוא ב-1894.

1. סוג של גביע עם עטלף מוזהב. אמן: הנרי הוסון (צרפתי), 1909.
2. "חלבנית שעגלתה רתומה לכלבים". מאת הצייר הבלגי הנרי האובן, 1890.
משהו בצבעים וברמת הציור (הירידה לפרטים, למשל) ממש מצא חן בעיניי! 😳

היום הפינה שלי היא בסימן לבן ושחור (אני מתייחסת כמובן לצבע של הבגדים), דיוקנן של שתי נשים:
1. "אישה סיציליאנית", של הצייר הבלגי ז'אן פרנסואה פורטל. 1861.
2. הציירת הפולנית (ממוצא אוקראיני) אנה בילינסקה בדיוקן עצמי, 1887.

לפינת האמנות שלי היום בחרתי בציורים באווירה משמחת. ממש במקרה יצא ששני הציירים הם הולנדים וששני הציורים הם מאותה השנה! 😯
1. "האביר הצוחק" של פרנץ הלס. 1624.
2. "הקונצרט" של חרארד ואן הונטהורסט. 1624.

פינת האמנות שלי ליום שני בלילה:
"חואנה הראשונה" (מלכת קסטיליה בספרד) של הצייר האיטלקי ג'וליו רומאנו, 1518.
היה תלמידו של רפאל.
כל האדום הזה ממש תפס אותי! ♥️

1. "הבר בפולי ברג'ר", של הצייר הצרפתי אדואר מאנה. 1882.
2. הו, החמידות! חתלתולים "רואים עולם" (ומתנחלים למישהו על השולחן). 🤗
של הציירת ההולנדית-בלגית הנרייט רונר-קניפ, 1821-1909.

פינת האמנות שלי ליום ראשון בלילה, בסימן צרפתי 🇫🇷:
1. "האמא" של הצייר הצרפתי ג'ולס אדלר. 1899.
2. "גן-מרפסת בסנט אדרס" של הצייר הצרפתי הנודע קלוד מונה. 1867.

1. יצירה של חואן ברופל, אמן דיגיטלי ארגנטינאי יליד 1973. הציור הזה ממש מצא חן בעיניי! הצבעים, סימני הגשם, השמיים... 👍🏻
2. "נזירים בדרכם למנזר הר אתוס", של הצייר האיטלקי הרמן דוד סלומון קורודי. 1905. הר אתוס שוכן במקדוניה היוונית.

פינת האמנות שלי ליום ראשון בלילה בסימן... Bird is the word (ויש גם שיר רלוונטי בסוף, למטה)! 🦅
1. ציור של האמן ההונגרי-בריטי ג'ייקוב בוגדני (נשבעת לכם שזה שם משפחתו), 1658-1724.
2. יצירה של מאט וילסון האמריקאי (אמן בן זמננו), שמפסל עופות ממתכת ממוחזרת.







לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

פינת האמנות שלי ליום רביעי בערב 🎨
1. פסיפס בחזית בית קפה בעיר אנייר (מערב צרפת).
2. בית בסגנון אר נובו בעיר נאנסי (צפון-מזרח צרפת). ארכיטקט: אמיל אנדרה. 1903.

פינת האמנות (הצהובה משהו) שלי ליום חמישי בלילה:
1. למקרה שבא לכם להכין לימונדה... יצירה של הצייר הספרדי חוסה אסקופט, יליד 1930.
2. בית בעיר העתיקה של פראג. נבנה ב-1897.

1. "נשף המסיכות" של הצייר הבלגי שארל הרמנז, 1880. נכון שהתאומות הבלונדיניות היפהפיות הלבושות (סאטן?) אדום מושכות את מרבית תשומת הלב? 🤔
2. "ארמון רייכל", סובוטיקה, סרביה. נבנה ב-1904, ומאז 1970 משמש כגלריה לאמנות. נחשב לאחד המבנים היפים ביותר בסרביה.

ולמרות הכל, פינת האמנות היומית שלי. והערב - מלכה ומלך בספרד של הרנסאנס: איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה ופרדיננד השני, מלך אראגון. חתומים בין השאר על גירוש יהודי ספרד ב-1492.
הצייר המוכשר: לואיז דה מדרסו (ספרדי) 1848.

1. "ארוחת הבוקר", מאת הציירת הצרפתיה פרנסין ואן הוב, נולדה ב-1942.
2. בניין בשדרת "ראפ" ברובע השביעי של פריז, נבנה ב-1901.

פינת האמנות שלי למוצאי שבת זו. הפעם: בסימן היופי שבפשטות:
1. סירה מחלידה לה על שפת הים. ציור מים של הצייר הספרדי בן זמננו, פאוסטינו מרטין גונזלס.
2. "ארונו של אמן עני", מאת הצייר האמריקני צ'רלס בירד קינג, 1815. ספרים מקומטים, כוס מים, לחם אכול בחלקו, צדפה גדולה... יש יותר פשוט ויפה מזה?

פינת ה"ואו!" שלי, והפעם: "אופרה בר" (Operabaren), מסעדה בשטוקהולם, שוודיה. נבנתה ב-1905. 👏👏👏

פינת האמנות היפה שלי לערב יום שני:
1. "הנחיתה בקיץ", מאת הציירת הבריטית מרי דוסון אלוול. 1930.
2. "טבע דומם עם יין ישן, ענבים שחורים וצדפה". מאת הצייר ההונגרי טוט גאבור, 1950-2019. 🍇

1. דיוקנו של הצייר הדני פדר סברין קרויר, כפי שצויר ע"י חברו הקרוב, הצייר לאוריץ טוקסין (גם הוא היה מדנמרק).
בדרך כלל אני מקפידה לציין את השנה שבה יצאה היצירה אל אוויר העולם, אבל הפעם אני מודה שקצת הסתבכתי, משהו בשנים לא מסתדר לי... טוב, למה זה כזה משנה?
2. "חוצות את האברש", מאת הציירת הבריטית עדן אפטון אדיס, 1874. מהו אברש? ובכן, זהו צמח סגול יפה המזכיר לטעמי את הלבנדר, השוטף שדות שלמים בצרפת בסגול מרהיב. אחד הדברים היפים העולם.
השם שאני עצמי המצאתי לציור החביב הזה: "מתפנקת על אמא" 🤗

לשטוף את העיניים עם ארכיטקטורה שהיא אמנות של ממש:
1. המכון (וגם: מוזיאון) ההונגרי לגיאולוגיה של בודפשט (סגנון אר-נובו). נבנה בין 1896-1899.
2. בניין ה"סוסייטה ג'נרל" (Société Générale) בפריז. מדובר בחברה צרפתית לשירותים פיננסיים, לרבות בנקאות. נוסד ב-1912.

יום שישי הגיע, ואיתו שני ציורים מקסימים:
1. "נזירים בחצר מנזר", ציור מקסים של הצייר הגרמני פרנץ לודוויג קאטל, 1856. כל הצל הזה בציור הוא מה שנותן לו את הקסם, לטעמי.
2. "סטודנטים", של הצייר האוסטרי גבריאל פון מקס. שנת היצירה אינה ידועה, אבל הצייר חי בין 1850-1915.

פינת האמנות שלי ליום שישי:
1. קטני קטן-קטן, עם לחיים שחבל על הזמן! דיוקן של ג'יימס השני, מלך אנגליה, בעודו ינוקא מתוקי! האמן: אנתוני ואן דייק (פלמי), 1636.
2. בשנה הבאה נשב על המרפסת? "ערב חמים" של הצייר הרוסי ולדימיר ולרביץ' ברז'זובסקי, יליד 1966.

לאחר היעדרות של חודש ו-6 ימים, פינת האמנות שלי קופצת לביקור קצר:
1. ציור קיר במגדל קויט בסן פרנסיסקו.
2. אישה מתבוננת בירח מבעד לחלון הפתוח. מאת הצייר הגרמני יוהאן פטר הזנקלבר, 1840.