|
24-03-2015, 10:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
כשמאות חיילים מהכוח המיוחד של חיזבאללה יפשטו על הגבול\ מאת אמיר בוחבוט
כשמאות חיילים מהכוח המיוחד של חיזבאללה יפשטו על הגבול\ מאת אמיר בוחבוט
לוחמי חיזבאללה שבו אל קו המוצבים הקדמי בגבול, בלבוש אזרחי או במדי צבא לבנון, והם עלולים להסתער על יישובים סמוכים לגדר כשיתלקח עימות. גורם ביטחוני: "חיזבאללה החליף דיסקט, הוא חושב התקפי". מאה אלף טילים, כתבה שנייה בסדרה
בדרך נס לא נהרג אף חייל לפני כשנה, כאשר התפוצצו על כח צה"ל שני מטעני חבלה במהלך סיור שגרתי בגזרת הר דב. המטענים, במשקל 20 ק"ג כל אחד, הונחו על ידי כוח מיוחד של ארגון חיזבאללה שחדר לשטח ישראל. "מי שמניח מטעני חבלה רבי עוצמה מהסוג שהתפוצץ על הסיור לא אותת לישראל איתות של אזהרה, אלא רצה להרוג", אומר גורם צבאי בכיר בפיקוד צפון. לאחר שלושה שבועות לקח מזכ"ל חיזבאללה אחריות על התקרית ואמר כי הארגון "שובר שתיקה, אחרי שמונה שנים".
עד לאותו אירוע, חסן נסראללה אכן שמר על איפוק במשך זמן רב. לפי פרסומים זרים, קבעה לעצמה ישראל קווים אדומים במה שקשור להעברת נשק שובר איזון מידי סוריה לחיזבאללה. לכן, כששיירות נשק הכוללות מערכות הגנה אוויריות נצפו עוברות באזורים שבין סוריה ולבנון – לא היסס חיל האוויר לתקוף. נסראללה רואה במערכות הנשק המתקדמות המגיעות אליו מסוריה תשלום מתבקש עבור דם לוחמיו שנשפך על אדמה סוריה בלחימה מול המורדים, והוא אינו התכוון לוותר על משלוחי הנשק. ריבוי התקיפות הישראליות על השיירות דחקו אותו להגיב.
גורמים באמ"ן העריכו כי חיזבאללה מורתע ומרוסן אחרי מלחמת לבנון השנייה, אך אט אט נוספים גורמים בצה"ל שמעריכים כי הארגון שמר על שקט תעשייתי כי היה עסוק בהתעצמות ובהשקעת משאבים בבניין הכוח. "היום יותר מבעבר, נסראללה מוכן לקחת סיכונים מול ישראל וללכת על הסף - ובלבד שלא ייתפש בעיני ישראל כחלש", מסביר גורם ביטחוני בכיר.
שבע שנים חלפו מאז חיסולו של עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה. במונחים שיעיים זה זמן מועט והרצון לנקמה עדיין מורגש באוויר. כשברקע מתחזק חיזבאללה את הוויכוח הטריטוריאלי סביב חוות שבעא, גבעות הכפר שובא, והחלק הלבנוני של הכפר רג'ר – כל האפשרויות פתוחות. ארגון הטרור, כך מוסכם במערכת הביטחון, הוא האיום הממשי ביותר למדינת ישראל בעת הנוכחית. לחיזבאללה של שנת 2015 יש לוחמים מיומנים יותר וטילים שיגיעו רחוק יותר, ואף ינסו לפגוע במדויק גם בנתב"ג ובקריה. בצה"ל מבינים שלעומת 2006, המערכה הבאה בלבנון תהיה קשה בהרבה.
לנוכח השינויים האחרונים במזרח התיכון, בחרה מערכת וואלה חדשות להציב על סדר היום את האיום מצפון. אתמול סקרנו בהרחבה את התחמשותו ויכולותיו של חיזבאללה, והפעם – איך ישראל נערכת לתרחיש המלחמה הבאה עם חיזבאללה?
מה גורם לצמרת צה"ל לחשוב שהידרדרות יכולה להתרחש בטווח הנראה לעין?
ארגון חיזבאללה הנוכחי לא נרתע בקלות מנקיטת צעדים אקטיביים על הגבול הצפוני נגד ישראל. לדוגמה, לאחר חיסול בנו של עימאד מורנייה ברמת הגולן, בחודש ינואר האחרון, הגיב הארגון בירי של טילי נ"ט נגד שיירה של גדוד צבר בהר דב, והרג מ"פ ולוחם. אירועים נקודתיים כגון אלה, עם גתגובה ותגובה שכנגד, עשויים להתפתח למערכות הרתעה מוגבלות ותחומות בזמן, ובמקרה הגרוע – למלחמה. לדברי גורם בכיר בפיקוד צפון, יש להיזהר מלזלזל ביכולתו האסטרטגית וראייתו לטווח הארוך של הארגון, ובמקביל לא להגזים בערכו הטקטי.
לוחמי חיזבאללה שעזבו אחרי מלחמת לבנון השנייה את קו המוצבים הקדמי בגבול ישראל, חוזרים אל הגזרה בגדול. לפי דיווחים בצה"ל, אנשי הארגון מגיעים אל הגבול, חלקם בלבוש אזרחי וחלקם בלבוש מדי צבא לבנון, מצלמים פעילות על הגדר ומתעדים עבודות הנדסיות. לפי פרסומים זרים, לוחמי חיזבאללה חזרו להסתובב חמושים בגלוי בכפרים השיעיים - למרות הפטרולים של חיילי ארגון יוניפי"ל, איתו נמצא חיזבאללה במתח מתמיד. הארגון החל בשנה האחרונה לגלות מעורבות יתרה בהברחות הסמים מלבנון לישראל, שישמשו אותו ביום פקודה כנתיבי הסתננות לישראל. "שום דבר לא זז בדרום לבנון, בטח בגזרת הגבול, בלי שהארגון יודע", טוען גורם צבאי בפיקוד צפון.
נוסף לכך, ישנו חשש בצה"ל כי חיזבאללה מזהה ככל הנראה את נטייתה של ישראל להכיל את האירועים, במקרים מסוימים, ולא להגיב. אחרי הפיגוע בבורגס, למשל, בחרה ישראל שלא להגיב, למרות שהיה ברור בקהילת המודיעין שחיזבאללה עומד מאחורי הרג שישה אזרחים ישראלים ופציעתם של עשרות.
באוגוסט 2014 התראיין נסראללה בכלי התקשורת בלבנון וניתח את התנהגות ישראל במבצע "צוק איתן". לדבריו, "האויב לא עומד במלחמת התשה, וצריך לפתח אותה". כמו כן, התייחס נסראללה להצלחות המבצעיות של חיזבאללה בעיר אל קסייר ובכפר אלקלמון, וניתן להעריך כי הישגיו המבצעיים בסוריה מגבירים את תאבונו ומגדילים את ביטחונו העצמי.
צה"ל מתאמן מאז מלחמת לבנון השנייה למלחמה נגד חיזבאללה, ואף העתיק בדרך חלק מהיכולות שפיתח עבור המערכה מול חיזבאללה לאלו מול חמאס ויתר ארגוני הטרור הפועלים באזור. צה"ל נערך לאפשרות שכוחות מיוחדים של חיזבאללה, בהיקף של 200-100 לוחמים, יפשטו על יישובים הסמוכים לגדר ויכבשו אותם לפרקי זמן קצרים. "חיזבאללה שינה דיסקט, הוא חושב התקפי", הסביר גורם ביטחוני בכיר.
במערכת הביטחון לא מצאו עד כה מנהרות שחוצות את קו הגבול ואף לא סימן למנהרות כאלה. למרות זאת, במערכת הביטחון ממשיכים להחזיק בהנחת העבודה שלפיה חיזבאללה עשוי להפתיע. כמו כן, טוענים גורמים באוגדה 91, כי אם יחליט לוחם חיזבאללה לחצות את הגבול בריצה, הוא יכול להגיע לקיבוץ משגב בתוך דקות ולשם כך הוא לא צריך מנהרה. ישנם יישובים נוספים במרחק יריקה מהגבול.
איך צה"ל יפעל במלחמת לבנון השלישית?
בצמרת צה"ל הדעות חלוקות בנוגע למערכה הבאה נגד חיזבאללה. הרמטכ"ל הנכנס, רב-אלוף גדי אייזנקוט, יצטרך להכריע בסוגיות רבות ומשמעותיות בנוגע לדרך ההתמודדות עם הארגון המתעצם. האם זו תהיה מלחמה או מערכה? האם לאפשר לחיזבאללה להיות זה שיתקוף ראשון ואז לשחרר את יחידות צה"ל להסתער על מערכיו? אם יזהה המודיעין הישראלי כי חיזבאללה משנה גישה והופך ממרוסן ליוזם – האם על צה"ל לתקוף כדי להכות קודם?
העובדה הברורה לכל היא כי אם סבב הלחימה האחרון נגד חמאס ארך 50 יום, הלחימה הבאה נגד חיזבאללה עלולה להיארך חודשים ולכן יש לנתח כמה גישות. השאלה העיקרית היא מה יעצור את חיזבאללה: האם מערכה באש או תמרון קרקעי?
שרידות הכוחות הקרקעייים של צה"ל במודל 2015 היא מהגבוהות שידע צה"ל מאז הקמתו. בחזית יוכל להעמיד צה"ל את טנק המרכבה סימן 4, מערכת הגנה מפני טילים מעיל רוח, נגמ"ש הנמ"ר וכן תפישות חדשות ושיטות מיוחדות.
הגנה: האם כיפת ברזל תגן על אזרחי ישראל?
במבצע צוק איתן פעלו תשע סוללות כיפת ברזל. שלוש מתוכן במילואים. העשירית אמורה להיקלט במהלך השנה הקרובה. במהלך המבצע שוגרו 2,500 רקטות לעבר ישראל: 250 לטווח בינוני, של יותר 45 קילומטרים, ו-60 רקטות רק לגוש דן וצפונה, כולל ירושלים. הסוללות ביצעו 90% יירוטים מוצלחים, ולמרות זאת יותר ממאה רקטות נפלו בשטחים בנויים.
במלחמת לבנון השנייה נורו לעבר ישראל 5,700 טילים פצמ"רים ורקטות, אך אז לא הייתה כיפת ברזל ונהרגו 39 אזרחים. במבצע צוק איתן נורו 3,500 ושלושה נהרגו. היכולות המבצעיות של כיפת ברזל השתפרו בשנה האחרונה - בעיקר מרחב היירוט - אך הסוללות הללו לא בהכרח יגנו על אזרחי ישראל בזמן מלחמה רבת עצימות.
על פי גישת בכירי מערכת הביטחון, הסוללות יגנו בעיקר על בסיסי צה"ל, בדגש על בסיסי חיל האוויר ועל מתקנים רגישים כמו מפרץ חיפה, נמל התעופה בן גוריון, חברת מקורות וחברת החשמל. מפקדי הסוללות יאלצו לקבל החלטות קשות ולאפשר לטילים ולרקטות ליפול בשטחים בנויים. אזרחי ישראל שלא מתגוררים בסמוך לתשתיות יידרשו לשהות זמן ממושך במרחב מוגן. כל זאת בהתאם להערכה בצה"ל שלפיה במלחמה נגד חיזבאללה ישוגרו יותר מאלף רקטות ביממה.
תקיפה מהאוויר:
מנתוני צה"ל עולה כי מטוסי הקרב של חיל האוויר הטילו במשך 50 ימי לחימה במבצע צוק איתן 7,250 פצצות ברצועת עזה. בעמוד ענן תקף צה"ל 1,350 מטרות בשמונה ימים, בעופרת יצוקה 1,789 מטרות ב-22 ימים, ובלבנון השנייה 3,200 מטרות ב-33 יום. מה יהיו המספרים במלחמת לבנון השלישית ומה זה ידרוש מטייסי הקרב?
באימונים נערך חיל האוויר לקצב תקיפה הרבה יותר גבוה מבמבצע צוק איתן. כושר העבודה שלו מאפשר לו להוציא אל הפועל מתקפה חסרת תקדים נגד יעדי חיזבאללה, מסיבית בהרבה ממה שניתן היה לראות עד כה. המכונה המשומנת הזו רק הולכת ומשתכללת, אך למתקפה כזאת יהיה גם מחיר; מטוסים יופלו ובאימונים אף נערכים לאפשרות שחיזבאללה ייקח טייסים בשבי. גורמים בחיל האוויר אומרים כי "אם רוצים לקצר את הלחימה, צריך להתחיל הכי גבוה שיש. ניתן להביא חימושים קטנים בעלי עוצמה גבוהה ופחות נזק סביבתי".
חיל האוויר מסוגל להיות קטלני הרבה יותר בלבנון מכפי שפעל בעזה, מאחר שהמודיעין שמעמיד לרשותו אמ"ן על חיזבאללה הוא הרבה יותר איכותי מזה שמספקת הזרוע המודיעינית על החמאס בעזה. בחיל האוויר רווחת גישה שלפיה ניתן להסתפק במערכה מהאוויר מבלי לבצע כניסה קרקעית (תמרון) שעלול לסבך את ישראל, להביא להיקף הרוגים גדול יותר ולהאריך את משך הלחימה.
תקיפה מהיבשה:
אלוף משנה (במיל') ד"ר גבי סיבוני, בעבר מפקד סיירת גולני וכיום מנהל תכניות המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מקדם גישה שתומכת בתמרון מהרגע הראשון. "למדנו מהמערכות השונות שלמדרגות הסלמה אין תוקף. מה זה אומר? אנחנו יורים קצת והם (האויבים) יורים קצת. מנהלים דוח שיח מתמשך עם חיזבאללה. זה מבזבז זמן. זה גורם להגדלת היקף הנפגעים. לכן אנחנו צריכים לפעול לפי השיטה 'נגעת נסעת'. להפעיל את כל היכולות של צה"ל מהרגע הראשון".
כשנשאל ד"ר סיבוני איך תדע ישראל כשמדובר מלחמה ולא בסבב אלים, הוא משיב: "אנחנו לא חייבים להבין את הצד השני, אלא לקבל החלטה שזה הולך להסלמה. זו החלטה של דרג מדיני. אבל בכל מקרה כשהגעת לאזור הסלמה, אין לך מה לשחק את המשחק. אתה מפעיל את כל היכולות לפי התורה הצבאית הקלאסית לתורפה של האויב וכמה שיותר מהר. אני גם לא חושב שצה"ל צריך לרכז כוחות על הגבול ולהפוך אותם למטרה".
"גישתי אומרת בצורה מאוד ברורה: תפעיל את התמרון מהרגע הראשון עם מה שיש לך מרמת הפלוגה ומעלה. יש מחסום פסיכולוגי לתמרון. יש לי פלוגה? אני עושה תמרון שמתאים לפלוגה. יש לי גדוד? אעשה מה שמתאים לגדוד. כל אחד מתמרן לפי יכולותיו עד לבואם של כוחות נוספים. זה מוכח שכל שטח שנכנס אליו כוח של צה"ל – האש מדוכאת. זו תופעה שראינו במלחמת לבנון השנייה ובעזה. מחבלים עסוקים בשרידות, לא בהתקפה. תמרון חוצה סף פסיכולוגי של המערכה. אנחנו צריכים לבטל את הסף הזה. כשאתה מגייס כוחות אתה חשוף ללחץ בינלאומי. הם אומרים לך: 'אל תעשה ואל תיכנס'. כשאתה מתמרן עם מה שיש, אז אין לך דיון. עכשיו השאלה זה עומק התמרון והיקפו".
בשנת 2012, כשהרמטכ"ל הנוכחי רב-אלוף גדי איזנקוט עוד שימש אלוף פיקוד צפון, הוחלט בצמרת צה"ל לחשוף את התשתיות הנרחבות של חיזבאללה בדרום לבנון ולהציג לכלי התקשורת בארץ ובעולם כיצד נראה כפר לחימה שיעי. כדוגמה לכך הופץ תצלום אווירי של כפר אל-חיאם: צה"ל חשף את מחסני התחמושת, מרחבי הלחימה ואתרי שיגורים הממוקמים בבנייני מגורים. המסר היה כפול: לאמ"ן יש מודיעין טוב על מה שמחולל חיזבאללה, וכן - זה המחיר שתשלם לבנון אם צה"ל ייצא להתקפה על כ-200 כפרים שיעים בדרום לבנון שהפכו לבסיסי צבא.
כפרים אלו הם אחד המחסנים העיקריים של ארגון חיזבאללה, אך בניגוד לתכנון, הם גם הפכו לנקודות התורפה שלו. לפי אחד התרחישים הצפויים, אם וכאשר ישוגרו מכפרים אלה רקטות וטילים לעבר ישראל, ייכנס צה"ל לעומק השטח, ישתק את ההתנגדות ויגרום לכפרים הרס רב. אז יצטרך נסראללה להסביר כיצד זה קרה ומדוע היה נחוץ לצאת למערכה שלאחריה יש לשקם את ההריסות – משימה שלפי היקף הבסיסים בכפרים אלה נראית כגדולה על מידותיו בהרבה. אפילו האיראנים לא יוכלו לעמוד במימון החזרת המצב לקדמותו.
כיצד התקפה כזאת תיראה בדיוק?
"הרעיון האישי שלי מדבר על תמרון מהיר ואגרסיבי אל קווי הסיום ורק לאחר מכן להתחיל במשימת הטיהור", מסביר ד"ר סיבוני. לשיטתו, יידרש צה"ל להגיע אל הקצה הצפוני של דרום לבנון כדי לבצע תקיפה של חיזבאללה ובכך לשנות את כללי המשחק. "צה"ל יפגע ביעדי איכות של חיזבאללה גם במחיר של נוכחות אזרחים", הוא מסביר, "צה"ל יעביר לפי הפקודות אזהרה מוקדמת ויפנה אוכלוסיה לשם הגנתה. אני מציע לשרטט כבר עכשיו את ציר התנועה עבור אותם אזרחים, שזה לא יהיה סוד. שכל אזרח לבנוני שגר באזור לחימה שבנה חיזבאללה יידע איזו אספקה הוא צריך לקחת ולאן הוא מתפנה, אילו צירים יהיו פנויים במטרה להפוך את המשימה ליעילה יותר. אני מציע לצבא לשקול להעלות אתר שכזה לרשת האינטרנט".
לפי גישה זו, צה"ל אמור להשיג את מטרותיו בגישה משולבת: מערכה באש ומערכה שמשלבת תמרון קרקעי, במטרה להביא להישגים גדולים במיוחד. זאת, כדי להאיץ משא ומתן מדיני להפסקת אש בתנאים שישראל תקבע. התמרון יהיה מורכב מתמיד בשל ריבוי המכשולים, היקף מטעני החבלה שיונחו על הצירים המרכזיים, רמתם המקצועית של לוחמי חיזבאללה, כוחות מסתערים על כלי שטח ואופנועים, מערכים חפורים בקרקע, תשתית פיקוד ושליטה חשאית להעברת פקודות והיקף בסיסים גדול מאוד. פינוי האוכלוסייה והיקף הנפגעים הבלתי מעורבים בטרור יהיה נקודת תורפה עבור צה"ל. במבצע צוק איתן איבדה חטיבת גולני את ממד ההפתעה כשנדרשה לדחות ביממה את התמרון לעבר שג'עיה, כי האזרחים סרבו להתפנות.
זו תהיה אחת המערכות הקשות והמורכבות, מסבירים גורמים במערכת הביטחון כשהם מתבקשים לתאר מערכה כוללת מול חיזבאללה. הם מסבירים שבזמן שצה"ל יתמרן בעומק, חיזבאללה ינסה לבצע התקפות על יישובים ולכן קו ההגנה יידרש להיות חזק. "גם להיות חמש דקות בחניתה זה הישג אדיר עבור חיזבאללה", אמר ד"ר סיבוני שניתח את האפשרויות של שלבי מערכה רחבה. "אנחנו יכולים לכבוש את בינת ג'בל שמונה פעמים וזה לא ידגדג לחיזבאללה. אבל אם הוא יכבוש את חניתה פעם אחת, אנחנו נדבר על זה 100 שנים. זה כמו טיל על קניון עזריאלי".
על התפקוד הטקטי של דרג הפיקוד הזוטר במצבים מורכבים כמו ניסיונות לבצע פיגועים בתוך יישובים, אמר ד"ר סיבוני כי "המג"ד והמ"פ יידרשו לדעת לזהות מהר את האירוע ולטפל בו, לא לחכות לדרג מדיני. אם אתה מחכה להחלטות מעליך – סיבכת את מדינת ישראל. אם הוא מעלה את הבעיה לרמה ממונה מעליו הוא מבזבז זמן קריטי. במצבים כאלה נדרשת תגובה מהירה. תתאר לעצמך מצב שאנחנו נכנסים להפסקת אש כשהם בחניתה ואנחנו בשטח דרום לבנון. הטריטוריה היא סוג של דגל. אנחנו צריכים לסיים את קרב ההגנה ללא הישג טריטוריאלי לאויב".
אתה מדבר על תקיפה ופגיעה באזרחים תוך התעלמות מדין בינלאומי?
"יש לנו נטייה לערבב בין שני עולמות: בין הדין הבינלאומי ועולם הלגיטימציה. אין ביניהם קשר. אם אני יכול לתקוף מטרות לפי הדין הבינלאומי? תתקוף. אל תחכה. כי שיקולי הלגיטימציה תמיד חמקמקים – הלגיטימציה תיפתר אחר כך. לפי גישתי, אין מדרגות פעולה. זה זיהום של הדיון המשפטי בשיקולי לגיטימציה".
מה מרכז הכובד של חיזבאללה? איפה אתה חושב שצה"ל צריך לפגוע מהר ובעוצמה?
"נקודת התורפה היא העובדה שהארגון מיקם את הבסיסים בתוך הכפרים. כשצה"ל יכנס פנימה לשתק את האש יידרש חיזבאללה לשאלה למה הוא הפך את האזרחים שלו למגן אנושי. התורפה השנייה היא חיסול בכירים".
כשמתרגמים את היקף הרקטות והטילים של חיזבאללה להתקפ,ה ניתן להעריך כי צה"ל יספוג אבדות בזמן גיוס הכוחות שיידרשו לתמרן לעומק שטח האויב. לא את הכול יוכלו ליירט סוללות כיפת ברזל. לשם כך יידרש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לעבוד בקצב שלא ידע כמותו שנים ארוכות. תשומת לב תוקדש לשמירה על צירי התנועה פתוחים כדי שישמשו את מובילי צה"ל ואוטובוסים של חיילים.
כושרו של חיל האוויר ויכולות כוחות היבשה השתדרגו באופן משמעותי בשנים האחרונות – לא רק בהצטיידות של מערכות נשק וחימוש מדויק, אלא גם בהיקף וסוג האימונים. מערכות התקשוב עברו שדרוג ובחלקים גדולים יש תיאום כמעט מוחלט בין כוחות האוויר, הים והיבשה. שיטת לוחמת המידע שנחשפה במבצע צוק איתן תידרש למשימה גדולה יותר כשהכוחות יתמרנו בעומק השטח הלבנוני המורכב.
בשנים האחרונות התאמנו הכוחות הימיים על שילוביות עם כוחות היבשה והאוויר. מערכות הנשק של חיל הים הפכו בשנים האחרונות למדויקות יותר. למרות ריבוי משימות ההגנה שכוללות אבטחת נתיבי שיט וחופים, והגנה על נכסים אסטרטגיים בים – יתרום חיל הים גם למערך ההתקפי ויידרש לתקוף מטרות מזוויות שחיזבאללה לא הורגל אליהם.
חיל הים יודע לפעול באופן אוטונומי תחת מתקפת טילים.
מפקד חיל הים הנוכחי, אלוף רם רוטברג, קיים סדרה של תרגילים בשנים האחרונות כדי לבחון כמה זמן לוקח לחיל בפיקודו לצאת אל הים הפתוח מהבסיסים השונים מרגע שניתנה התרעה על התקפת טילים בסגנון מתקפת פרל הארבור. האיום המשמעותי איתו הוא מתמודד הוא טיל היאחונט שנמצא בידי סוריה, וייתכן שגם בידי חיזבאללה. הטיל, מסוג חוף ים אבל יודע לפעול גם כטיל קרקע-קרקע, טס במהירות על-קולית של 2.5 מאך, שוקל שלושה טון ובעל ראש קרב של 250 ק"ג חומר נפץ. הטיל יודע לפגוע בדיוק טווח של עשרה מטרים מהמטרה ויש אפשרות להזין לו נקודת ציון עוד לפני השיגור וכן תוך כדי. בהנחה שהוא משוגר לטווח של 300 קילומטרים, יש לכל היותר עשר דקות בממוצע ליירט אותו.
עלות יום לחימה למשק: מיליארד וחצי שקלים
במערכת הביטחון מנתחים את המערכה הבאה בראי מערכות בעבר וניסיון להעריך את היקף הנזק. לדברי גורמי ביטחון, יום לחימה יעלה למשק הישראלי מיליארד וחצי שקלים. לפיכך, הדרג המדיני יידרש להכריע מהר מאוד אם פני צה"ל למבצע הרתעה או מלחמה, כדי לצמצם כמה שאפשר את הפגיעה בחיי אדם ואת הנזק הכלכלי והפיזי. בכיר בצה"ל העריך לאחרונה האפשרות כי אירוע טקטי ידרדר להסלמה שאף עלולה להידרדר למלחמה, ואמר: "חיזבאללה נתרע ממלחמה אבל לא מהסלמה, ולכן אף אחד לא יודע מה יקרה כשיחליט להגיב על אירוע טקטי".
("מערכת וואלה! חדשות", 24.03.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|