לאחר חיפוש נרחב במקורות אינטרנטיים ושאינם לא הצלחתי למצוא תשובה ברורה ואמינה ולכן אני פונה אל חברי הפורום לעזרה.
מה הייתה רמת הכשירות של צה"ל בתחום לוחמת הלילה בפרוץ המלחמה? הכוונה הן לטקטיקות והן לאמצעים.
איזה אמר"לים היו בשימוש?,באיזה דרג ומה רמת ההטמעה בקרב החיילים (נגיד יכול להיות שבדיוק נכנס אמצעי כזה או אחר אבל לא היה נפוץ בכל המערך בו נועד לשרת)

אני יודע שנכתב בעבר הרבה בפורום בנושא אמר"לים אבל לאחר חיפוש בפורום וקריאה של אשכולות רבים לצערי לא מצאתי תשובות לשאלותי,יכול להיות שפספסתי משהו אם כן אשמח שתפנו את תשומת ליבי.

לגבי חיל האוויר, הטכנולוגיה של אותו זמן לא אפשרה יותר מדי פעילות בלילה.
לא היה GPS, לא היו פודי תצפית, כך שהיכולת לתקוף משהו ממוקד בלילה היתה קטנה מאוד.

חיל השיריון וצבא היבשה בכללי לא השקיעו באמצעי ראיית לילה (היו כבר בעולם) מתקדמים ביחס לתקופה. בנו על פגזי תאורה ועל זה שב-67 הסתדרנו בלי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mars_man לגבי חיל האוויר, הטכנולוגיה של אותו זמן לא אפשרה יותר מדי פעילות בלילה.

בעיקרון אתה צודק. פעילות התקיפה בלילה היתה נמוכה, במיוחד באיזור מוגן טילים. באיזורים לא מוגנים ניתן היה לתקוף עם הנרה (או בשיטת קלע לא מדוייקת).
ספקטור, מפקד טייסת 107 קורנסים, רצה להוכיח שח"א יכול לעשות בלילה יותר ממה שנותנים לו, יצא עם רביעיה לתקוף ללא הנרה שיירה מצרית מדרום לסואץ. כמדומני שהוא לא קיבל אישור למקום שבו תקף. התוצאה: הוא ננזף ע"י מפקד ח"א כיוון שבאותו זמן היו בסמוך למקום התקיפה כוחות מיוחדים שלנו על הקרקע שאמורים היו לתקוף אותה שיירה והם כמעט נפגעו.

תודה על התשובות לגבי חה"א

לגבי היבשה בהרבה מקורות מצויין שלא היו לשיריון הישראלי אמצעים ללוחמת לילה מה שהיווה
יתרון רב לאויבינו שהשקיעו בנושא בשנים שקדמו למלחמה. אבל במספר מקומות ראיתי עדויות
של חיילים שלחמו בזירת סוריה וטענו שלא לקחו איתם אמצעים ללוחמת לילה מכיוון שחשבו
שמדובר רק ב"יום קרב" ולא במלחמה. האם אותם אמצעים שמדובר זה אמר"לים או אמצעי הארה כאלה ואחרים?
ומדוע הם (האמצעים המדוברים) לא היו נמצאים על הכלים דרך קבע כחלק מהכוננות שהייתה בגזרה?

בתיאור של אמנון לביא לקרבות 6 באוקטובר יש התייחסות לאמצעי ראיית לילה אינפרא אדום, לטענתו זה היה קיים אצל מפקד הטנק אך לא אצל התותחן מה שמנע אפשרות ירי בלילה (בעוד לטנקים הסורים היו פנסי א"א)
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%...%A8%D7%99%D7%9D

שבת אחה"צ ובלילה (6 לאוקטובר)
אנחנו פרוסים תחת רשתות מצפון מזרח לצומת "עגבניה" (נפח). התקפת מיגים באיזור נפח. ירי ממקלעי המפקד לעבר המיגים. יציאה חפוזה. אנחנו פלוגה מינוס מינוס, כלומר מחלקה בפיקוד מ"פ. מ"מ 1 נח טימינקר כמעט נתקע על הבולדרים וחושב לעצמו: "סוף סוף יום קרב ואני הולך לפספס אותו ולהתקע" (אנחנו אנשי סיני ולא רגילים לתנועה בשטחי רמת הגולן). אני כונס את הכלים בזהירות בין הבולדרים לכיוון הכביש. נעים מצומת נפח לכיוון הבוסטר ביחד עם המג"ד אביגדור קהלני, ופלוגה ו' (שמפקדה היה יאיר סווט ז"ל). אוירה של יום קרב למרות שיאנוש, המח"ט, אמר לנו לפני הצהריים שהיום תפרוץ מלחמה. לא מאמינים. מתחילים לנסוע בדרך העפר שמקבילה לכביש, אך רואים שהתנועה איטית. עולים על הכביש. מסתכנים בנזיפה על נזק לכביש. מגיעים לבוסטר. ירי מטווחים ארוכים על טנקים ונגמ"שים סורים שמבקיעים את המכשול ונעים מזרחה. אנחנו עדיין באווירה של יום קרב. מה שמטריד אותנו: 1. לאסוף כמה שיותר "שמפניות". (השמדות) 2. מה נגיד בתחקיר, כאשר ידרשו מאיתנו הסבר על סדרות הירי ש"פיספסנו".

באחד הטנקים התמלא סל התרמילים בצריח בתרמילי הפגזים שנורו, והמט"ק שואל אותי אם הוא יכול לזרוק את התרמילים הריקים החוצה. הוא נרגע רק אחרי שאני מבטיח לו שהוא לא יידרש לחתום 1065 (אבדן ציוד עליו יש להישפט).

כאשר מחשיך מסתבר שאנו ממשיכים לראות את תנועת הסורים שנעים עם אורות א"א אך אנחנו לא יכולים לירות מפני שלמפקד יש שפנפן (מכשיר ראיית לילה אינפרה אדום) אך לתותחן אין. לעיתים, כאשר אנחנו מחליפים עמדה, גם נהג הטנק שלי, אבנר ספקטור רואה באמצעות מכשיר ראיית הלילה שלו את התנועה הסורית. מצב משונה: אני והנהג רואים בבירור את הסורים, אך אין אפשרות לירות משום שהתותחן לא רואה. יורים מספר פגזים בכיוונון משוער, אך כמובן זה לא יעיל. לארטילריה אין תחמושת תאורה, כך שגם בהם אין אנו יכולים להיעזר. אנחנו שומעים בקשר שפלוגה ח' בפיקודו של אמי פלנט, שעומדת בעמדות מדרום לחרמונית, נמצאת בעין בסערה, ובולמת מטווחים קצרים את הכמות הגדולה של טנקים סורים שמנסים לעבור אותה. בסביבות 9 בלילה המג"ד ופלוגה ו' עוזבים על מנת לסייע לאמי ופלוגתו ואנחנו נשארים לבד. עם המג"ד עוזב גם יהשוע שטרנזי (1א) שהטנק שלו משמש כטנק קש"א (קצין שיתוף ארטילרי). הקש"א (שניר) צריך להיות צמוד למג"ד.



עדויות דומות ממקור אחר:

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97...%A8%D7%99%D7%9D


עד שעות הערב הצליחו הסורים לגשר מעל תעלת הנ"ט בכמה מקומות והחלו להזרים כוחות לתוך רמת הגולן. החושך שירד על האזור בסביבות השעה 18:00 הקשה על הטנקים הישראלים, כיוון שפרט לאמצעי ראיית לילה מיושנים ופאסיביים לא הייתה לחיילים שום אפשרות לזהות את הסורים המתקדמים. במספר מקרים ביקשו טנקי החטיבה מכוחות הארטילריה לירות פצצות תאורה לגזרתם ואז ניצלו את התאורה כדי לירות על טנקי האויב. בטנקים רבים החלו לאזול הפגזים והעברת אספקה לכוחות בקו הייתה בלתי אפשרית בשל החדירה הסורית.

הטנקים הסורים היו מצוידים באמצעי ראיית לילה, דבר שנתנ להם יתרון משמעותי על הכוח הישראלי. בחסות החשיכה חדרו חטיבות הדרג השני של הכוח הסורי את קו ההגנה הישראלי הדליל, דרך שתי פרצות: במרחב השטוח שבין תל פארס לתל סאקי חדרו שתי חטיבות מהדיוויזיה החמישית (46 ו-132) לדרום רמת הגולן, ושתי חטיבות מהדיוויזיה התשיעית חדרו למרחב חושניה דרך פתחת כודנה.[13] חטיבה 51 נעה מכודנה לכיוון חושניה ועד השעה 23:00 דיווח מפקדה על כיבוש אזור חושניה. נסיונה של חטיבה 43 לנוע מחושניה צפונה נכשל, לאחר שגדוד החלוץ שלה נקלע למארב של כוח טנקים מפלוגת טייגר, וספג אבדות רבות.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

א.דבר ראשון תודה רבה על התשובה המפורטת והבאת המקורות מעריך את זה מאוד

ב. אני מנסה להבין את האירוע הזה שלטענת חלק מהכוחות לא היה להם אמר"לים בכלל כי הם לא לקחו אותם. יש היגיון בלמה הציוד הזה נשאר מאחור?
לכאורה זה חלק מהציוד לחימה... לא משהו שהייתי משאיר מאחור. אולי למישהו יש הסבר?
אולי נהלי אפסון לא אפשרו להצטייד במהירות?(ואם כן למה לא חולק כשהועלתה הכוננות?)

ג. מה לגבי המוכנות של צה"ל ללוחמת לילה באותה תקופה האם זה משהו שתורגל תדיר או שהתחום עוד היה "בחיתוליו"? היה תו"ל מסודר בנושא לוחמה עם אמר"ל\תאורה?

לא רואה בציטוטים משהו שמדבר על כך שלא לקחו. בכרל מקרה, לגבי טנקים - אם אמצעי כזה לא מותקן בטנק ומשולב בכוונת התותחן, אי אפשר "לקחת" אותו, זה לא ציוד כמו שפנפן שאפשר לחתום עליו או לא אלא חלק מהטנק. מעבר לכך, אם זה לא היה חלק מהתו"ל ולא תורגל, כולל למשל איך צופים אחד לשני ומסמנים מטרות, לכמה זמן מדליקים זרקורי א"א (אם משתמשים בזרקור ולא במא"ך), איך נעים בשטח בלילה וכיו"ב פרטים חיוניים ללוחמת לילה אז האפקטיביות היתה נמוכה בכל מקרה מול כח שהוא לא רק מצוייד באמצעים אלא גם מיומן בשימוש בהם. מעניין, למשל, לקרוא על היתרון הגדול שהיה ליפנים על האמריקאים בלוחמת לילה ימית בתחילת מלה"ע השניה, כאשר בגואדלקנאל הם פיצו על הנחיתות שלהם באוויר בכך שהספינות שלהם התגנבו בלילות כדי לתספק את כוחות היבשה ובקרב האי סאבו באותה מערכה הם פשוט הביסו כח ימי אמריקאי.

אני מניח שהינך מתכוון לעליונות שלהם באופטיקה שאפשרה ראייה טובה יותר בלילה. מכל מקום, אחרי סאבו, התובלה על החיילים שבה נטבחו במים בירוטי לילה.

במלחמת ההתשה צה"ל השתמש במערכות דגן שכללו מקלע מאג על כנה עם זרקור א"א וכוונת לילה, היו עשרות בודדות של מערכות כאלה שהופעלו ע"י מג"ב וסיירת פיקוד מרכז. במלחמת יוה"כ חלק מהכלים ירדו לחזית סיני אבל בגלל שהיו מותאמים לבט"ש התרומה שלהם היתה זניחה. בעיקר מארבים נגד קומנדו מצרי.

בגבול הצפוני אגוז
במרכז חרוב
ובדרום שקד

בקרב פריצת הדרך למוצב בודפשט בליל 9/10/1973, טיווח הקש"א נתן ניסני ז"ל, סוללת מרגמות תוך שהוא נעזר באמר"ל. האמר"ל הובא ע"י צוות מילואים של סיירת מטכ"ל שחיפה על הקש"א. כתוצאה מהשימוש באמר"ל, נצפו פגיעות מדוייקות בכח החסימה של הקומנדו המצרי, אשר נטש לפנות בוקר את המארב בהותירו בשטח נפגעים רבים. בכך נפרץ הציר.

.