17-05-2024, 09:34
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.12
הודעות: 302
|
|
א. ארה"ב נטשה את הסינים הלאומנים ב-1948 והחליטה על הפסקת האספקה לכוחות צ'אן קי שק. כיצד היו בטראומה? הרי זה היה צפוי. ההחלטה הזו נחשבת על ידי לא מעט חוקרים כהשגיאה האמריקנית החמורה ביותר עד היום.
באותה עת היה לה מונופול גרעיני, וניהלה רכבת אווירית להצלת ברלין מספר חודשים. וזה היה לאחר הצהרת טרומן על דוקטרינת הבלימה ב-1947. סין, האם היא שווה משהו? וכל זה בגלל מספר דוחות של אנשי צבא ושגרירים שהצביעו על השחיתות במחנה קי-שק ופיקפקו ביכולתו הצבאית. רק שכחו שהסינים הלאומנים ריתקו כמיליון חיילים יפנים בסין הודות לאספקה שהועברה דרך בורמה. שלחו מספר דיביזיות להלחם בצפון בורמה לצד כוחות בנות הברית. אגב, התמיכה האמריקנית בסינים הלאומנים התחילה עוד לפני כניסת ארה"ב למלחמה פשוט שמאז תחילת המאה ארה"ב ראתה בסין כאזור השפעה ואינטרסים שלה עד שבא ממשל טרומן.
ב. לקיסינגר וניקסון היה ברור בעת חותמם על הסכם השלום שלדרום אין סיכוי לעמוד מול מתקפה צפונית, ושההסכם יופר. הם רק חיפשו מוצא להעמדת פנים של נסיגה עם כבוד.
הממשלים האמריקנים בצד הצלחות עשו טעויות רבות וקטסטרופליות באזורים שונים בעולם. מאצ'ינסון שזמן מה לפני הפלישה לדרום קוריאה הגדיר בפומבי את המדינות באזור ההשפעה האמריקני במזרח אסיה ולא הזכיר את דרום-קוריאה, וקלינטון שחתם הסכם עם צפון-קוריאה שבו ארה"ב תספק מזון וציוד (וכך מדינות אחרות), בתמורה שצפון קוריאה לא תמשיך בפרוייקט הגרעיני, עוד ועוד.
החלק בממשל האמריקני, בייחוד בפקידות משרד החוץ, שסבור שישראל עבור ארה"ב הינה קוץ בתחת, חד וחלק, שצריך להפטר ממנו קם כבר עם גנרל מרשל, שר החוץ, ב-1948, ולעולם לא נעלם.
הוא גואה כשקמים ממשלים דמוקרטים, בדרך כלל, אך גם רפובליקנים בעבר, למשל בתקופת פוסטר דאלאס. בתקופת אובאמה היה להם עדנה. תשאל את האירנים ואת רוברט מאלי. ממשל קנדי, יחסית למדינות מתגרענות אחרות, למשל הודו ופקיסטן, נלחם בחירוק שיניים בפרוייקט הגרעין הישראלי.
אין חולק על המשפט האחרון - לא העליתי בדעתי את ההפקרה של מדיניות המלאים. אחרי הפקרת היישובים בשביעי, זו הייתה ההפקרה החמורה ביותר.
|